רפורמת הקורנפלקס אושרה בוועדת השרים לחקיקה
הוועדה אישרה לפני שעה קלה את הרפורמה, שתאפשר יבוא מקביל של מזון יבש. עוד נקבע כי למרות הלחצים, ענף ההודו לא יוחרג מהרפורמה בענף העוף, שאמורה למנוע קרטל בתחום
ועדת השרים לחקיקה אישרה לפני שעה קלה (ב') את רפורמת הקורנפלקס, שתאפשר יבוא מקביל של מזון יבש. הרפורמה נחשבת לאחד הצעדים המרכזיים ברפורמות המזון שמקדמים הממשלה ושר האוצר משה כחלון להגברת התחרות במשק המזון. במקביל, הוחלט שלא להחריג את ענף ההודו מהרפורמה בענף העופות (הפטם) – וזאת למרות לחצים על האוצר מצד משרד החקלאות.
- דרעי דחה את הדיון בחוק הכשרות כדי למצוא פתרון לרפורמת הקורנפלקס
- דרישות של ש"ס מטרפדות את הוזלת המזון המיובא
- הקרב לא תם: יצרני המזון ייבשו את רפורמת הקורנפלקס
המחזור השנתי של ענף העופות (הפטם) בישראל עומד על 4.5 עד 5 מיליארד שקל, כשמתוכו ענף ההודו תופס 800 מיליון שקל. ב-2012 נחתם הסכם בהובלת מועצת הלול, המחלק את השוק בין המגדלים הגדולים בענף התרנגולות ואף קונס את מי שחורג מהחלוקה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאז חתימת ההסכם עלה מחיר העוף (תרנגולות) ב-25% עד 30%. הרפורמה נועדה להפסיק את המצב הזה כשהיא לוקחת ממועצת הלול את הסמכות לאסדר את תחומי הפטם, ההודו והרבייה.
במשרד החקלאות הסבירו כי ממילא אין הסדר בין המגדלים בתחום ההודו, וכי האוצר הוא שהרחיב את הרפורמה לענף זה. "ההחלטה דיברה על ביטול קרטל הפטם, ונכתב בה כי מועצת הלול לא תעשה הסדר בענף העופות. האוצר הרחיב, בפרשנותו, את הגדרת העופות לכל סוגי העופות", נמסר מהמשרד. "מאידך, מאחר שההסדר היה בענף הפטם-תרנגולים, משרד החקלאות בפרשנותו, גרס כי הגדרת העופות הינן רק לתרנגולים לפיטום. עד היום לא היה הסדר בענף ההודו, ולכן גם אם הוא היה מוחרג, הדבר לא היה גורם לעליית מחירים - כפי שלא היה עד כה".
הדיון ברפורמה הוא חלק מהדיונים האינטנסיביים של ועדת השרים לחקיקה שהחלו אתמול, נמשכים היום ואמורים להסתיים ביום רביעי. עוד אישרה היום הוועדה את חוק הקורנפלקס, המאפשר לייבא מזון לארץ על סמך הצהרת יבואן ומבלי לעבור את שרשרת הבדיקות המקדימות. החוק מגדיר גם את אופן האכיפה של תקני המזון לאחר היבוא. החוק נועד ליבואנים עצמאיים לייבא מוצרים מוזלים שלא מהמפעל הראשי, וכך ליצור תחרות בארץ מול היבואן הרשמי של אותם מוצרים.
אתמול אישרה הוועדה כ-12 רפורמות, כמו השינויים במס השבח במכירת דירה, תיקונים נוספים בתחום הנדל"ן והקרקעות, השינויים בייעוץ ובשיווק הפנסיוני ועוד.
כמו כן אישרה הוועדה את פרק הפיתוח הלאומי, הקובע את גובה ההשתתפות של קק"ל בפרויקטים לאומיים. לפי החוק, קופת המדינה תקבל מקק"ל מיליארד שקל ב-2016 ו-650 מיליון שקל בשנים הבאות. אלא שהוועדה השאירה לקק"ל פתח להגעה הסכמה שלא באמצעות החוק. לפי ההחלטה אמש, אם השר להגנת הסביבה אבי גבאי, שמונה על ידי כחלון ונתניהו לקדם את העניין, יגיע להסכמות עם הנהלת קק"ל לגבי העברת התקציב עד 24 באוגוסט – הנושא לא ייכלל בחוק ההסדרים.
מלבד הרפורמות בתחום הפטם, הצאן והחלב ורפורמות המזון, תובא לאישור הוועדה רשימה ארוכה של רפורמות שאושרו בממשלה. בין השאר נכללות בהן רפורמה לחיבור מפעלי תעשייה לרשת הגז הטבעי על ידי הקלה על התכנון והבנייה; חוק מסי פיתוח שיחייב רשויות מקומיות לגבות מסים כדי שיוכלו לפתח את הקרקע בעצמן – בניגוד למצב הנוכחי של חקיקת עזר; צמצום הטבות המס לעשירונים העליונים, כך שיחולו רק עד תקרה של שלוש פעמים השכר הממוצע ולא ארבע פעמים; וכן הרפורמה בפיקוח הווטרינרי שתשנה את אופן הפיקוח על המשחטות והובלת המזון מן החי, במטרה להפחית את העלויות.
מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור, הגיב בחריפות על אישור הרפורמות החקלאיות בוועדת השרים לממשלה: "התנהלות הממשלה כוחנית ושערורייתית", אמר צור. "כזכור, הרפורמה בענף החלב עלתה למדינה כ- 300 מיליון שקל, ובתמורה חוסלו כ-200 רפתות והצרכן לא זכה לירידת מחיר. גם כאן המדינה תשקיע הון בחיסול ענפי הצאן והפטם, והצרכן לא יזכה לשום ירידה במחיר. אנחנו מצפים מהממשלה לנהל איתנו מו"מ על הרפורמות. לא ניתן יד לחיסול ענפים חקלאיים. זה קרב על הבית, על הפרנסה של אלפי חקלאים. לא נוותר עד שיורדו כלל הסעיפים החקלאיים בחוק ההסדרים ויוכנס נושא העובדים הזרים".