לידיעת שר האוצר: הפחתת מס חברות מעודדת צמיחה, הורדת מע"מ לא
הפחתה של 1% במע"מ צפויה להקטין את ההכנסות ממסים בכ־5 מיליארד שקל, ואילו הפחתה של 1% ממס החברות - שעומד היום על שיעור של 26.5% - צפויה להקטין את הכנסות המדינה בכ־700 מיליון שקל
שר האוצר משה כחלון החליט לבחון הפחתת מסים. אתמול התקיימו כמה דיונים בנושא. בצהרי היום קיימה צמרת האוצר ורשות המסים דיונים במטרה לבחון את האפשרויות השונות. במהלך היום, לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר דנו באפשרויות, התקיים בלשכתו של נתניהו בכנסת דיון נוסף עם ראש אגף תקציבים אמיר לוי, מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו והכלכלן הראשי יואל נוה. מבחינת נתניהו, השאלה המרכזית היא אם הפחתת המסים תעודד צמיחה או לא.
בין ההצעות שנבחנו בדיונים: הורדת 1% מהמע"מ לשיעור של 17% לצד הפחתת מס החברות, כפי שנחשף אתמול ב"ידיעות אחרונות", וכן נשקלת האפשרות להפחית את מס ההכנסה. הפחתה של 1% במע"מ צפויה להקטין את ההכנסות ממסים בכ־5 מיליארד שקל, ואילו הפחתה של 1% ממס החברות - שעומד היום על שיעור של 26.5% - צפויה להקטין את הכנסות המדינה בכ־700 מיליון שקל. בשלב זה טרם התקבלו החלטות בנושא.
הצמיחה יורדת, הגבייה עולה
הרקע לבחינת ההורדה במסים הוא למעשה שילוב של שני אירועים, שדווקא אינם אמורים להתרחש במקביל. הראשון הוא עודף הגבייה שנראה בחודשים האחרונים. על פי פרסום ביצועי התקציב האחרון, שכלל את ההכנסות עד לחודש יולי, עודף הגבייה עומד עד כה על 2.4 מיליארד שקל. רובו מוסבר על ידי עודף גבייה של מסים ישירים.
במקביל, נתוני הצמיחה שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בחודש שעבר על הרבעון השני של 2015 מצביעים על צמיחה נמוכה באופן חריג של 0.3%. אמנם מדובר בנתונים ראשוניים, אך גם אם יעודכנו בהמשך כלפי מעלה, כפי שצופים באוצר, ייתכן מאוד שהעדכון לא יביא אותם לרמה שנתית של כ־3% - שאותה צפו מלכתחילה.
כחלון כבר זימן אליו את ראשי האגפים באוצר במטרה למצוא פתרונות להגדלת הצמיחה.
בדרך כלל עודפי גבייה מוקדשים להקטנת הגירעון, שצפוי לעמוד על כ־3% מהתוצר בשנתיים הקרובות במקום 2.5% ו־2%, כפי שתוכנן בתחילה.
הקטנת הגירעון תגדיל את כרית הביטחון של המדינה במקרה של משבר שייאלץ אותה להגדיל את הוצאותיה, ויקטין את תשלומי הריבית על החוב שנשלם בעתיד. אבל הפעם המצב שונה.
ייתכן שכחלון מאמין שהבעיות שיש לנו היום - יוקר המחיה והצמיחה הנמוכה - מספיק חמורות לפגוע בעתיד, ושעל כן עדיף להשקיע בהן ולא בגירעון. לחלופין, ייתכן שכחלון פשוט מתכונן לבחירות הבאות. גורמים רבים במערכת הפוליטית מעריכים שהן לא רחוקות. והרי הקטנת מסים היא צעד פופולרי וקליט בציבור הרחב, בוודאי שבהשוואה להקטנת הגירעון.
אפשרות נוספת היא כי לנוכח ההסכמים הקואליציוניים ומבנה הממשלה, כחלון מבין שלהקטין את הגירעון ולרסן את הוצאות הממשלה זה לא דבר אפשרי. הממשלה תוציא כמה שהיא יכולה ואז קצת יותר. 8 מיליארד שקל של הסכמים קואליציוניים שחורגים מיעד הגירעון ומכלל ההוצאה כבר הבהירו זאת. כך שאם כחלון לא יכול להפחית את הגירעון, לפחות יפחית את נטל המס.
במקום זאת יכול שר האוצר להחליט כי במקביל להקטנת המסים הוא מבטל חלק מהפטורים ממס. למשל המס על הפירות והירקות שפקידי האוצר להוטים לבטל כבר שנים בגלל חוסר היעילות שלו. אבל זה בינתיים לא על הפרק.
בדיון על הפחתת המסים חשוב לזכור כי בישראל נטל מס ההכנסה הוא מהנמוכים בעולם. לאו דווקא בגלל שיעורי המס, אלא דווקא בגלל סף המס. מכיוון שסף המס גבוה באופן יחסי, נטל המס נמוך יחסית. לעומת זאת נטל המע"מ גבוה יחסית - 18%, מהגבוהים בעולם, ולמעשה המסים העקיפים מהווים 50% מהכנסות המדינה ממסים.
במחקר מטעם מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז בינתחומי הרצליה בוחן פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי את מדיניות המיסוי בישראל בראי הצמיחה ואי־השוויון. סטרבצ'ינסקי בחן את שינויי המס שנעשו בישראל מאז 1989, ומצא כי רק הפחתת מס החברות בישראל הביאה להגברת הצמיחה. לעומת זאת, הפחתה של מס הכנסה או מע"מ לא התגלתה כמכשיר משמעותי להרחבת הצמיחה.
כך שאם זו כוונתו של האוצר, נראה כי ההפחתה צריכה לבוא דרך מס החברות, שעלה ב־2014 מ־25% ל־26.5% בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג על רקע המחאה החברתית.
ומה לגבי אי־השוויון?
סוגיה מיסויית נוספת שבחן המחקר וצריכה לבוא בחשבון בדיונים סביב שולחן הממשלה היא שאלת אי־השוויון. בעוד מס הכנסה הוא מס פרוגרסיבי, שמקטין את אי־השוויון שכן הוא גדל עם ההכנסה, המע"מ על הצריכה הוא דווקא רגרסיבי - שכן ככל שההכנסה נמוכה יותר, כך חלק גדול יותר ממנה מוקדש לצריכה.
בחינת הפרוגרסיביות של מערכת המס (באופן שכולל גם סוגי מס שאינם מובאים בחשבון בבחינות של האוצר) העלתה כי אמנם המערכת המיסויית בישראל פרוגרסיבית (כלומר, מצבן של השכבות החלשות טוב יותר לאחר גביית המסים), אך בשנים 2003–2012 מידת הפרוגרסיביות נפגעה שכן משקל ההכנסות ממסים ישירים ירד ב־20% בשנים האלו.
התפתחות ענף ההייטק בישראל הביאה לגידול במספר בעלי ההכנסות הגבוהות, מה שהביא לגידול בגבייה של מסים ישרים ולהקטנת אי־השוויון. אך בכל זאת, בגלל העלייה בשיעורי המע"מ והירידה במס הכנסה, המערכת הפכה פחות פרוגרסיבית סך הכל. לתשומת לבו של שר האוצר.
פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי אמר ל"כלכליסט" כי "אני חושב שלאחר שהחליטו על גירעון של 2.9% ב-2015 וב-2016 שזה בחלק העליון של הטווח המקובל ולאור ההתחיבויות העתידיות של הממשלה, על הממשלה לשקול העלאת מסים או ביטול פטורים. לדבר כעת על הפחתת מסים זהו דבר שלא מתאים לנסיבות הקיימות ועל כן זה מקטין את ההסתברות לכך שהפרטים והפירמות יתייחסו לזה כצעד שהוא מחולל צמיחה. ההערכה הרווחת היא שהפחתה כזאת לא תהיה מתמשכת".