הפרצה הגדולה לא נסגרה

ההוראה שהוציאה אתמול המפקחת על שוק ההון והביטוח לא טלטלה את יושבי הקומות העליונות בגופים המוסדיים. הם ציפו לה. אחרי ההוראות שהוצבו לבנקים, כולם המתינו להוראות לגופים המוסדיים. הפתעות גדולות אין כאן. בונוסים ואופציות ליושבי ראש הוצאו מחוץ לתחום. מעתה שכר היו"ר יהיה תוצאה של מכפלה בשכר הדירקטור החיצוני. כמה? את זה יידרשו הגופים המוסדיים להחליט בעצמם — ולפרסם את נימוקיהם.

ההוראה תחול על גופים מוסדיים — קופות גמל וקרנות פנסיה. יושבי הראש של הגופים הללו הם לא בין מקבלי השכר הגבוה באמת, שאליו מכוון סט החוקים והכללים המעוניין להגביל שכר בכירים. יו"ר קופת הגמל גדיש של פסגות, למשל, לא מרוויח את הכסף הגדול, כי אם יו"ר פסגות. והוא לא כפוף להוראה שכזו.

אלא שמי שמסתכל על ההוראה הזו לבדה, מחמיץ את התמונה הגדולה. השינוי הגדול באמת בתחום הוא דווקא בתזכיר החוק להגבלת השכר בגופים הפיננסיים ל־3.5 מיליון שקל. נכון, עדיין מדובר בתזכיר חוק ולא בחוק שאושר, אך שר האוצר משה כחלון כבר הודיע שבכוונתו לקדמו. יחד עם הגברת הפיקוח על ההנהלה באמצעות ניתוק הדירקטוריון מתגמול מבוסס ביצועים, המהלך עשוי לחולל מהפכה. שכר הבכירים במערכת הפיננסית עשוי לחזור לגבולות שפויים.

אחד הדירקטורים שעמם שוחח "כלכליסט" אתמול סיפר כי ישנם יושבי ראש שסבלו ממשבר זהות: מצד אחד, היה להם הצורך לעצור את ההנהלה מלדהור קדימה כדי להגן על החברה מסיכונים מופרזים, ומצד שני, הם רצו ליהנות מתגמול שיושג לאחר נטילת סיכונים כאלה.

דורית סלינגר צילום: עמית שעל

מי שיפשפש בתזכיר החוק להגבלת שכר הבכירים יגלה שיש פער גדול בין הכותרת שלו, "הגבלת שכר הבכירים", לבין תוכנו. כך, למשל, גוף שיבחר לשלם לבכיריו שכר של יותר מ־3.5 מיליון שקל יוכל לעשות כן, אלא שהוא יידרש לשלם מס גבוה וכן לעבור את אישור האסיפה הכללית בחברה ולזכות לרוב מיוחס של בעלי מניות המיעוט. זה תהליך לא פשוט, שחלק מהבכירים יעדיפו לדלג מעליו ולהסתפק בסכום הצנוע של 3.5 מיליון שקל בשנה.

אף שמדובר בתזכיר בלבד, חלק מהשוק כבר יישר קו. כך למשל בסוף השנה שעברה אושרו תנאי העסקתו של יושב ראש חברת הביטוח הראל. יאיר המבורגר, אחד מוותיקי ענף הביטוח, הבין את הרמזים של המפקחת והחליט לשחק לפי הכללים. חבילת שכרו בשנים הבאות תתכנס ל־3.5 מיליון שקל. לא יותר. יושבי הראש הבאים שיבקשו לאשר את שכרם יצטרכו לבחור: האם ללכת עם הכללים החדשים, גם אם חלקם עדיין לא רשמיים, או לעלות על המסלול להתנגשות ישירה עם המפקחת.

בשוק ההון כבר התחילו אתמול בגל ספקולציות לגבי טריקים ושטיקים שיוכלו לעשות הבכירים כדי לחמוק מההוראות החדשות. אחד מהם הוא למשל למנות את החמקן התורן לתפקיד נשיא, שעליו לא חלות חלק מהמגבלות. באוצר ידעו לומר כי גם לכך הם כבר מוכנים. "אין שום בעיה להוסיף את המילה נשיא להוראות אם נראה שעושים שימוש בטריקים מהסוג הזה".