הכלכלן הראשי: "קצב הצמיחה בישראל נמוך מהצמיחה ביוון"; כחלון: "אני מודאג מהנתונים"

קצב הצמיחה של המשק עמד על 0.3%, כמעט כמו ברבעון השלישי בשנה שעברה, במהלכו נערך מבצע צוק איתן, אז עמד קצב הצמיחה על 0.2%, כך עולה מסקירה של הכלכלן הראשי, יואל נוה, שבחן את נתוני הרבעון השני בו נרשמה האטה בשיעורי הצמיחה של המשק. נווה מייחס את ההאטה בקצב הצמיחה ברבעון השני לירידה ביצוא הסחורות והשירותים בשיעור של 12.5%.

"ההאטה בצמיחת התוצר הישראלי ברבעון השני מעמידה את ישראל בעמדת נחיתות בהשוואה בינלאומית, כאשר קצב הצמיחה נמוך ממרבית המדינות המפותחות. על פי הנתונים העולים מההשוואה הצמיחה בישראל גבוהה רק מצרפת (עם 0%) ויפן (עם צמיחה שלילית של 1.6%) בעוד שיתר מדינות ה-OECD עם צמיחה גבוהה יותר. גם בגוש היורו נרשמה האטה ברבעון השני, אך הצמיחה בו עדיין גבוהה יותר מאשר בישראל (1.3%) "ככל הנראה על רקע התבהרות עתידה של יוון בגוש". הכלכלן הראשי מציין כי בארה"ב נרשמה האצה משמעותית בקצב הצמיחה ברבעון השני (2.4%) "מה שמחזק את ההערכות כי הפד יעלה את הריבית כבר בחודש הבא".

צמיחה נמוכה (אילוסטרציה) צילום: בלומברג

על פי הנתונים, הצמיחה ביוון עמדה ברבעון השני על 3.1%, בספרד 4.1%, בריטניה 2.8%, גרמניה: 1.8%, דרום קוריאה 1.2% ואיטליה 0.7%.

בפירוט לגבי נתוני החשבונאות הלאומיים בישראל מציין הכלכלן הראשי כי יצוא הסחורות רשם התכווצות גדולה יותר מזו שנרשמה ביצוא השירותים, ועמד על שיעור של 15.5% לעומת 11.2%. ההתכווצות המשמעותית ביצוא הסחורות נבעה מירידה ביצוא התעשייתי, זאת למרות שהתרחשה עלייה בייצוא החקלאי (שבלמה את מגמת הירידה ביצוא החקלאי שהייתה עד כה). "ירידה משמעותית נרשמה ביצוא של ענף הכימיקלים המהווה כ-23% מסך היצוא התעשייתי ללא יהלומים" כותב נווה "בעיקר על רקע ירידה במחירי היצוא של ענף זה במחצית הראשונה של השנה וייתכן כי גם בשל השביתה במפעלי כיל".

ירידות משמעותיות נרשמו גם בענף התרופות ובייצוא הביטחוני, וכן בשירותי חברות ההייטק. מה שדווקא עלה יצוא שירותי התיירות שבמגמת התאוששות מאז צוק איתן, וצמחו בקצב של 53.9% ברבעון.

מלבד הירידה ביצוא, אחד ההסברים הנוספים שנותן הכלכלן הראשי הוא הצמיחה הנמוכה בצריכה, שמהווה קטר משמעותי לצמיחה במשק. הצמיחה הפרטית צמחה רק בקצב של 0.9% ש"נמוך משמעותית יחסית לקצבי הצמיחה שנרשמו ברבעונים האחרונים". קצב הצמיחה של הצריכה הציבורית עמד על 0.4% בלבד שמוסבר על ידי ירידה בצריכה הביטחונית של 17.1% ועל ידי העדר תקציב מאושר ל-2015, מה שמגביל את הוצאות הממשלה.

כחלון: "אני מודאג כשר האוצר וכאזרח המדינה"

בתוך כך, בעקבות נתוני הצמיחה המדאיגים שפרסם הלמ"ס בשבוע שעבר לפיהם עמדה הצמיחה ברבעון הקודם על 0.3% בלבד, כינס היום שר האוצר כחלון דיון בהשתתפות נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, יו"ר מכון היצוא גבאי רמזי וצמרת האוצר. כחלון וברוש סיכמו על הקמת צוות משותף שיגבש תוכנית כוללת לחיזוק התעשייה בישראל.

שר האוצר ציין בדיון כי: "הנתונים שמסמנים ירידה בצמיחה מדאיגים אותי גם כשר אוצר וגם כאזרח המדינה. כמי שמאמין גדול בתעשייה הישראלית אני מתכוון לפעול כדי לחזקה ולפתחה ולהקל על התעשיינים במקומות בהם הרגולציה מקשה. אני בטוח כי פעולות תומכות יצוא של האוצר, יחד עם יצירת סביבת עבודה יציבה וודאות ארוכת טווח יישאו פרי".

משה כחלון, שר האוצר. מודאג צילום: אלכס קולומויסקי

בשבוע שעבר הנחה כחלון את ראשי האגפים לנתח את הסיבות לירידה בצריכה הפרטית ולהמליץ על דרכים להגדיל את היצוא וליצור מנגנוני צמיחה. עם זאת תחזיות הצמיחה של האוצר לשנה ולשנה הבאה לא השתנו בשלב זה ונותרו על 3.1% השנה ו 3.3% ב-2016.

ברוש הוסיף, כי "הסיבה המרכזית להאטה בצמיחה בשנים האחרונות היא החלשות היצוא התעשייתי. מנוע הצמיחה של התעשייה נחלש, נוצרה מגמה מסוכנת של ירידה בהקמת מפעלים חדשים בישראל. עלינו לטפל בחיזוק כושר התחרות בתעשייה הישראלית והגדלת הפריון וליצור בישראל את סביבת המס הטובה בעולם לתעשיינים. בנוסף, יש להפחית בצורה יסודית את נטל הרגולציה והבירוקרטיה ולעודד השקעות חדשות בתעשייה".

בתגובה לנתוני הכלכלן הראשי נמסר מהמחנה הציוני, כי "הקיפאון הכלכלי של ביבי ולפיד הביא את ישראל להיות מאחורי יוון וספרד. אלה תוצאות של ממשלת הקיפאון הכלכלי של ביבי והמדיניות הכלכלית הכושלת של ממשלת נתניהו הנוכחית והקודמת, שהובלה גם על ידי שר האוצר לשעבר לפיד. ביבי מפחד ומבטל כל רפורמה שתצעיד את המדינה ואזרחיה לצמיחה כלכלית, והתוצאות מוכיחות זאת".