לקראת ההכרעה בששינסקי 2: כיל מבקשת הטבות נוספות
ועדת השרים לחקיקה מיוחדת תדון ה יום בהמלצות הוועדה לבחינת המדיניות הפיסקאלית בנושאי משאבי טבע. עמדת משרד הכלכלה מיטיבה עם כיל ומעניקה לה הטבות של 300 מיליון שקל בשנה
המלצות ועדת ששינסקי 2 לבחינת המדיניות הפיסקאלית בנושא משאבי הטבע יעלו היום (ד') לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה מיוחדת באשר לחוק ההסדרים.
הבוקר לפני הישיבה נפגשה שרת המשפטים ויו"ר הוועדה איילת שקד עם נציגי משרד האוצר, הכלכלה ורשות המסים כדי לדון בנושא מסקנות ששינסקי 2 ויישומן בחוק.
הסוגיה המרכזית בה ידונו חברי הוועדה - שרת המשפטים איילת שקד, שגם עומדת בראשה, שר האוצר משה כחלון, שר הכלכלה אריה דרעי, השר הממונה על רשות השידור אופיר אקוניס, שר הקליטה זאב אלקין, שר המדע דני דנון והשר להגנת הסביבה, אבי גבאי -היא הטבות מס לכיל בהיקף של 300 מיליון שקל בשנה במסגרת החוק לעידוד השקעות הון.
- כיל מגבירה את הלחץ על הממשלה: נלחמת על השאלה מי יאכוף את ששינסקי 2
- מקצצים עוד לחיילים, נותנים הקלות לכיל ומגנים על האפרוחים
- כיל: השביתה פגעה במכירות החברה ב-423 מיליון דולר במחצית הראשונה
משרד הכלכלה בראשות דרעי שלח חוות דעת לרשות המסים ומשרד האוצר המפשרת בין המלצות הוועדה לעמדת כיל, שלפיה החברה זכאית להטבות מס בהיקף של כ־300 מיליון שקל בשנה במסגרת החוק. חוות הדעת של המשרד גורסת כי יש להכיר בחלק מתהליך הפקת האשלג כתעשייתי ולהחיל עליו את הטבות המס הקבועות בחוק לעידוד השקעות הון. ועדת ששינסקי 2 קבעה שאין להכיר בתהליך זה כתעשייתי, ואילו החברה טענה שיש להכיר בכולו ככזה ולהעניק לה הטבות מס בהיקף מוערך של יותר מ־300 מיליון שקל בשנה.
כמו כן, המליצה ועדת ששינסקי 2 לחשב את מס רווחי היתר, ששיעורו עד 42%, המוטל על רווחים המופקים ממשאבי טבע כפוספט ואשלג ומשקפים תשואה של 14% לפי השווי המופחת של נכסי כיל (כלומר, שווי הנכסים אחרי פחת חשבונאי). לעומת זאת, כיל דורשת לחשב את המס לפי השווי הכלכלי של הנכסים, כלומר השווי הריאלי שלהם. הסכום שעל הפרק: 500 מיליון שקל אם המלצות הוועדה יתקבלו כלשונן.
כיל מאיימת
כיל טוענת שאם עמדתה לא תתקבל, הדבר יאלץ אותה לבטל השקעות בהיקף של 5־6 מיליארד שקל בנגב. טענתה זו של החברה היא רק חלק ממסע לחצים אגרסיבי שהיא מפעילה על מקבלי ההחלטות בכל האמצעים שעומדים לרשותה - לוביסטים, פגישות של בכירי החברה עם בכירי השלטון, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו והשמעה חוזרת ונשנית של איומים בפיטורים בשל הפסדים שייגרמו לה במידה והמלצות הוועדה יישומו. החברה כבר הודיעה כי היא מתכננת לסגור את מפעל המגנזיום שלה, המעסיק כ־400 עובדים, בתחילת 2017 - המועד בו אמורה להתחיל גביית מס רווחי היתר. בניגוד לנתניהו, כחלון ושקד סירבו להיפגש עם בכירי החברה.
ביום ראשון השבוע וביום חמישי בשבוע שעבר נפגשו נציגי החברה עם ראש ראשות המסים משה אשר, נציגי אגף התקציבים ומשרד המשפטים במטרה לשכנע אותם לקבל את עמדתה. גורמים ברשות מאשרים את קיומה של הפגישה, אך טוענים שהיא לא השפיעה על עמדתם.
רשות המסים אולי לא הושפעה ממסע הלחצים,אבל נתניהו דווקא כן הושפע והוא אף התעקש שאם השרים יערכו שינויים בעלי השפעות פיננסיות מהותיות בהמלצות ועדת ששינסקי הן יחזרו שוב לאישור הממשלה. כלומר, הממשלה תדון בהן שוב. ועד שהדבר יקרה, אור הזרקורים יופנה מהמלצות הוועדה, ולנתניהו יהיה קל יותר להכניס בהן שינויים לטובתה של כיל, אם ירצה בכך.
סוגיה נוספת היא אופן ההחרגה של תעשיית ההמשך שעושה שימוש במשאבי הטבע שכיל מפיקה (כמו מפעלי החברה שמייצרים מגנזיום).
הוועדה המליצה לא למסות את פעילות התעשייה בדומה להפקת משאב הממוסה במס רווחי יתר, ואילו החברה ביקשה לאפשר לה להתקזז, שכן הפקת המשאבים היא פעילות רווחית ואילו חלק מתעשיות ההמשך מניבות לה הפסדים.
גורם בכיל אמר ל"כלכליסט" כי "הממשלה לוקה בפיצול אישיות. הם מקדמים אג'נדה תמוהה שתביא לפגיעה ודאית בתעשייה ובעובדים".
