ביהמ"ש הקפיא 8.6 מיליון שקל מרכושו של רונאל פישר
השופטת קבעה כי קיימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות לפישר, וישנה אפשרות סבירה שהכספים יחולטו בסופו של ההליך המשפטי
- שב"ס קבע: "הפרת המעצר של רונאל פישר - כשל טכני"
- שב"ס: "רונאל פישר יצא ל-18 דקות מהבית והפר את תנאי המעצר שלו"
- אישום מתוקן בפרשת פישר: קיבל שוחד בסכום של 2.8 מיליון שקל והעלים מס
הרכוש של פישר, כפי שפורסם בעבר ב"כלכליסט" נתפס במהלך החקירה בפרשה והוא כולל שלושה נכסי נדל"ן בתל אביב, שתי יאכטות, רכב יוקרה מסוג אאודי Q5, כספים מזומנים שנתפסו בכספת ביתו וכספים שנתפסו בחשבונות הבנק שלו.
בחודש שעבר הוגש נגד פישר כתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות שוחד בהיקף של 4.4 מיליון שקל ומייחס לו, ולמעורבים נוספים, עבירות חמורות של שוחד, שיבוש הליכי חקירה, הלבנת הון ועוד.
במקביל להגשת כתב האישום בפרשה, ביקשה הפרקליטות גם להקפיא את הרכוש שתפסה אצל פישר במהלך החקירה וזאת בכדי שתוכל לבקש את חילוטם אם יורשע במיוחס לו בבית המשפט.
פישר מנגד, טען בבית המשפט כי אין עילה לחלט את מלוא הרכוש שנתפס וכי מדובר בסכום העולה בהרבה על סכום השוחד המיוחס לו. עוד לגרסתו, גם לפי כתב האישום, חלק מהשוחד שהועבר אליו לכאורה נמסר בהמשך לעדת המדינה מזכירתו ולשותפו לביצוע המעשים, קצין המשטרה ערן מלכה.
רונאל פישר באחד הדיונים בביהמ"ש צילום: אוהד צויגנברג
עוד נטען כי אין לקחת בחשבון כספי שכר טרחה ששולמו כנגד חשבוניות וכי על המדינה להוכיח כי אכן מדובר בתיווך לשוחד ולא בשכר טרחה על עבודה משפטית לגיטימית. כך למשל, בנוגע לחברת נתיבי ישראל (שאחד מסעיפי האישום מתייחס לקבלת שוחד בעניינו של מנכ"ל החברה לשעבר שי ברס, זש"ל) אין חולק כי משרדו של פישר ביצע עבור חברה זו בעודה משפטית לגיטימית.
"אין מדובר בכפל ענישה"
שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, תמר בזק-רפפורט, קיבלה את בקשת הפרקליטות כמעט במלואה. בית המשפט קבע כי קיימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות לפישר, באופן המקים אפשרות סבירה שהכספים יחולטו בסופו של הליך. "הרכוש שחילוטו מבוקש הינו נכסי נדל"ן, רכב, כלי שייט, כספים בחשבונות בנק ומזומנים", נכתב בהחלטת בית המשפט. "מטבע הדברים, הקפאת כספים עלולה ליצור מעשי לפישר ולמשפחתו למימון צרכים שוטפים".
עוד עולה מהחלטת בית המשפט, כי רכוש שנתקבל כשוחד ואשר נעשתה בו הלבנת הון, מקים שתי עילות חילוט נפרדות – אחת עבור עצם קבלת הרכוש כשוחד ואחת בשל העבירה הנפרדת של הלבנת ההון.
"טענתו של פישר כי משעה שיחולט סכום לפי סמכות חוקית מסוימת, לא ניתן לשוב ולחלטו מכוח הסמכות האחרות, איננה מקובלת עליי", קבעה השופטת. "מעשה השוחד לחוד, ומעשה הלבנת ההון לחוד. מדובר בשני איסורים נפרדים שנועדו לתכליות נפרדות ולהגנה על ערכים שונים, איסור איסור והערך המוגן שלו". השופטת הבהירה עוד כי אין מדובר ב"כפל ענישה" כטענת פישר אלא בעבירות נפרדות ובסנקציות נפרדות בגינן שהחוק מסמיך להטילן.
בית המשפט דחה את טענותיו של פישר כי יש להפחית מן הסכומים שקיבל לכאורה כשוחד, סכומים שהעביר לאחרים. זאת, לאור העובדה שעם קבלת הכסף, ביצע פישר לכאורה עבירה מוגמרת של תיווך לשוחד שגם היא מקימה עילה לחילוט.
השופטת בזק-רפפורט קבעה עוד כי בשלב הזה של ההליך, קיימות ראיות המקימות תשתית ראייתית לכאורה לכך שסכומים ששולמו למשרדו של פישר על ידי חלק מהחשודים בפרשה כ"שכר טרחה" היו כספים שניתנו עבור השירות העברייני שנתן להם, לפי האישום, וקיימת אפשרות סבירה כי סכומים אלו יחולטו בסופו של ההליך. יחד עם זאת, בית המשפט קבע כי 363 אלף שקל מכספיו של פישר לא יוקפאו. כספים אלו הם מחצית משכר הטרחה ששילמה חברת נתיבי ישראל.
את המדינה ייצגו בהליך החילוט הזמני עוה"ד נעם עוזיאל ואלעד פנחס מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה). עו"ד רונאל פישר מיוצג על ידי פרופ' רון שפירא ודר' קרן אטינגר-שפירא.
