אונר"א ניצלה, לפחות לעת עתה

אונר"א הוקמה על ידי האו"ם ב־1949, ועם הקמתה הוטל עליה לטפל ב־750 אלף פליטים. כיום המספר גדול פי שבעה, והסוכנות מטפלת בפליטים בירדן (כ־2 מיליון פליטים), ברצועת עזה (למעלה ממיליון) בסוריה ולבנון (כמיליון) ובגדה המערבית (כ־700 אלף). הגירעון בתקציב אונר"א – שהגיע ללמעלה מ־80 מיליון דולר – החמיר מאד משום שהסוכנות נאלצה להגדיל את הוצאותיה כתוצאה מהמלחמה בסוריה ומבצע צוק איתן בעזה.

הפגנה של תלמידים פלסטינים נגד השביתה באונר"א צילום: איי אף פי

סכנה להתדרדרות כלכלית

האיום להשבתת מערכת החינוך של אונר"א – המקיפה 700 בתי ספר בהם לומדים כ־500 אלף תלמידים ומועסקים כ־22 אלף מורים – יצר סכנה להידרדרות כלכלית וחברתית, במיוחד בירדן וברצועת עזה. השכר שמקבלים למעלה מ־30 אלף עובדים המועסקים בבתי הספר, במרפאות ובמתקנים נוספים של הסוכנות בעזה מהווה את אחד ממקורות הפרנסה החשובים ברצועה. הסוכנות גם מחלקת מזון לאוכלוסייה נזקקת.

על הרקע הזה ארגנו העובדים הפגנות ושביתות שבת בכל ריכוזי הפליטים. ירדן הודיעה שלא תוכל לקלוט את תלמידי אונר"א משום שהיא כבר קלטה עשרות אלפי תלמידים ממשפחות פליטים מעיראק ומסוריה. שר החינוך הפלסטיני סברי סיידם ובכירים פלסטינים אחרים פרסמו הודעות לפיהן המשבר המתמשך באונר"א הוא פוליטי – ניסיון מכוון לפגוע בסוכנות במטרה "לחסל את זכות השיבה".

עם הסרת האיום, יצטרפו כ־300 מאות אלף תלמידי אונר"א בגדה וברצועה לכמיליון תלמידים פלסטינים שיתחילו השבוע את שנת הלימודים.

מיהו פליט?

דברי הבכירים הפלסטינים מתייחסים לדרישה המושמעת תדיר בישראל להפסיק את פעילות אונר"א בטענה שהיא מנציחה את בעיית הפליטים במקום לפתור אותה, ושאין אח ורע לכך שדור שלישי ורביעי של צאצאי פליטים מקבלים בירושה את זכויות הפליטות של הוריהם.

מנגד, הפלסטינים מעוניינים לשמר את אונר"א כדי לא לוותר על "זכות השיבה", כלומר על הזכות של הפליטים לשוב לאותם מקומות (בתחומי ישראל) שבהם התגוררו משפחותיהם לפני 1948.