הושגה הסכמה בין נתניהו, כחלון ודרעי: ששינסקי 2 יהיו בחוק ההסדרים

הושגה הסכמה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר משה כחלון ושר הכלכלה אריה דרעי בעניין ששינסקי 2 בעניין תמלוגי המדינה ממשאבי הטבע. נתניהו קיבל את הפשרה שהציעו כחלון ודרעי. על פי הפשרה, מסקנות הוועדה יישארו בחוק ההסדרים, אך לפני הקריאה השנייה והשלישית הצפויה בסוף נובמבר, הממשלה תדון במסקנותיהם של צוותי העבודה בנושא שכבר הוגדרו.

קודם לכן דרש נתניהו לדחות את ההחלטה בעניין ששינסקי 2 ולהחזיר את הנושא לממשלה. דרעי דרש לקבל החלטה עוד היום. גורמים באוצר טענו שהליכוד מנסה לטרפד את החוק.

גורם המקורב למגעים סביב החוק אמר ל"כלכליסט" כי החוק עשוי לצאת בהמשך מחוק ההסדרים. לדבריו, לסיכום בנוגע לוועדת ששינסקי 2 יש שני שלבים: היום יאושרו המסקנות בוועדת השרים לחקיקה במסגרת חוק ההסדרים, אולם לדבריו יש הסכמה שלה שותפים גם דרעי וכחלון, שבהמשך ייצא החוק העוסק במיסוי משאבי טבע מחוק ההסדרים, ויקודם כחקיקה נפרדת בכנסת. אותו גורם לא הסביר אילו שינויים מבקשת הממשלה לעשות בחוק מעבר לדרישותיו של דרעי, אולם תהליך חקיקה נפרד עשוי להימשך זמן ארוך יותר מאשר חוק ההסדרים שיש לו תאריך יעד ברור - 19 בנובמבר. בסביבת כחלון ודרעי הדגישו בתגובה שהחוק נכלל היום בחוק ההסדרים, אך לא התייחסו לאפשרות שיפוצל בהמשך.

על פי גורמים בלשכת דרעי האוצר קיבל את עמדת משרד הכלכלה לפיה ינקטו פעולות להבטחת היתכנותם הכלכלית של פעילות ההמשך בתחום הפוספט ומפעל המגנזיום. הקמת שני צוותים להסדרה מוגבלת בזמן של הסוגיות רגולטוריות מולן ניצבת כיל להמשך השקעותיה בנגב.

צוות נוסף לבדיקת האווירה העסקית על מנת להמשיך את הפעילות העסקית של מיזם הנחושת בתמנע. בנוסף סיכם השר דרעי על חבילה בסך 200 מיליון שקל לעידוד הצמיחה הכלכלית בנגב.

פרופ' איתן ששינסקי. עמד בראש הוועדה צילום: אוראל כהן

בנובמבר 2014 אישר הקבינט החברתי כלכלי בראשותו של שר האוצר דאז, יאיר לפיד, את המלצות ועדת ששינסקי 2 לבחינת החלק היחסי אותו מקבלת המדינה כתוצאה משימוש במשאבי טבע.

ועדת ששינסקי השנייה בחנה את משטר המיסוי על חברות המחצבים, המים והכרייה שפועלות בשטח ישראל, כאשר מסקנותיה ישפיעו בעיקר על

חברה אחת – כיל מקבוצת החברה לישראל שכורה משאבי טבע בים המלח ובנגב מתוקף זיכיון. על פי נתוני האוצר, בין השנים 2012-2006 בעלי המניות של כיל קיבלו 500 מיליון דולר, לעומת 60 מיליון דולר שקיבלה המדינה בתמלוגים ומס. במשרד האוצר צופים שכאשר יהפכו לחוק ההמלצות הסופיות, שעברו ריכוך לעומת דו"ח הביניים, יגדלו הכנסות המדינה בכ-400 מיליון שקלים בשנה.

ההמלצה המרכזית של הוועדה שאושרה היום, וממנה תושפע כיל, היא להטיל מס רווחי יתר בשיעור מקסימלי של 42% ותמלוג אחיד של 5% על כל משאבי הטבע, וזאת החל מ-2017. מס רווחי היתר יוטל אחרי תשואה על ההון של 14% שתישאר בידי החברה. גביית מס רווחי היתר מכיל תהיה דיפרנציאלית. על פי המנגנון, חלקה הכולל של המדינה ברווחי כיל (תמלוגים + מס חברות + מס רווחי יתר) יקטן בשנים שבהן הרווחיות שלה תהיה נמוכה, ויגדל בשנים שהיא תהיה גבוהה. המשמעות בפועל היא שבין תשואה של 14%-20% על ההון יגבה מכיל מס רווחי יתר של 25%-42%. בתשואה הגבוהה מ-20% יגבה המס המקסימלי – 42%.