הפוך כחלון, הפוך: פיקוח על השוק תחילה

חוק האשראי הצרכני שמאפשר לגופים חוץ־בנקאיים להנפיק אג"ח ולחלק אשראי צרכני ללא פיקוח הוא מסוכן. דווקא הוא נשאר בחוק ההסדרים. ודווקא חוק נתוני האשראי שאמור לשים סוף למונופול הידע של הבנקים נמצא בסימן שאלה.

אחת מהבטחות הבחירות המרכזיות של שר האוצר משה כחלון היתה להביא תחרות לתחום הבנקאות. זו הסיבה שהוא דוחף בכל הכוח את מה שקל לדחוף - ועלול לייצר יותר נזק מתועלת - וניגף בנושא שבאמת עלול לחולל תחרות, נושא שנדחק אל מחוץ לחוק ההסדרים וספק רב אם יושלם. כחלון רוצה תחרות בתחום האשראי הצרכני. זו חשיבה נכונה. השוק הזה נשלט על ידי המערכת הבנקאית (94%), ולכן אם יהיו כאן עוד גופים שיוכלו להציע אשראי לעסקים קטנים ובינוניים ולמשקי הבית, אלו יקבלו אותו כנראה במחיר תחרותי יותר.

הפיקוח לא עומד בקצב

אלא שכפי שקורה בדרך כלל, התחום הזה מתקדם מהר יותר ממי שמפקח עליו. על הבנקים מפקח המפקח על הבנקים, אבל על הגופים החוץ־בנקאיים שנותנים אשראי אין פיקוח כלל. כשל היסטורי. המהלך של כחלון שלפיו כל חברת אשראי חוץ־בנקאית תוכל לגייס 2.5–5 מיליארד שקל באג"ח ולהלוות אותם לצרכנים ללא פיקוח הוא מסוכן. הוא מסוכן בעיקר משום שהתיאבון של הצרכנים לאשראי הוא גבוה, והאשראי צומח בקצב שלא דומה לשום דבר שקורה בצד השני של המשוואה - הכנסות הצרכנים. הלוואות לרכישת רכבים, למשל, מוצעות כבר ב־84 תשלומים. קטנטנים. חמודים. הלוואה שמבטיחה שבע שנים של חוב.

משה כחלון צילום: אלכס קולומויסקי

לאומי קארד שפעילה מאוד בשוק האשראי לרכב כבר דיווחה על זינוק של 57% במקטע זה ברבעון השני של השנה. גם חברות האשראי האחרות צומחות בקצב דו־ספרתי באשראי הצרכני. את הגאות הזו מזהים גם הגופים המוסדיים שרוכשים נתחים בחברות שמעניקות הלוואות: :אלטשולר שחם קנה כ־20% ממימון ישיר, מיטב דש קנה 25% מפנינסולה, והפניקס ומגדל לוטשות גם הן עיניים לתחום.

שיעורי הרווחיות שגופי האשראי החוץ־בנקאי משיגים לא דומים לשום דבר אחר בעולם העסקי, בטח לא בעולם שבו הריביות הן אפסיות. חברת מימון ישיר, למשל, רשמה שיעורי רווחיות תפעולית של 27% במחצית הראשונה של השנה. האחים נאוי, חברה לניכיון צ'קים, השיגה שיעור רווחיות מדהים לפני מס, שעמד על 77% ב־2014. אלו הנתונים שאנחנו יודעים מכיוון שמימון ישיר היא חברה־בת של חברה ציבורית, והאחים נאוי היא חברה ציבורית בפני עצמה.

אך בשטח פועלות עשרות חברות שמעניקות אשראי לכל דיכפין בלי שאף אחד יכול לעקוב ולקבל תמונת מצב על גודלו של השוק הזה, על יחסי הגופים עם הלקוחות ועל שיעורי הריביות הנגבים שם. חור שחור גדול. כך, למשל, הוראות שהחיל בנק ישראל לאחרונה המחייבות את הבנקים להקליט את כל השיחות המפתות לקוחות לקחת אשראי, לא יחולו על גופים חוץ־בנקאיים שלהם יאפשר כחלון לתת אשראי איך, מתי ובאילו תנאים שבא להם. פשוט כי אפשר.

ללמוד מטעויות העבר

מהשגיאה הזו אפשר וצריך להימנע בעיקר משום שממשלת ישראל כבר עשתה אותה בעבר. למשל בוועדת בכר. הזיכרון קצר, אבל שוק האשראי המוסדי שהיה בתול התפתח בקצב גבוה באמצע שנות האלפיים מבלי שלגופים המוסדיים היו מערכות הבקרה הדרושות כדי לבדוק את הלווים שלהם. גם שם התיאבון לסיכון היה גבוה, הדרישה מצד החברות לגיוסי אג"ח היתה בשמים ובדיקת האשראי של חלק לא קטן מהחברות נעשתה בצורה רשלנית, פזרנית ולא מקצועית, בעיקר משום שלא הפיקוח על המוסדיים ולא הם עצמם היו ערוכים למהלך. המהלך בשוק הצרכני הוא לא זהה, אבל הוא דומה. ייתכן שהגופים החוץ־בנקאיים הם סופר־מקצועיים במתן אשראי (ובאמת יש גם כאלו). אבל צריך שיהיה מי שיוודא את זה, שיראה שדרכי הגבייה לגיטימיות ושמדיניות השיווק שלהם אינה אגרסיבית מדי. אחרת שוק ההלוואות החוץ־בנקאיות שכבר מרים את הראש, יקבל זריקת עידוד מסוכנת ובעיקר מיותרת.

למעשה, היכולת לדאוג שסדר הפעולות הנכון יישמר כאן ניתנה לראש הממשלה בנימין נתניהו. על פי הסיכום בין נגידת בנק ישראל קרנית פלוג לשר האוצר ולראש הממשלה, נתניהו יכול למשוך את הצעת החוק הזו אם עד למושב החורף של הכנסת לא תונח הצעה להקמתו של פיקוח על הגופים החוץ־בנקאיים. אם ראש הממשלה ושר האוצר לא יסחרו ביניהם פוליטית בזכות הווטו הזו, אלא יבחרו לשם שינוי לקבל כאן החלטה עניינית, ולהקים דה פקטו מנגנון פיקוח שכזה, סדר הפעולות הנכון עשוי להישמר. קודם פיקוח ואז בניית השוק ולא ההפך.

החלק השני והחשוב בקידום התחרות בבנקאות, זה שאמור לנטרל את מונופול המידע של הבנקים ולאפשר לכל לווה להשתמש בהיסטוריית האשראי שלו מול המלווה שלו - יקודם במקביל לחוק ההסדרים. כלומר, בלוחות הזמנים שלו אבל לא בתוכו. יש גם הערכה שאם משרד המשפטים לא יספיק לקדם את חוק נתוני האשראי במקביל לחוק ההסדרים, אז הוא לא יספיק. כלומר, זה עשוי להיות הסוף שלו.

זה המבחן האמיתי של כחלון ולשם הוא צריך לכוון את עיקר הכוח הפוליטי שלו. בינתיים, כל עוד חוק נתוני האשראי לא נמצא בחוק ההסדרים והוא מקודם באמצעות ניסוחים פתלתלים ולא מוגדרים, הרי שכחלון צפוי לנחול הפסד צורב באחד הקרבות המרכזיים שאותם סימן.