הבנקים ישלמו 45 מיליון שקל נוספים כפשרה על תיאום עמלות

הבנקים הפועלים, לאומי ודיסקונט נמצאים במו"מ מתקדם להשיב ללקוחותיהם כ־45 מיליון שקל בפרשת תיאום עמלות הבנקים – סכום שיתווסף ל־35 מיליון שקל שכבר הודיעו שישיבו. כך נודע ל"כלכליסט". מדובר בסכום שיושב ללקוחות במסגרת הסדר פשרה בשתי תביעות ייצוגיות, אשר יוגש בשבועות הקרובים לבית המשפט המחוזי בת"א. הסדר זה מתווסף להסדר הפשרה בארבע התביעות הייצוגיות שאושרו בחודש מרץ ובו נקבע שחמשת הבנקים הגדולים ישיבו ללקוחות 35 מיליון שקל. בסך הכל צפוי לעמוד הסכום הכולל שישיבו הבנקים במסגרת שש תביעות, אם הסכם הפשרה השני יאושר, על 80 מיליון שקל.

מאחורי הסכמי הפשרה עומד צו מוסכם עם רשות ההגבלים העסקיים שאושר בבית הדין להגבלים ביוני 2014. הצו נחתם בעקבות מגעים שהתנהלו בין הבנקים לממונה לשעבר, דיוויד גילה, לביטול קביעה שפרסמה הרשות ב־2009 לאחר חקירה מאומצת, לפיה הבנקים תיאמו ביניהם מידע על עמלות שונות בין 1990 ל־2004. במסגרת הצו נקבע שהבנקים ישלמו למדינה 70 מיליון שקל. במקביל נקבע שכל סכום שהבנקים ישלמו במסגרת פשרה בשש התביעות הייצוגיות שהוגשו נגדם בפרשה, הם יוכלו לקזז מ־70 מיליון השקלים הללו.

הפשרה בארבע תביעות ייצוגיות נגד הפועלים, לאומי, דיסקונט, הבינלאומי ומזרחי טפחות, שלפיה הם ישיבו 35 מיליון שקל ללקוחותיהם, אושרה בחודש מרץ השנה. הודעות הוואטסאפ שפורסמו במהלך סוף השבוע ודיברו על החזרים נכבדים ללקוחות, מתייחסות לתביעות אלה. אלא שכאמור, ישנן עוד שתי תביעות שעדיין מתנהלות. האחת היא של חברת שרנוע מכונות מחשוב, המיוצגת על ידי עו"ד איציק אבירם, והשנייה היא של פרופ' שמואל קניאל, המיוצג על ידי עוה"ד גלעד ברנע ושי שריד. התביעות האלה נוגעות לשלוש בנקים: הפועלים, לאומי ודיסקונט.

יישרו קו בשיחות טלפון

לאחרונה הודיעו הצדדים לסגן נשיאת בית המשפט המחוזי בת"א, השופט יצחק ענבר, כי הם יגישו הסדר פשרה. זאת לאחר דיון שהתקיים אצלן בחודש מאי השנה. כאמור, נודע שהצדדים במו"מ מתקדם להחזר של 45 מיליון שקלים ללקוחות. בשורה התחתונה, ואם תאושר הפשרה השנייה, המדינה לא תקבל כסף מהבנקים ואף יתווספו 10 מיליון שקל כהחזר ללקוחות, מעבר ל־70 מיליון שקל שנקבעו בהסדר עם רשות ההגבלים.

רונית קן צילום: אוראל כהן

למרות שמדובר במספרים גדולים לכאורה, צריך לזכור שבשורה התחתונה הם מכסים על כישלון של רשות ההגבלים. "החקירה חשפה הסדרים כובלים בין הבנקים במסגרתם העבירו בינם לבין עצמם מידע הנוגע לעמלות. המידע הועבר בעיקר בשיחות טלפון בין אנשי מחלקות העמלות, וסייע לבנקים במדיניות 'יישור הקו'". הציטוט הזה, שבמילים פשוטות קובע שהבנקים פעלו כקרטל בתחום העמלות במשך כ־14 שנים, לקוח מתוך ההחלטה המקורית שפרסמה הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, רונית קן, באפריל 2009. קביעה שהגיעה חמש שנים לאחר שנפתחה אחת החקירות המקיפות של הרשות בחשד שחמשת הבנקים הגדולים תיאמו עמלות שונות.

חמש שנים נוספות חלפו, רשות ההגבלים התקפלה והקביעה הזאת בוטלה. הממונה הפורש גילה, לאחר שקיבל איתות מבית הדין להגבלים לעסקיים, וממגשר בין הצדדים, החליט להתפשר עם הבנקים. הוא ביטל את הקביעה בתמורה לכך שהם ישלמו לפחות 70 מיליון שקל – או לציבור או למדינה. בפועל מדובר על "עמלה" של 0.5% שמשלמים הבנקים מתוך הכנסה שנתית ממוצעת של 15 מיליארד שקל מעמלות. כסף קטן בשבילם.

כישלון צורב לרשות

הפשרה של הרשות עם הבנקים, שקיבלה תוקף של פסק דין לפני למעלה משנה, היא כישלון צורב בניסיון של המדינה להיאבק בכוחם הלא מרוסן של הבנקים שמנוצל לרעה בתחום העמלות. מסקנה שאליה הגיעה כבר ב־2007 ועדת החקירה הפרלמנטרית לעניין עמלות הבנקים, בראשות שר האוצר כיום משה כחלון. "מערכת הבנקאות בישראל סובלת מרמת ריכוזיות גבוהה ומרמת תחרותיות נמוכה בהשוואה למדינות אחרות", קבעה ועדת החקירה. "הבנקים משתמשים כוח השוק שלהם וגובים עמלות גבוהות יחסית ממשקי בית ומעסיקים קטנים".

חקירת רשות ההגבלים בדקה את החשד שהבנקים מנצלים את כוח השוק שלהם גם בדרכים פליליות של תיאום אסור. אבל אז הרשות התכופפה פעמיים. פעם ב־2009 כשהחליטה לא להגיש כתבי אישום, ופעם כשהחליטה לבטל את הקביעה תמורת סכום זניח עבור הבנקים.

מרשות ההגבלים נמסר: "הסכמים הושגו בהמשך למתווה אליו הגיעה הרשות (בסיום תיק ממושך) בשנה שעברה, על פיו חמשת הבנקים הגדולים ישלמו 70 מיליון שקל לאוצר המדינה, אלא אם ייתגבשו הסדרי פשרה מול התובעים הייצוגים בנושא, אז הסכום יועבר ישירות לציבור הצרכנים, כפי שאכן קורה בפועל. בית הדין להגבלים, שאישר את המתווה, קבע בהחלטתו כי "המתווה רואה לנגד עיניו את טובת ציבור הלקוחות....מדובר בסכום המעלה את רף האכיפה בתחום".