דו"ח ועדת לוקר: האיזון הנכון בין מה שטוב לצה"ל למשלמי המסים

77 עמודי החלק הבלתי מסווג של דו"ח ועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון מהווים את אחד ממסמכי המופת שחוברו בידי ועדות ציבוריות בישראל. הד"וח של ועדת לוקר הוא מלאכת מחשבת שחוברה בידי מי שמכיר את מערכת הביטחון כמו את כף ידו.

למען האמת, אחרי קריאת הדו"ח מתחילתו ועד סופו, מתגנבת התחושה שיו"ר הוועדה, אלוף (במיל׳) יוחנן לוקר, לשעבר המזכיר הצבאי של ראש הממשלה ולפני כן ראש מטה חיל האוויר, ידע לנתח ולנבא היטב מה יהיו טיעוני הנגד של צה״ל ומערכת הביטחון. לכן הוא הקפיד לשזור לכל אורך הדו"ח של הוועדה בראשה עמד טיעוני מחץ אלגנטיים, רגועים ובלתי מתלהמים, שיהוו תגובת נגד לתגובת הנגד הצפויה של מערכת הביטחון.

חיילי צה"ל צילום: רויטרס

למשל, כשמערכת הביטחון תטען שתוכנית העבודה החדשה שהרמטכ״ל הכריז עליה רגע לפני פרסום דו"ח לוקר היא היא הדבר הנכון לצה״ל, בין היתר משום שהיא כוללת צמצום מקיף בכוח האדם, אפשר יהיה להפנות אותה לסעיף 15 בעמוד 34, שמגלה כי צה״ל בעצמו אינו יודע מה כוח האדם שלו, ומה כוח האדם הדרוש לו, יותר מזה, בשנים האחרונות, במקום שהיקף כוח האדם יקטן ב-12% הוא גדל ב-12%. כך שהצמצום שהרמטכ״ל מציג כעת - של 6% - הוא צמצום חלקי בלבד לעומת מה שנדרש לבצע.

למשל, דו"ח לוקר יוצר לראשונה אינטרס פנימי שלא קיים היום למערכת הביטחון לצמצם את תשלומי הפנסיה לגמלאי שירות הקבע, או לפחות לא להגדיל אותם במידה משמעותית בלי חשבון עם פרישתם (כיום, הרמטכ״ל יכול להגדיל את הפנסיה התקציבית ב-6%, כפי שקורה במרבית המקרים).

המודל שוועדת לוקר מציעה הוא כמעט מושלם, אך הבעייתיות היחידה בו שהוא ייכנס לתוקף רק בעוד 6 שנים. בעיקרון המודל הזה עובן באופן הבא: דו"ח לוקר ממליץ כי תקציב הביטחון יהיה 59 מיליארד שקל בכל אחת מחמש השנים הקרובות (תוך עדכון שנתי בהתאם לעליית המחירים הכללית במשק). ברגע שהעניין הזה ייקבע סופית (הוועדה ממליצה לחוקק זאת), צה״ל יידע שכל שקל שהוא חוסך בתשלומי הפנסיה, אינם חוזרים למשרד האוצר (כפי שמערכת הביטחון פחדה כל השנים, ובצדק מוחלט), אלא תלך לתקציב צה״ל. זו הפעם הראשונה שבה נוצרה זהות אינטרסים כזו בין מערכת הביטחון לבין עצמה. בעבר, כשמשרד האוצר יצר זהות אינטרסים כזו בכל מה שקשור למימון ימי המילואים, צה״ל הפסיק לזמן למילואים בלי חשבון, אלא התחיל להשתמש בעניין הזה במשורה, וחסך לעצמו המון כסף. כאמור, המודל יתחיל לפעול רק בעוד 6 שנים, אבל העיקרון שבבסיסו אמור להישמר גם אז בהנחה שעקרונות הדו"ח יאומצו.

בקיצור, בניגוד לאיך שמערכת הביטחון מציגה זאת, הדו"ח הזה יוצר לה אינטרס משמעותי לקיצוץ בפנסיה. באופן דומה, הוא יוצר גם אינטרס משמעותי בצמצום כוח האדם, גם בחובה, גם בקבע וגם במילואים, בהקטנת המטות הכפולים והמנופחים, בהפסקת ניפוח כוח האדם וגידול מופרז שלו, משום שכל הכסף שייחסך יילך אוטומטית לאימונים, לרכש ביטחוני ולמחקר ופיתוח. וזה בדיוק מה שצה״ל רוצה, וצריך.

דו"ח ועדת לוקר הוא מסמך נדיר שמגלה את כל האמת, בלי לחסוך ביקורת מאף אחד, ובאותה נשימה מציע מודל תיקון שייטיב עם כולם. מערכת הביטחון מגדירה בשלב זה את הדו"ח כאכזבה נוראית. דובר צה״ל הגדיר אותו כ״כדור בין העיניים של צה״ל״, ובכך הציג את האופן שבו הוא תופס מהי דמוקרטיה.

ההצגה הזו מיועדת עבור לקוח אחד בלבד - ראש הממשלה בנימין נתניהו. בסופו של דבר, עם כל הכבוד לקפריזות של שר הביטחון, אימוץ דו"ח לוקר ויישומו תלויים בנתניהו ובנתניהו בלבד. לנתניהו אין המון זמן. יש לו בערך עשרה ימים להחליט מה עושים עם תפוח האדמה הזה, ואיך משלבים אותו בתקציב המדינה ובחוק ההסדרים (חלקים גדולים של הדו"ח מצריכים תיקוני חוק, שמחויבים להיעשות במסגרת חוק ההסדרים במקביל לאישור תקציב המדינה). זה הזמן שלו להיות בן גוריון.