כשכחלון אומר "לא יהיה קיצוץ", למה הוא מתכוון

ממשלתו של בנימין נתניהו עומדת מול המבחן המשמעותי שלה – העברת התקציב ל־2015‑2016. וכמו בכל מבחן משמעותי, שעל חודו הממשלה עלולה לפול, נפתח פתח לסחטנות קואליציונית ענפה. בקואליציה של 61 אצבעות פוטנציאל הסחטנות לקראת אישור התקציב אף גדל.

האוצר והשרים ב'קח-תן' אחרון אדוני מבטיח לנו שיצביע "בעד" תקציב המדינה? פקידי האוצר ניהלו מו"מ מתיש עם שרי הממשלה כדי למצוא את העמק השווה בין הקיצוצים והתוספות, לקראת ההצבעה על התקציב היום. הכצים יצאו מרוצים, ארדן נותר כועס, ודרעי ובנט עוד יכולים להפתיע את נתניהו וכחלון אורי תובל, ליאור גוטמן ומיקי פלד לכתבה המלאה 

אחד המאבקים שמנהל משרד האוצר מול יתר המשרדים הוא גובה הקיצוץ לו הם יידרשו, כשמעליו מרחפים תמידית שלל אילוצים כמו ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו טרם הקמת הממשלה, שעלותם מגיעה לכ־8 מיליארד שקל, שניתנו עבור שלל הבטחות. כעת, האוצר צריך לערוך קיצוצים כדי לעמוד ביעד הגירעון ולכן עליו להניף חרב גם על ההבטחות והמשרדים שנתן נתניהו לשותפיו.

הקיצוץ הרוחבי עליו החליט שר האוצר הוא מכה לכל השרים יחד – דרך נוחה להתחבא מאחורי הקולקטיב מצד אחד, ומצד שני אפשרות להראות את הכוח הפוליטי – במידה ומצליחים לדחות את רוע הגזירה. ככל הנראה כל המשרדים נכנעו לקיצוץ בלי הרבה רעש, רובם אפילו לא לקחו חלק בניסיון לשתף אותם, והעדיפו לתת לאוצר לערוך עבורם את הקיצוצים, ולא להיכנס לעומק החישובים באופן עצמאי.

השבוע, לאור ביקורת ציבורית מהדהדת שנשמעה בשל הכווננה לקצץ בתקציביהם של משרדי החינוך והתחבורה, הוציא שר האוצר בבהילות הודעה שאומרת כי "לא יהיה כל קיצוץ בתקציב התחבורה הציבורית". לטענתו, יקרה בדיוק ההפל – "תקציב התחבורה הציברוית יהיה הגדול ביותר בשנים האחרונות".

כחלון הוסיף ואמר כי "בניגוד לפרסומים בתקשורת, תקציבי התחבורה הציבורית והחינוך צפויים לגדול במיליארדי שקלים ב־2016".

מול כחלון עומד שר החינוך נפתלי בנט שמזדעק כנגד הקיצוץ המתוכנן במשרד בהיקף של כמיליארד שקל: 712 מיליון שקל בתקציב החינוך עצמו ועוד 263 מיליון שקל שיקוצצו מתקציב ההשכלה הגבוהה.

ומשרד החינוך לא לבד – גם משרד התחבורה אמור לספוג קיצוץ של כ־400 מיליון שקל, בעיקר על חשבון התחבורה הציבורית וסבסודה.

משה כחלון שר האוצר צילום: אלכס קולומויסקי

תכל'ס קיצוץ

בהנחה שהמספרים הם אותם המספרים והנתונים הם אותם הנתונים, האם מדובר בגידול תקציבי כפי שטוען כחלון, או שמא מדובר בקיצוץ חד ומכאיב, כפי שטוען בנט?

בסופו של דבר, מדובר בקיצוץ, וזאת משום שכפי שאומר כחלון – התוספת שהובטחה למשרדים היא שקוצצה. התוספת הזו היא מה שמכונה "גידול טבעי" – גידול שלמעשה מבוסס על כלל ההתחייבויות הקיימות של המשרדים, והוא כולל בתוכו תוכניות שנקבעו בחוק, חוזים שנחתמו, עליות מחירים, הסכמי שכר וכו'. את אופי הגידול הטבעי של המשרדים, וההנחות שבהן השתמש האוצר לצורך חישובו, נוכל לראות רק בהמשך, בספר התקציב המלא, אך בינתיים מדובר במספר ראשוני המשמש את האוצר בתהליכי העבודה שלו, וממנו גוזרים בסופו של דבר את הקיצוצים הרוחביים.

נכנסו לזירה

עם זאת, על הקיצוץ הדרמטי בתקציב משרד החינוך, עליו אמר בנט שייעשה כל שביכולתו כדי למנוע אותו, יש להסתכל בפרספקטיבה רחבה יותר, שכן אחת הנקודות החשובות ביותר לגביו היא ההסכמים הקואליציוניים.

בהסכמים שנחתמו מול מפלגתו של בנט, הבית היהודי, נקבע כי משרד החינוך יקבל 600 מיליון שקל נוספים לתקציבו. 500 מיליון שקל מתוכם למימון תוכנית סייעת שנייה בגני ילדים ו־100 מיליון שקל לנושאים שונים, בעיקר סקטוריאליים הנוגעים לציבור מצביעיו של בנט.

בשונה מרוב ההסכמים הקואליציוניים, שקוצצו בכ־40% לאור דרישת האוצר, הסכומים שבנט אמור לקבל לפיהם לא קוצצו, משום שהם כבר הוקצו לתקציב 2015 ונוצלו.

נפתלי בנט שר החינוך צילום: ארז חרודי, עושים צילום

כשבוחנים את הדברים כך, רואים שהקיצוץ עצמו כמעט ומתאפס. אך מכיוון שמדובר בכסף "צבוע", כלומר בכסף שכבר מיועד למטרה כלשהי, התוצאה היא אותה תוצאה – פרויקטים קיימים יתקדמו באיטיות רבה יותר ויהיה קשה יותר לקדם פרויקטים חדשים בשנה הבאה, כי התקציב שנועד להם – תוספת הגידול הטבעי, קוצצה.

מנגד, תקציב החינוך שני רק לתקציב הביטחון, וכל העוסקים בדבר יודעים שיש בו שומנים רבים – זו מערכת שהעובדים בה נהנים מקביעות, גם עם על חשבון התלמידים.

דרישות קיצוץ מפורטות

נכון, תקציב החינוך ותקציב פיתוח תשתיות תחבורה וסובסידיה של תחבורה ציבורית יהיו גבוהים מהשנים הקודמות. אלא שבתקציב המדינה שפרסם משרד האוצר כתוב שחור על גבי לבן כי ההמלצה היא "להפחית 255 מיליון שקל מתקציב פיתוח תשתיות תחבורה וסובסידיה של תחבורה ציבורית מתקציב משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ל־2016".

בחוברת התקציב מפרטים כיצד יש לעשות זאת: דחיית תכנון וביצוע פרוייקטים בתחום התחבורה הציבורית בהיקף של 170 מיליון שקל; קיצוץ של 20 מיליון שקל מבסיס תקציב הסובסידיה לתחבורה ציבורית; דחיית ביצוע פרוייקטים שונים ברכבת ישראל יחד עם ייעול אבטחה בהיקך של 15 מיליון שקל; כשלזה יש להוסיף עוד קיצוץ של 205 מיליון שקל בתקציב אחזקת פרוייקטים וכבישים בין־עירוניים.

גם בנוגע לתקציב משרד החינוך נכתב בצורה ברורה כיצד הוא יקוצץ: כמה מיליוני שקלים או עשרות מיליוני שקלים יקוצצו מכל סעיף שמרכיב את תקציב החינוך. כך, למשל, תקציב קייטנות הקיץ שיזם שר החינוך לשעבר שי פירון יקוצץ ב־35 מיליון שקל; תקציב הפיתוח של המשרד יקטן ב־55 מיליון שקלן, 6,260 ימי הדרכה יבוטלו ויחסכו למשרד האוצר 14 מיליון שקל; ולזה יש להוסיף קיצוץ חד־פעמי מתקציבו השוטף של המשרד בהיקף של 388 מיליון שקל, ובסה"כ החינוך יקוצץ ב־712 מיליון שקל ב־2016.

ישראל כץ צילום: אוראל כהן

עם זאת, תקציב החינוך יגדל מ־48 מיליארד שקל ב־2015 ל־49.5 מיליארד שקל ב־2016, ותקציב פיתוח תשתיות תחבורה וסובסידיה לתחבורה הציבורית יגדל מ־13.6 מיליארד שקל ב־2015 ל־15.6 מיליארד שקל ב־2016.

כך שבשורה התחתונה היה קיצוץ, אך הוא בגידול בתקציב, ולכן כאשר משווים בין השנים מדובר בגידול.

ייתכן שקיצוץ הוא דבר בלתי נמנע. וייתכן שבלי 20 מיליון שקל שהובטחו לכל ח"כ מהבית היהודי, ש"ס ויהדות התורה, היה לציבור פשוט יותר לקבל זאת. הטענה כי לא היה קיצוץ היא בעייתית.קיצוץ בתקציב הקייטנות, למשל, הוא כנראה לא מה שיפתור את הבעיות התקציביות של המדינה. לעומת זאת, טיפול בשומנים ובבעיות האמיתיות, הוא הדבר האחראי והנכון לעשות.

משרד האוצר מסר כי "ישנו גידול בתקציבי החינוך והתחבורה ב־2015‑2016 בהתאם לסדרי העדיפויות של הממשלה. עם זאת, לאור אילוצי התקציב והצורך לעמוד בהסכמים הקואליציוניים שנחתמו בטרם הקמת הממשלה, היה צורך לבצע התאמות בתקציבי המשרדים".