מקצצים עוד לחיילים, נותנים הקלות לכיל ומגנים על האפרוחים

ליל אישור התקציב בממשלה הוא חצי קרב התשה: כל שר מנסה עד הרגע האחרון לגזור את הקופון שהוא יכול, להשיג עוד 100 מיליון שקל מהאוצר; וכל לוביסט מנסה לקדם את האינטרסים שנשלח לייצג מול השרים ולשכנע אותם להיאבק למענם את מאבקו.

לרוב, ראש הממשלה בנימין נתניהו מאפשר לקרבות האלו להתרחש מבלי שהוא מתייחס אליהם באופן ישיר.

אלא שהתייחסות חריגה של ראש הממשלה נרשמה בנושא מפתיע שבמבט ראשון איננו נראה דווקא ככזה שנוגע לליבת התקציב: הרפורמה בשוק העופות בכלל והדאגה להשלכות על האפרוחים בפרט. נושאים רבים זכו לחוסר התייחסות, אבל בכל הקשור לקרטל בענף פטם האפרוחים נתניהו מצא לנכון להתערב בעצמו לאחר שארגוני בעלי החיים הפעילו בשבועות האחרונים לחצים נגד הרפורמה בנושא. למעשה, מדובר בנושא היחידי שלגביו נתניהו ביקש להוסיף התייחסות משלו לפרוטוקול ישיבת התקציב שכלל 142 עמודים.

בסעיף המדובר ביקש ראש הממשלה "להנחות את מנכ"ל משרדו אלי גרונר לבחון יחד עם מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד ומנכ"ל משרד החקלאות שלמה בן אליהו דרכים לצמצום השמדת אפרוחים ולקידום מחקר שיביא מלכתחילה לצמצום מספר האפרוחים ממין זכר", כך שהצורך בהשמדתם יפחת.

גורמים שנכחו בישיבת הממשלה אמרו כי נתניהו ביקש להוסיף את ההבהרה בנושא לבקשת רעייתו, וכי הנושא קרוב ללבם של שני בני הזוג.

השינויים בתקציב מתבצעים בזמן שכולם ישנים

ראש הממשלה בנימין נתניהו יוכל למשוך את הצעת החוק שלפיה יוכלו חברות אשראי־חוץ בנקאי להנפיק אג"ח כדי לגייס כסף על מנת לתת הלוואות ולהגביר את התחרות בשוק האשראי, כך עולה מהצעת חוק התקציב המעודכנת ל־2015‑2016 שהתפרסמה אתמול וטומנת בחובה שינויים רבים ביחס להצעת החוק המקורית.

ההחלטה להגדיל את שכרם של חיילי החובה היתה מעוגנת בהסכמים הקואליציוניים של מפלגת כולנו ושל מפלגת הבית היהודי, כך שהקיצוץ היה אמור להיות משותף ולבוא על חשבונן של שתי המפלגות.

בממשלה טוענים כי בסופו של דבר, יו"ר הבית היהודי, שר החינוך נפתלי בנט, סירב לקיצוץ ביתר הסעיפים בהסכם הקואליציוני שלו – כמו תקציב החטיבה להתיישבות – אך הסכים להגדיל את הקיצוץ בתוספת השכר של החיילים, שיבוצע על חשבון כולנו.

שר החינוך נפתלי בנט. אחראי לקיצוץ בתוספת לחיילים צילום: אוראל כהן

הקיצוץ בהסכמים הקואליציוניים נועד למנוע פריצה גדולה מדי של מסגרת התקציב; זו שהגדילה את תקרת ההוצאות של הממשלה ב־7 מיליארד שקל ב־2015‑2016 והעלתה את יעד הגירעון ל־2.9% – מעבר למותר לפי חוק התקציב וכלל ההוצאה הנוכחיים.

טרם סוכם כיצד יוקצו 600 מיליון שקל המוקדשים להגדלת שכר החיילים. בעוד שר האוצר משה כחלון מעוניין להקצות את הסכום הזה להעלאת השכר החודשי, כפי שהבטיח בקמפיין הבחירות שלו, שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, שלא השתתף בהצבעה על התקציב בממשלה ונמנע באמצעות השארת פתק, מעוניין דווקא להגדיל את מענק השחרור אותו מקבלים חיילי החובה בעת שחרורם מצה"ל.

בלשכתו של בנט לא הגיבו לגופן של הטענות ומסרו: "שקרים הם לא תחליף להישגים. השר נפתלי בנט הוא שיזם את העלאת שכר החיילים, נלחם על תקציב החינוך, על הקטנת הצפיפות בכיתות ועל סייעת שנייה בגני ילדים. מוטב שגורמים פוליטיים מתוסכלים יתמקדו בהישגיהם ולא בהמצאות, גם בשעת לחץ".

גורמים באוצר ציינו כי בכוונתם להשיב את ה־200 מיליון שקל שקוצצו מתוספת השכר לחיילים, השנה או בשנה הבאה.

כוח רב נמסר לנתניהו

השינויים שנערכו בתקציב בליל אישורו בממשלה הכניסו נושאים רבים בדלת האחורית. כך נעשה למשל עם המלצות ועדת ששינסקי 2 בנוגע למיסוי משאבי טבע.

הצעת התקציב המעודכנת קובעת למעשה כי אישור המלצות ששינסקי 2 בממשלה חסר כל משמעות, משום שוועדת השרים לתיקוני חקיקה תוכל לערוך בהן שינויים לפי שיקול דעתה, כשהנושא יעלה לדיון.

כלומר, אם הוועדה תרצה בכך, היא תוכל להחיל את החוק לעידוד השקעות הון גם על כיל, על אף שבחוק הוגדר כי כריית משאבי טבע אינה נכללת בו. אם החוק יוחל על כיל היא תזכה בהטבות מס בהיקף של כחצי מיליארד שקל בשנה. במידה והוועדה תחליט לעשות זאת, הנושא יעלה לדיון מחודש בממשלה.

הנוסח שאושר בממשלה קובע גם כי "ככל שיהיו השלכות פיסיקליות (של המלצות ועדת ששינסקי 2 – ע"מ), יוחזר הנושא להחלטת מליאה הממשלה". במילים אחרות, המלצות ששינסקי 2 צפויות לחזור לדיון בממשלה בכל מקרה, שכן הטבות המס הן עניין פיסיקלי, ויהיה לנתניהו קל יותר לקבל החלטה הנוגעות אליהן כשאור הזרקורים לא יופנה כלפיהן.

נושא נוסף שנכנס בדלת האחורית הוא היוזמה של כחלון לאפשר לחברות אשראי חוץ־בנקאי לגייס אג"ח בהיקף של עד 2.5 מיליארד שקל כדי לחלק הלוואות ולהתחרות בבנקים.

הצעת החוק העדכנית מעניקה לנתניהו כוח רב, שכן היא קובעת שבאפשרותו למשוך אותה מעל סדר היום, במידה ושר האוצר לא יקדם עד מושב החורף של הכנסת חקיקה שתשית פיקוח על הגופים הללו, מה שיאפשר לו לקבוע האם המהלך הקריטי בעיניו של כחלון ייצא לדרך ויתניע תחרות בשוק האשראי הריכוזי, או שמא לא.

בימים שקדמו לאישור התקציב בממשלה, ניסתה התאחדות הסטודנטים, כחלק מהניסיון למנוע את הקיצוץ בתקציב ההשכלה הגבוהה, לבטל את הגזירה הנוגעת לנקודות הזיכוי של האקדמאים. כשכיהן כשר אוצר, יאיר לפיד רצה לבטל לחלוטין את הטבת המס שמעניקות הנקודות האלו, אך לבסוף התפשר והציא הוראת שעה המגבילה את משך ההטבה לשנה.

הוראת השעה, שלפי הערכות מגדילה את הכנסות המדינה ב־190 מיליון שקל בשנה, היתה אמורה לפוג השנה, אבל היא תוארך עד 2020 בתמורה להשקעה של 120 מיליון שקל במעונות סטודנטים מצד ההתאחדות – כך סוכם בין הממשלה לסטודנטים בערב אישור התקציב.

מנסים לרצות את ליברמן

אחד הנושאים הנוספים שאושרו בתקציב הוא בחינת הפנסיות לעולים חדשים בגיל פרישה. הנושא הזה קרוב לליבו של חבר האופוזיציה ח"כ אביגדור ליברמן. הוחלט להקים צוות שיבחן את הכנסות העולים החדשים עם הגיעם לגיל הפרישה ובו יהיו חברים נציגים ממשרד העלייה, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה וביטוח לאומי.

בנושא זה אמר ליברמן כי ""הסיכוי היחיד שישראל ביתנו תתמוך בתקציב הוא אם תהיה הידברות בנושא הפנסיה לעולים, אך האוצר לא מוכן ללכת לקראתנו".

החלטה נוספת שהתקבלה במסגרת התקציב היא הגשתה של הצעת חוק שתיתן תקציבים נוספים לאברכים. הצעת החוק הזו תדרש למצוא את הדרך לדלג מעל מכשולים שנוצרו בעקבות הבג"ץ בו התאחדות הסטודנטים ניצחה את המדינה לאחר שבית המשפט העלון קבעי כי קצבאות האברכים מפלות את הסטודנטים. החלטת התקצוב הנוסף לאברכים היתה כלולה מלכתחילה בחלק מההסכמים הקואליציוניים.

לממן את כיפופי הידיים

ליל השימורים בו אושר התקציב בממשלה הביא עימו גזירת קיצוץ רוחבי נוסת של 1.5%, כדי לממן את כיפופי הידיים האחרונים שלפני אישור התקציב. הקיצוץ הזה אמור לחסוך כ־1.5 מיליארד שקל והוא מתווסף לקיצוצים רוחבי קודם עליו הכריזו ראש הממשלה ושר האוצר של 3% שאמור לחסוך כ־3 מיליארד שקל.

הקיצוצים האלו נועדו לממן בין היתר את ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו מול המפלגות השונות ואיפשרו את הקמתה של הממשלה הנוכחית. עלותם של ההסכמים הקואליציוניים מגיעה לפי ההערכות ל־5 מיליארד שקל.

שר האוצר משה כחלון. בנט מקצץ גם על חשבונו צילום: אלכס קולומויסקי

חלק מהסכום מיועד למטרות שנמצאות בקונצנזוס כמו העלאת שכר חיילי החובה או הוספת סייעות לגני הילדים, אך חלקו מיועד למטרות סקטוריאליות ומפלגתיות במובהק, כמו תמיכה בישיבות או בחטיבה להתיישבות. בנוסף, חלק גדול מהכסף לא הוקצה כלל למטרה קונקרטית.

המפלגות כבר היו צריכות להחליט ולהודיע לאן הכספים שהן דורשות בכל תוקף יוקצו בסופו של דבר, אך הן טרם עשו זאת.