גיל שויד: "מתקפת סייבר יכולה היום לשתק חברות"

"צ'קפוינט לא צריכה לפעול תחת הרגולציה הישראלית, ולמרות שאיננו פעילים כמעט בשוק המקומי ואיננו נסחרים בבורסה בתל-אביב, אני יכול להודות בכך שהרשויות מקשות על חברות ההייטק שפועלות כאן", כך אמר  היום (ג') גיל שויד, מנכ"ל ענקית אבטחת המידע צ'קפוינט, ואחד ממייסדיה בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט שנערכה בתל אביב.

בשיחה עם עורך מדור ההייטק ב"כלכליסט", מאיר אורבך, טען שויד כי "גם ברמת הדיווחים לבורסה, כל חודשיים יוצאים כאן ברגולציה חדשה, שגם חברה שנסחרת בחו"ל צריכה לפעול כאן לפי התקנות של הבורסה בישראל. או אם אני רוכש חברה זרה ורוצה להעביר את הפעילות שלה וגם את הרווחים שלה לישראל, אני נדרש לעמוד בתקנות דרקוניות. הרי העברת רווחים של חברה נרכשת לישראל הוא רווח נקי למדינה, ועדיין מקשים עלי לעשות זאת, מה שהופך להפסד נטו למדינה. כל ההיתקלות שלי עם מוסדות המדינה, והיא מצומצמת כי אינני פוגש פוליטיקאים ולא מסתובב במסדרונות הכנסת, היא כזו שאני חש שהם מנסים להקשות עלי, למרות הכוונות הטובות. אני בטוח שהכוונות הן טובות אבל יש כמה פקידים שההרגשה שהם נותנים לנו היא שכדאי לכם להעביר את הפעילות מכאן".

צ'קפוינט נסחרת כיום בנאסד"ק בכ-14 מיליארד דולר, 22 שנה לאחר שהוקמה. שויד, שהחל לתכנת בגיל 13, שירת ביחידת המודיעין 8200, הקים ב-1993 את צ'קפוינט יחד עם שלמה קרמר ומריוס נכט. מאז ההקמה הוא משמש כמנכ"ל החברה, התפקיד הראשון שלו בחייו בחברה מסחרית, וגם הנוכחי.

"אני לא אוהב להפחיד אבל התשובה, בקצרה, היא - כן. ודאי לחברות, לא רק לאנשים פרטיים. הכלים של מתקפות הסייבר יכולים לחולל דברים רבים כמו מתקפה על פרטיות, אבל זה הדבר הקטן. אפשר גם לחולל ונדליזם כזה שיגרום לבית שלנו לשבות או אפילו חברות, אלה רובוטים שעובדים מרחוק ומקבלים פקודות להרוס את המחשב ואת כל מה שסביבו".

התחושה היא שהמשחק השתנה. האקרים כיום הם כבר לא נערים מנוזלים, אלא ארגונים וממשלות .איך אתם רואים את זה?

"גם היום יש תפקיד גדול להאקרים בני ה-17 שמוצאים פרצות ויודעים לפתח כלים שאחר כך מדינות וארגונים משתמשים כדי לפרוץ, אבל בהחלט יש ארגוני פשע וממשלות שמפתחות כלים מאוד מתוחכמים כדי לפרוץ.

"זה יוצר פחד כזה שגורם לכולם לרכוש את כל כלי הסייבר הקיימים או להשקיע בכל חברה שזזה בתחום. זה הייפ אמיתי.

יש אובר-הייפ ברמה מסוימת, וזה נכון שיש השקעה גבוהה בחברות בתחום, אבל לא רואים השקעה גדולה על קניית מוצרים בתחום. הגידול השנתי של צ'קפוינט הוא ברמה של 15%, לא גידול גבוה מאוד. חברות היום לא מוציאות יותר מדי על מוצרי אבטחת מידע. מדברים המון, אבל קונים הרבה פחות. חברות היום מאמצות פתרונות מתוחכמים כמו למשל הסנדבוקס, מעין קופסה וירטואלית שבודקת איומים. אבל כמה חברות מחזיקות בפתרון כזה אצלן? אולי לאחוז או שניים מהחברות יש פתרונות כאלה, לכולנו יש לנו את מכשירי הסמארטפון הנהדרים האלה שתמיד נמצאים בכיס, אבל לאיש אין תוכנת הגנה, והן עקב האכילס של כולנו".

מאיר אורבך בשיחה עם גיל שויד צילום: נמרוד גליקמן

אבל אין המון כלי הגנה טובים באמת למובייל. יש כלים כמו צ'קפוינט למובייל, למשל, שמאפשרים לך להיות רגוע?

"יש כמה כלים, כולל כאלה שאנחנו רכשנו לפני כשנה (לאקון סקיוריטי- א"ג), אבל עדיין המכשיר הזה דלוק כל הזמן, כל המידע שלנו עובר דרכו, הוא איתנו כל הזמן, וגם כשאתה לא מדבר זה מכשיר ריגול מהמעלה הראשונה".

פתאום רכשתם שתי חברות סטארט-אפ ישראליות, הייפרווייז ולאקון, לאחר תקופה ארוכה שבה לא קניתם חברות ישראליות

"אנחנו צריכים להיערך לדור הבא של האיומים. הראשונה עוסקת במענה למתקפות יום הדין, אלה מתקפות שאין כלים טובים לזהותה והייפרווייז מזהה היטב מתקפות כאלה. ולאקון טובה בזיהוי מתקפות במובייל".

שילמת עליהם המון כסף.

"המחירים הם אכן גבוהים ואכן שילמנו הרבה, אבל הם זה יותר מדי? ביחס לגודל החברות שילמנו הרבה, אבל ביחס לגודל ההזדמנות אני מקווה, וחובת ההוכחה הזו היא עלי, שהם יובילו אותנו לקווי מוצר משמעותיים יותר".

צ'קפוינט קמה עוד לפני עידן הסייבר. אתה שם מאז 1993, לא מדגדג לך לחפש משהו חדש?

"בצד הרגשי צ'קפוינט זה הבית שלי. לא קל לי לוותר על הבית הזה והוא בית טוב. בצד הענייני האתגרים שלנו עדיין גדולים, להיערך לדור הבא, לאבטח תשתיות קריטיות של מדינות וארגונים, לאבטח את המובייל, לתת מענה למתקפות יום הדין, ככה שכל שנה יש לי אתגר חדש".

אתה שונה מרוב היזמים כי נשארת בעבודה ולא מכרת. איך גורמים ליזמים להאמין שהם יכולים להיות גיל שוויד, לעבוד יום אחרי יום?

"רוב היזמים מוכשרים לא פחות ממני, אבל אכן בעולמנו אין מקום למאה חברות כמו צ'קפוינט. יש מקום אולי לעוד שתיים או שלוש כאלה. חברות תוכנה בעולם שמוכרות מעל מיליארד דולר יש אולי 20. אז אין מקום ליותר מדי חברות גדולות, אבל יש קצת יותר מקום לחברות בינוניות. יש המון יזמים ואנשים מוכשרים אבל לא כל רעיון יכול להגיע רחוק. אתה צריך לסמן מטרה ארוכת טווח, לדעת שיש עליות וירידות, שיש מתחרים, ואנחנו בצ'קפוינט כבר בדור המתחרים החמישי שלנו, ולדעת שיהיה קשה, והרבה דאגות להרבה שנים וזה לא קל".

ובכל זאת חברות סייבר רבות נמכרו.

"כששאלו אותי לפני 17 שנה אמרתי ליזמים תעבדו יותר, תישארו יותר ואתם מסוגלים להגדיל את החברות ולהצליח. היום יש הרבה יותר סטארט-אפים, והגודל שלנו כבר קשה להגעה, אני לא חושב שכל חברה יכולה לגדול. יש יזם שסיפר לי על החברה שלו ושמכר אותה בהרבה כסף. שאלתי אותו: מדוע?, הוא ענה כי הקרן שהשקיעה בו היתה צריכה כסף והיא עמדה להסגר ולכן שיקולים של משקיעים וקרנות משפיעים על שיקולים של חברות סטארטאפ".

האם חבורת צריכות לחשוב על הנפקה לפני אקזיט?

"מה שמרתק בשוק שלנו הוא שהוא גלובלי וההזדמנות היא עולמית. וזה נכון גם לגבי שוק ההון. הבורסה המובילה היא נאסד"ק והמשקיעים הם קרנות השקעה אמריקאיות שמבינות את השוק, אז מי שיכול ייראה אם הוא יכול להגיע לנאסד"ק. חברה כמו שלנו או גדולה מאיתנו היתה מתקבלת בהצלחה לשוק ההון, והבורסות אוהבות חברות גדלות ורווחיות".

בוא נדבר על העסקת עובדים בישראל. עובדי סייבר הם הרכש הכי מבוקש כיום. האם הייתם רוצים להביא עובדים זרים בהייטק לישראל?

"בוגרי אוניברסיטה במדעי המחשב מרוויחים כאן משכורת מכובדת מאוד יש עליהם תחרות גבוהה, אבל לא ברמה כזו שמאלצת אותנו להביא עובדים זרים לכאן, ואנחנו גם לא מחפשים לפתוח מרכזי פיתוח בעולם. גם בניו יורק ובעמק הסיליקון יש תחרות עזה על האנשים הטובים, והתחרות שם היא אף עוד יותר קשה.

צ'קפוינט היא ישראלית ותישאר ישראלית, הבעיה היא לא שהפעילות בארץ, ואנחנו בקצב גידול עובדים, נגמר לנו המקום בבניין וכשנכנס לבניין חדש בשנה הבאה הוא כבר יהיה מלא, וההתרחבות שלנו בנושא של מניעת איומים במובייל יכניסו אותנו לשווקים ענקיים, כך שלחברה אני צופה עתיד טוב".