המיליארדים ששוכנים בסעיפי התקציב הסודיים

משרד האוצר הגיש אתמול לכנסת את תקציב המדינה ל־2015–2016 ואת חוק ההסדרים הנלווה לו. לצד הגשת התקציב השיק המשרד מערכת דיגיטלית לניתוחו באתר האינטרנט שלו - פיסקאלי דיגיטלי. שר האוצר משה כחלון מסר אתמול עם הגשת התקציב כי הוא "רואה בהגברת השקיפות והנגשת המידע לאזרחים משימות מרכזיות. המערכת החדשה תקרב את הציבור לעבודת המשרד". אז "כלכליסט" צלל לנבכי התקציב וחזר עם כמה תובנות.

תקציב משרד החינוך יגיע בשנה הבאה לשיא כל הזמנים - 52 מיליארד שקל. קצת מוקדם לשמוח, כי לא כל הכסף מגיע למה שאתם חושבים עליו כשאתם חושבים על חינוך. מתוך הסכום הזה, בערך 40 מיליארד שקל מוקצים לליבת החינוך: תקציב לתשלום משכורות ותנאי שכר של הגננות והמורים, לרבות החינוך המיוחד ובתי הספר שאינם רשמיים.

מלבד הסכום הזה, השנה מכיל תקציב החינוך כמיליארד שקל לתמיכה במוסדות תורניים. הסכום הזה מבטל למעשה את הקיצוץ שהוטל על הישיבות בתקופת שר האוצר הקודם יאיר לפיד, והוא חונה תחת משרד החינוך אף שהמשרד משמש רק כצינור להעברת הכספים לישיבות - מבלי שהן צריכות לעמוד בקריטריונים בשביל לקבל את הכסף. חלק מהכסף אף משמש למימון אברכים שמגיעים מחו"ל ללימודי קודש בישראל.

בנוסף, השנה יכלול התקציב עוד 108 מיליון שקל תחת הכותרת של תרבות יהודית, שהיא שם קוד לכסף קואליציוני שקיבל שר החינוך נפתלי בנט לטובת תמיכה בחינוך הממלכתי־דתי. לרוחב התקציב מפוזרות תקנות תקציביות רבות שמיועדות רק לחינוך הממלכתי־דתי. המערכת החדשה מאפשרת לראות שיחד הן מגיעות ל־100–200 מיליון שקל בשנה. לשם השוואה, התקציבים הייעודיים למגזר הערבי, הבדואי והצ'רקסי הסתכמו בשנה שעברה ב־50 מיליון שקל.

תקציב המטה של משרד החינוך עומד על 1.6 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 1.2 מיליארד שקל מוגדרים כרזרבה להתייקרויות, שמשמשת את האוצר להעברה לסעיפים אחרים במהלך השנה.

צילום: עמית שאבי

הקרקס של משרד הביטחון

המערכת החדשה של האוצר מדגימה עד כמה התנפחו רכיבי כוח האדם בתקציב הביטחון. למשל, מאז דו"ח ועדת ברודט (2007) חל גידול של 50% בהוצאה של משרד הביטחון על שכר אנשי הקבע בצה"ל, עד לרמה של 11 מיליארד שקל בשנה שעברה.

הסעיף הזה מדגים עד כמה הנתונים של תקציב הביטחון הם חור שחור, עד כדי כך שהם לא קוהרנטיים עם עצמם. לכאורה, בהוצאה על שכר אנשי הקבע היתה קפיצה משמעותית בשנים 2012–2013, וזאת אף שבשנים האלה צה"ל היה תחת משטר של קיצוץ תקציבי.

בפועל הנתונים מראים כי זה אמנם היה התקציב המקורי של צה"ל, אבל הוא הוציא סכומים אחרים. ב־2012, למשל, אף שהוקצו לו רק 8.4 מיליארד שקל, הוא הוציא 10.2 מיליארד שקל. שנה קודם לכן הוקצו לו 8.4 מיליארד שקל בתקציב שכר לאנשי קבע, והוא הוציא 9.9 מיליארד שקל. זו המחשה לכך שאנחנו לא יכולים לדעת מה קורה בתוך תקציב הביטחון. באותה תקופה חלה עלייה של 93% בתקציב הפנסיה שמערכת הביטחון משלמת לגמלאיה, שהגיע בשנה שעברה לשיא של 8.5 מיליארד שקל.

וזה עוד לפני שדיברנו על הבלוף הבסיסי של תקציב הביטחון לשנה הבאה. בספר התקציב אמנם כתוב כאילו תקציב הביטחון יסתכם ב־56 מיליארד שקל, אבל ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר הבטיח להגדילו.

המערכת מראה כי תקציב הביטחון שכתוב בספר בתחילת השנה רחוק ממה שמערכת הביטחון מוציאה בפועל עד סוף השנה. ב־2014, למשל, תקציב הביטחון היה 51 מיליארד שקל בתחילת השנה, ואילו בסופה הוציאה המערכת 66 מיליארד שקל.

בתקציב משרד הכלכלה יקרה בשנה הבאה דבר מוזר. לכאורה. התקציב לעידוד תעסוקה בקרב חרדים וערבים יקוצץ בשנה הבאה: במקום תקציב של 370 מיליון שקל ב־2014 יעמדו לרשות המשרד רק 170 מיליון שקל בשנה הבאה. מה, זו מטרה כל כך לא חשובה שנכון לקצץ לה 200 מיליון שקל?

התשובה היא לא. הכסף הזה בכלל לא היה קודם שייך למשרד הכלכלה, אלא הוחבא שם על ידי משרד האוצר. הכסף הזה חנה קודם תחת "רזרבה" - אחת מיני רבות שהאוצר מפזר לרוחב התקציב מבלי שהוא מתכוון לאפשר למשרדי הממשלה להשתמש בהן.

העלמת הרזרבות האלו היא ניסיון של האוצר לעבור לפסים אחרים: האוצר פועל לצמצום הרזרבות שברובן משמשות לתוספות תקציביות למשרד הביטחון. המערכת לא מאפשרת חיתוך שיראה בכמה הרזרבות האלו קוצצו, אולם באגף תקציבים באוצר מבטיחים כי מדובר בקיצוץ ניכר. אם אכן כך הדבר, המשמעות היא כי כאשר במשרד הביטחון יציגו את הדרישה המסורתית לתוספת תקציב במהלך השנה, לאוצר יהיה נוח להגיד - אין לנו מאיפה להביא, למעט מקיצוץ במשרדים האחרים.

הרזרבות הסודיות של האוצר

אף שהרזרבות האלה מקוצצות, האוצר משאיר לעצמו רזרבות רבות אחרות. סעיף הרזרבה הכללית בתקציב המדינה הוא לא באמת סעיף רזרבה, אלא תקציב המוסד והשב"כ (9 מיליארד שקל בשנה הבאה).

הרזרבות העיקריות נמצאות בשני סעיפים: הוצאות שונות והוצאות פיתוח שונות. שני סעיפים אלה יסתכמו בשנה הבאה ב־6.9 מיליארד שקל — ירידה של 14% לעומת הרזרבות שהיו בתקציב בשנה שעברה.

חלק מהכסף בסעיפים התקציביים האלה משמש למטרות מוגדרות יחסית. למשל לגידול בהיקף היישום של מענק מס הכנסה שלילי. חלק מהכסף מקבל עם הזמן כתובת מוגדרת, כשהצורך צץ - למשל, הלוואה לערוץ 10.

תקציבים אחרים חונים בתקנות תקציביות בעלות שמות מעוררי חשד כמו רזרבה להתייקרויות, עתודה לתביעות, עתודה לפעילויות בלתי צפויות, עתודה להחלטות מותנות, עתודה לחירום ורזרבה לעמידה ביעד ההוצאה. אלה הסתכמו בשנה שעברה ב־2 מיליארד שקל לפחות. באוצר עדיין לא מוכנים להבהיר מראש למה הכסף הזה מיועד.

ולבסוף, אם אתם חוששים כי פתיחת שנת הלימודים תחזיר עמה את הפקקים לכבישים, הנה כמה חדשות לא מעודדות מכיוון ספר התקציב.

האוצר מקצץ בתקציב פיתוח התחבורה. אם ב־2014 תקציב זה עמד על 12 מיליארד שקל, הרי שבשנה הבאה הוא יעמוד על 9.8 מיליארד שקל. וגם בתוך הסכום הזה, חלק הארי (שני שלישים) מיועד להשקעה בכבישים ורק היתר להשקעה בפיתוח תחבורה ציבורית.

ואם כבר מדברים על כבישים ופקקים: תקציב נתיבי ישראל (לשעבר מעצ) עמד בשנה שעברה על 5.9 מיליארד שקל. אלא שנתיבי ישראל הצליחה לנצל רק 4.7 מיליארד שקל מתוכו. כלומר, לא נסללו כבישים חדשים או לא תוחזקו כבישים קיימים. אז האוצר שתה את הכסף הזה והעביר אותו למקומות אחרים (אין דרך לדעת לאן בדיוק).