טיוטת חוק ההסדרים המלא נחשפת: יורשי דירות ישלמו מס שבח

טיוטת חוק ההסדרים שהגיעה לידי "כלכליסט" חושפת שורת רפורמות שונות שאגף התקציבים מתכנן להגיש לממשלה יחד עם תקציב המדינה, ייתכן שכבר בשבוע הבא. הרפורמות כוללות צעדים להגברת התחרות בענפי המזון השונים, ורפורמות שונות בתחום הבריאות, בתחומי הפנסיה והבנקאות וצעדים נוספים.

פנסיה: עובדים יוכלו לבחור את סוכן הביטוח שלהם וקרן לעובדים מתחילים

דו"ח פנסיה שנתי

בנקאות ופיננסים: גופי אשראי חוץ בנקאי ינפיקו אג"ח בבורסה

נדל"ן: יורשי דירות ישלמו מס שבח; יקוצר פרק הזמן המעניק פטור למוכרי דירות

משרד האוצר מקצר את פרק הזמן בין רכישת דירה חדשה לבין מכירת הדירה הקודמת, שמעניק פטור ממס שבח. כיום פרק הזמן עומד על שנה וחצי – והוא יקוצר לשנה בלבד. מטרת הצעד היא לעודד את ציבור בעלי הדירות לא לחכות לעליית מחירים אלא למכור את דירותיהם מהר יותר.

צעד נוסף נוגע לאנשים שירשו דירות: כיום יורשי דירות פטורים ממס שבח. משרד האוצר מבקש כעת לקבוע כי מי שירש דירה והחזיק אותה יותר משנתיים, ישלם עליה מס שבח.

דירה למכירה (ארכיון) צילום: דוד הכהן

מערכת הבריאות: בעלי ביטוח פרטי לא יוכלו לבצע ניתוח אצל רופא שאינו בהסדר

בתחום זה קובע האוצר כי חולים שמחזיקים בביטוח משלים של קופת החולים, או בביטוח בריאות פרטי של חברת ביטוח, לא יוכלו עוד לבצע ניתוח פרטי על ידי רופא שלא נמצא ברשימות ההסדר של קופות החולים וחברות הביטוח, החל מפברואר הקרוב. צעד זה יהיה משמעותי בעיקר לרופאים שנחשבי "כוכבי-על" שלא נמצאים ברשימות ההסדר והדרך היחידה לקבוע אצלם ניתוח פרטי הוא על ידי הגשת בקשה להסדר חלקי מהביטוח. הצעד אמור להוזיל את ביטוחי הבריאות.

בנוסף הרופאים הפרטיים ייאלצו להגיש את המחירון שלהם למשרד הבריאות, שיפרסם אותו לציבור, כך שכל החולים שפונים לרופא פרטי ספציפי ישלמו לו את אותו התעריף.

חדר ניתוח בבית חולים (ארכיון) צילום: מיקי נועם אלון

משרד האוצר מנסה גם לצמצם את תופעת כפל הביטוח. במסגרת זו מפעיל האוצר שני צעדים: ראשית, בתי החולים הפרטיים יגבו מחברות הביטוח הפרטיות את התשלום המלא עבור פעולות רפואיות. במקרה שלחולה יש שני ביטוחים, גם בקופת חולים וגם בחברת ביטוח, חברות הביטוח ייאלצו להתחשבן מאוחר יותר עם קופות החולים. בנוסף, הביטוחים המשלימים של קופות החולים ישונו, כך שהחלק בביטוחים המשלימים שמעניק אפשרות לבצע ניתוח פרטי או להתייעץ באופן פרטי עם רופא מומחה יהיו זהים לכל קופות החולים גם בתנאים וגם במחיר.

בנוסף, תוטל מגבלה משמעותית על הרופאים עצמם והם לא יוכלו לספק חוות דעת שנייה תמורת תשלום פרטי לחולי אותה קופת חולים שבה הוא מעניק שירות ציבורי. משרד האוצר גם קובע מגבלה של שישה חודשים בין שירות במערכת הציבורית לשירות במערכת הפרטית. הכוונה – חולה לא יוכל לפגוש רופא בקופת החולים, ואז להגיע אליו בתוך ששת החודשים האלה להליך פרטי. מדובר בשתי מגבלות חריפות מאוד על הרופאים, שספק אם יאושרו בגלל התנגדות ההסתדרות הרפואית.

רפורמות להוזלת המזון

האוצר החזיר את מהלך פתיחת שוק חלב הצאן לתחרות, שיצא מחוק ההסדרים הקודם לחוק ההסדרים החדש, לפיו יופחתו בהדרכה מכסות הייצור במטרה שיכנסו יצרנים חדשים לענף, ובתמורה יקבלו מגדלי חלב הצאן היום רשת ביטחון שתבטיח את ההכנסות שלהם עד 2020, ותעלה כ-50 מיליון שקל עד 2019 יחד עם ענקי פרישה והתייעלות.

עוד מהלך שאמור להשפיע על המקרר של כולנו הוא הוזלת הביצים ("רפורמה בענף ההטלה"). לפי האוצר, בשל חוסר יעילות בייצור, "מחיר הביצה לצרכן בישראל הוא מהגבוהים בעולם" ברמה שפוגעת במשק בכ-200 מיליון שקל בשנה. לשם כך מתכננים במשרד החקלאות והאוצר להעניק מענקים להקמת לולים חדשים. יוענק מענק גבוה יותר ללולים ללא כלובים, שפוגעים פחות בתרנגולות. הגדלת המכסות למגדלים וביטול המכסות ב-2021.

צעד נוסף הוא הפחתת המכסים על כל סוגי הדגים וביטול הקרטל של מועצת הלול ומגדלי העופות בישראל. באוצר מתכוונים לצמצם את פעילות מועצת הלול במטרה לעודד תחרות בין שחקנים מקומיים בשוק העופות.

מלבד אלו, כפי שכבר פורסם, תיכנס לחוק ההסדרים גם רפורמת הקורנפלקס שיזם מנכ"ל רה"מ לשעבר הראל לוקר, שאמורה להוזיל את עלויות המזון היבש דרך הסרת אישורי היבוא והגדלת הפיקוח והסנקציות על מייבאים שיחרגו מהנהלים.

רשויות מקומיות: הקמת אשכולות של רשויות מקומיות קטנות

בחוק ההסדרים רוצים לאחד ולעשות סדר בהיטלי הפיתוח (כמו מס ניקוז, מס סלילה ומס מוסדות ציבור) שמשתנים בין הרשויות. באוצר ניסו לקדם את המהלך מספר פעמים בעבר ללא הצלחה. המטרה היא לייעל את פעילות הפיתוח ברשויות ולמנוע מצב בו לא נקבעות אגרות והיטלים, שלטענתם מונע ממשרד הבינוי ומרשות מקרקעי ישראל להעביר לאחריותן של הרשויות פיתוח קרקעות מדינה.

מה נשאר מחוץ לחוק ההסדרים?

מלבד אלו, היו עוד מספר רב של רפורמות בטיוטה הראשונית שבעקבות מחלוקות (משפטיות ואחרות) יצאו בשלב זה מחוק ההסדרים.

מאגר דירוג אשראי

צעד אחד בתחום הבנקאות שטרם הוחלט לגביו הוא הקמת מאגר דירוג אשראי לאומי, שאמור להקל על חלקים גדולים של הציבור לקחת הלוואות בריביות נמוכות יותר ולפתוח את השוק הבנקאי לתחרות (בעיקר של הבנקים הקטנים מול הגדולים). עם זאת, טרם הוחלט אם הצעד הזה ייכלל בסופו של דבר בחוק ההסדרים או לא.

המלצות הוועדה לעידוד השקעות הון

נושא נוסף שהיה אמור להיכנס לחוק הוא ההמלצות המוסכמות של הוועדה לבחינת החוק לעידוד השקעות הון של מנכ"לית האוצר לשעבר יעל אנדורן. בעוד שהיום המס על דיבידנד שמחולק לחברה זרה מתוקף החוק הוא 20% (אלא אם נקבע משהו אחר באמנה בין ישראל למדינה הזרה) בחוק ההסדרים הוצע כי תינתן האפשרות, באישור משרד האוצר להורידו ל-5%.

עוד התכוונו באוצר להוריד את הדרישה לכך שלפחות 90% מהפעילות תתבצע בארץ, לכך שאחוז הפעילות המינימלי בארץ לשם הטבות מס יהיה 75%. זאת משום שלטענתם המדיניות הזו לא מעודדת חברות ישראליות ליבא קניין רוחני שנרכש בחו"ל לרישום בארץ, מכיוון שבדרך כלל צעד זה מלווה ברכישת כל הפעילות העסקית של החברה, מה שמקטין את אחוז הפעילות בארץ.

רווחי הטוטו יועברו לקופת המדינה

משרד האוצר רצה לקבוע באופן תקדימי כי החל מהשנה הקרובה, כל רווחי המועצה להסדר ההימורים בספורט, כלומר הטוטו, יועברו לקופת המדינה. משרד התרבות והספורט יחלק אותם לפי קריטריונים שהוא עצמו יקבע. עוד קובע האוצר כי הטוטו ייאלץ להקטין משמעותית את עלויות ההוצאות שלו על שכר ועמלות למפיצים ואת הוצאות השיווק.

ייעול רשויות מקומיות

בחוק ההסדרים ניסו גם לקדם הקמת אשכולות של רשויות מקומיות קטנות במטרה להקטין את הוצאות הרשויות ולייעל אותן. כיום 61% רשויות מקומיות בישראל מונות פחות מ-20 אלף תושבים. מה שמשית עלויות רבות על התושבים כמו הוצאות השכר. כבר ב-2012 התחיל משרד הפנים לקדם את המהלך, אך בינתיים קיימים רק 5 אשכולות בארץ של רשויות שמשתפות פעולה בתחומים שונים. בחוק נקבע כי יהיה פטור ממכרז להתקשרות בין הרשויות לבין האשכול במטרה להפוך את המנגנון ליעיל יותר.

חברות ממשלתיות: הגבלת שכר וזמן הכהונה

משרד האוצר רצה לקבוע כי יוגבלו כהונתם, שכרם ופיצויי הפרישה של עובדים בכירים בחברות הממשלתיות. למשל, המנכ"לים של חברות ממשלתיות יוכלו לכהן בתפקיד רק עד 5 שנים. במקרים מיוחדים תאושר הארכה של שנתיים נוספות ע"י הדירקטוריון. יועצים משפטיים ומבקרי פנים של חברות ממשלתיות יכהנו למשך שבע שנים ולא ניתן יהיה להאריך את כהונתם. התקנות החדשות יחולו גם על מנכ"לים מכהנים.

בתחום השכר – באוצר רצו לקבוע כי רשות החברות תסווג את החברות הממשלתיות לחמש קטגוריות שונות ותקבע רמות שכר שונות למנכ"לים בכל קטגוריה. בנוסף, יבוטל הנוהל לפיו ניתן יהיה להעניק פיצויי פרישה מוגדלים באופן אוטומטי לבכירים שפורשים מחברות ממשלתיות. בתמורה, יועלה שכרם באופן שוטף.