התקציב אושר, אבל המשא ומתן עוד לא הסתיים

הממשלה אמנם צלחה את המשברים ואישרה את תקציב המדינה לשנים 2015–2016 ואת חוק ההסדרים הנלווה לו, אבל חלק מהסעיפים כוללים כוכבית שטומנת בחובה שינויים משמעותיים.

התקציב אושר לפנות בוקר ביום חמישי, אבל ישיבת הממשלה לא נמשכה ברציפות מהבוקר הקודם. הישיבה הזו נחלקה לשניים: בחלק הראשון, שבו נכחו כל השרים, משרד האוצר הציג את סעיפי חוק ההסדרים שאושרו כבר יום קודם לכן בקבינט החברתי־כלכלי. לאחר מכן התפזרה הישיבה והתחילו הדיונים הצדדיים. זה השלב החשוב באמת, שבו השרים השונים מנסים להשיג כמה שיותר הישגים, מבחינתם, אל מול פקידי אגף תקציבים. כל שר שמגיע לסיכום משאיר פתק שבו נכתב כיצד הוא מצביע, והולך הביתה.

התקציב אושר כמעט פה אחד, אבל כאמור חלק מהסעיפים בו הם סעיפים בעירבון מוגבל, עם אפשרות לשינוי עד אישור התקציב בכנסת באמצע נובמבר. "כלכליסט" מגיש את המרכזיים שבהם.

תקציב הביטחון: ירידה לצורך עלייה

הסגירה: תקציב הביטחון יעמוד על 56 מיליארד שקל בשנת 2016, שהם מיליארד פחות מבשנת 2015.

הכוכבית: התקציב צפוי לגדול בהמשך, בכפוף להסכמות לגבי יישום חלק מהמלצות דו"ח ועדת לוקר והתוכנית הרב־שנתית של צה"ל.

מה צפוי לקרות עכשיו: במשרד האוצר טוענים כי בניגוד לשנים קודמות, הפעם לא השאירו בתקציב המדינה רזרבות סודיות שמהן אפשר יהיה לממן את התוספת לתקציב הביטחון. מבחינתם התוספת הזו תבוא על חשבון משרדים אחרים או על סמך הגדלת הגירעון. בפועל, סביר להניח שהתוספת תבוא על חשבון סעיפים תקציביים שכמעט תמיד לא מנוצלים (שהם מעין רזרבה סודית).

מסיימי קורס קצינים צילום: ישראל יוסף

הזיווג של דו"ח לוקר עם התוכנית הרב־שנתית של צה"ל יוליד קיצוץ של כמה אלפי תקנים לאנשי קבע (לאו דווקא פיטורים, אלא סגירת תקנים אחרי שקצינים משתחררים, למשל), ושמירה על הפנסיה הצבאית כמו שהיא היום בתמורה ליצירת מנגנוני בקרה ושקיפות מוגברים על תקציב הביטחון.

בסופו של דבר כל הקרב על תקציב הביטחון יתמקד בשאלה הזו — האם לראש הממשלה בנימין נתניהו תהיה התעוזה לעמוד מול מערכת הביטחון, ולחייב אותה לקבל על עצמה את השקיפות והבקרה חרף איומיה.

לוח זמנים: לא ידוע. אם זה לא יקרה עד נובמבר, אזי ככל הנראה הדיון הסופי בעניין יתקיים בסביבות פברואר־מרץ.

0% מע"מ: 30 יום למציאת פתרון

הסגירה: במקום 0% מע"מ על מוצרי מזון, הכסף הקואליציוני של ש"ס ישמש לממן הנחה במע"מ על מים, חשמל ותחבורה ציבורית לשכבות החלשות.

הכוכבית: לאף אחד אין מושג מה בכלל הסגירה הזו אומרת. כל אחד יכול להבין אותה איך שהוא רוצה. מבחינת האוצר, הוא משריין לשר הכלכלה אריה דרעי כסף בצד למימוש העניין הזה (כ־600 מיליון שקל), אבל הוא לא התחייב איך זה יעבוד. דרעי ישאף להכניס את השינוי הזה לחוק, ואגף תקציבים יעשה הכל בשביל שזה לא יקרה ושתהיה קומבינה אחרת — אבל העיקר שדרעי יכול להציג את עצמו לבוחריו כמנצח.

מה צפוי לקרות עכשיו: צוות משותף למשרדי האוצר והכלכלה אמור לשבת יחד, ולגבש את פרטי המנגנון שדרכו השכבות החלשות יקבלו הנחה של 15% (בגובה המע"מ) על מים וחשמל. זה עוד החלק הקל יחסית. לכו תבינו איך נותנים הנחה לשכבות החלשות בתחבורה ציבורית.

לוח זמנים: 30 יום. דרעי לא פראייר. הוא ידע שאם הוא יתמוך בתקציב המדינה בלי לקבל את מה שהוא רוצה במע"מ, השוט היחיד שיש לו ביד ייעלם. לכן מבחינתו העניין חייב להיסגר עוד לפני שהתקציב יאושר בכנסת באמצע נובמבר. אחרת הוא לא יתמוך בתקציב.

אריה דרעי צילום: חיים הורנשטיין

ששינסקי 2: נתניהו מנסה לצמצם נזק לכיל

הסגירה: המדינה תטיל מס רווחי יתר על כיל, המחזיקה במפעלי ים המלח.

הכוכבית: ועדת שרים לענייני חקיקה תורשה להכניס שינויים ברפורמה הזו, בהיקף מוגבל.

מה צפוי לקרות עכשיו: נתניהו לא ממש רצה להכניס את סעיפי ששינסקי 2 לחוק ההסדרים, והדיונים נמשכו עד לפנות בוקר. כשנתניהו הבין ששר האוצר משה כחלון והפקידים נחושים להכניס זאת פנימה, הם הגיעו לפשרה. ועדת שרים לענייני חקיקה תהיה רשאית להכניס שינויים בסעיפי החקיקה הרלבנטיים לפני שאלה יגיעו לכנסת, אבל אם תהיה להם השפעה מהותית על התקציב כל העסק יחזור להחלטת ממשלה מחודשת. דרך החרך הצר הזה נתניהו ינסה לשנות את החוק, כך שהפגיעה ברווחיה של כיל תהיה מצומצמת יותר. השאלה היא רק עד כמה שר האוצר יתעקש. אם כחלון יהיה מוכן להחליק (כדי לרשום הישגים מול נתניהו בסעיפים אחרים), הסעיפים האלה יסורסו.

לוח זמנים: עד סוף אוגוסט. ב־31 באוגוסט האוצר יגיש את חוק ההסדרים והתקציב לכנסת. אם נתניהו רוצה להכניס שם שינויים, הוא צריך לעשות זאת בתוך שבועיים ומשהו לכל היותר.

מנכ"ל כיל סטפן בורגס צילום: נמרוד גליקמן

תקצוב רשויות: המאבק יימשך גם בכנסת

הסגירה: שינוי מודל תקצוב הרשויות המקומיות כך שתקציבים חדשים יינתנו באופן דיפרנציאלי, כדי שרשויות חלשות יקבלו יותר מרשויות חזקות.

הכוכבית: יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס מתנגד למודל של אגף תקציבים (בעיקר בשל התנגדות הרשויות החזקות). לכן סוכם כי יוקם צוות של ביבס והאוצר שינסה להגיע למודל תקצוב מוסכם אחר. אם לא תהיה הסכמה, אזי המודל של אגף תקציבים הוא שייבחר, אולם הוא יצטרך לקבל את אישור רה"מ ושר האוצר.

מה צפוי לקרות עכשיו: השלטון המקומי ישאף להגדיל ככל שיוכל את אחוזי המימון שיקבלו רשויות מקומיות חזקות מכל תקציב ממשלתי נוסף, בשאיפה להגיע עד ל־90% (כמו המצב היום). בניגוד לשנים קודמות, מול השלטון המקומי הוקם פורום ה־115, שמאגד את 115 הרשויות המקומיות החלשות בישראל. הוא אמור לתת משקל נגד גם לפורום ה־15, שמאגד את הרשויות החזקות ביותר. בפורום ה־115 פעילים במיוחד ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, שנהנה מקשר קרוב לראש הממשלה לא פחות מיו"ר מרכז השלטון המקומי, כמו גם ראשי עיריות אחרים מן הליכוד (למשל ראש עיריית דימונה בני ביטון). כך שלראשונה הניצחון של הרשויות החזקות אינו מובטח.

לוח זמנים: עד להגשת התקציב לכנסת (כלומר עד סוף אוגוסט). סביר מאוד להניח שהקרבות יימשכו במלוא עוזם בכנסת, שם לשלטון המקומי יש יתרון מסוים.

הלוואות לכל מטרה: כחלון יאיץ את החקיקה

הסגירה: גופים חוץ־בנקאיים יוכלו לגייס כסף בבורסה כדי לחלק אותו בהלוואות לכל מטרה.

הכוכבית: רק בכפוף להשלמת החקיקה להקמת רגולטור פיננסי חדש שיפקח על הגופים האלה.

מה צפוי לקרות עכשיו: בשל התנגדות בנק ישראל לאפשר לכל מי שרוצה לגייס מיליארדים ולחלק הלוואות בלי פיקוח, סוכם כי במקביל לחוק ההסדרים יואצו תהליכי החקיקה של הקמת רגולטור פיננסי חדש, שעליו המליצה ועדה ממשלתית לפני כמה חודשים. אם תהליכי החקיקה לא יסתיימו במקביל לאישור חוק ההסדרים, הסעיף הזה יפוצל מהחוק ויצטרך לחכות. המהלך הזה חשוב מאוד לכחלון (משום שהוא מהווה מרכיב חשוב בתוכנית להגברת התחרות בבנקים), לכן סביר להניח שהוא יעשה הכל כדי שהשלמת החקיקה לא תימרח בכנסת.

לוח זמנים: עד אמצע נובמבר.

כספי קק"ל: מחפשים הסכמות

הסגירה: קק"ל תחויב להעביר לממשלה מיליארד שקל (ובשנים הבאות כ־650 מיליון שקל בשנה).

הכוכבית: לא בטוח שזה יסתיים בסופו של דבר בחקיקה בחוק ההסדרים, אלא בהסכמה בין המדינה לקק"ל.

מה צפוי לקרות עכשיו: קק"ל נמצאת בימים אלה במו"מ שקט מול המדינה במטרה להגיע להסכמות בעניין. את המגעים האלה מרכז מטעם הממשלה השר להגנת הסביבה אבי גבאי (כולנו). ייתכן מאוד שבסופו של דבר היוזמה הזו תצא מחוק ההסדרים, ותאושר במסגרת שינוי כללי האמנה שהמדינה וקק"ל חתומות עליה. באופן זה, המדינה עדיין תקבל את הכסף ושליטה יחסית במקומות שאליהם הכסף זורם, אם כי סביר להניח שגם קק"ל תשמור על חלק מהשליטה שיש לה היום.

לוח זמנים: בעיקרון עד אמצע נובמבר. אלא שלצמרת קק"ל יש בחירות באמצע אוקטובר, כך שייתכן מאוד שישאפו להגיע לסיכומים קודם לכן.