עיריית ערד שולפת את נשק הארנונה במאבק מול כיל על שדה בריר

עיריית ערד יוצאת למלחמה כלכלית בכיל שרוצה לכרות פוספטים בשדה בריר: העירייה מבקשת ממשרד הפנים לייקר את הארנונה לכרייה באזור שדה בריר למקסימום הקבוע בחוק.

 מאבקה של עיריית ערד נגד הכרייה בשדה בריר, המרוחק כ־4 ק"מ בלבד מהעיר, מתבסס על חוות דעת של משרד הבריאות, שקובעת כי אם יוקם בשדה בריר מכרה, תפגע פעילות הכרייה בו בבריאות תושבי העיר.

מנכ"ל כיל סטפן בורגס צילום: עמית שעל

השבוע אישרה עיריית ערד במועצת העיר את צו הארנונה ל־2016. בצו הארנונה החדש נרשמה לראשונה התייחסות לשדה בריר הנמצא בשטח השיפוט של העיר. ראש העיר עו״ד ניסן בן חמו וחברי מועצת העיר קבעו השבוע בצו ארנונה ל־2016 את ייקור תעריפי הארנונה בעבור כריית פוספט בשטח העיר עד המחיר המרבי הקבוע בחוק - 159 שקל למטר מרובע (מ"ר) בשטח כרייה ו־53 שקל בעבור קרקע תפוסה (השטח שלא יהיה במצב כרייה בזמן נתון).

המחיר המרבי הקבוע בחוק גבוה בהרבה ביחס לכל שטח תפוס אחר בערד, שהתעריף שלו הוא 2 שקל למ"ר בשנה. מדובר בפער עצום גם ביחס למכרות אחרים. לדוגמה, תעריף הארנונה של מכרה חול בעיר הוא 27 שקל למ"ר בשנה.

לפי גורמים בעיריית ערד, תוכנית הכרייה הקיימת היא בהיקף של 13.5 אלף דונם (13.5 מיליון מ"ר), אך המדינה וכיל מבקשות להרחיבה לשטח של 27 אלף דונם. בשלב הראשון כיל מתכננת לכרות ביחידות של 2,500 דונם על פני 20 שנה. כלומר, אם יאשר משרד הפנים את הבקשה של עיריית ערד, כיל צפויה לשלם בשלב הכרייה הראשון 397.5 מיליון שקל בשנה על שטח הכרייה עצמו ועוד 583 מיליון שקל בשנה על שאר השטח שעליו היא תשלם לפי תעריף של שטח תפוס.

בשנים האחרונות נמצא שדה בריר במרכזו של מאבק בין תושבי ערד לכיל. משרד הבריאות מתנגד לאפשרות שכיל תכרה פוספטים בשדה בריר והוא מחזיק בחוות דעת הקובעת כי הכרייה תגרום לנזק בריאותי לתושבי ערד.

כיל הגישה את בקשת היתר הכרייה לפני כ־20 שנה, אך כעת היא מנסה לקדם את הנושא באינטנסיביות, משום שעתודות הפוספטים שלה עתידות להיגמר בשנים הקרובות, ושדה בריר אמור להוות מקור לעתודות כרייה חדשות. לטענת החברה, היא נאלצת לעצור השקעות בנגב בהיקף של 5.5 מיליארד שקל בשל העיכוב במתן ההיתר.

שדה בריר אמור לשרת את רותם אמפרט מקבוצת כיל, שכבר הצהירה כי אם לא תאושר הכרייה, היא תסגור את שעריה בתוך חמש שנים ותפטר את 1,000 עובדיה.

בקשת העירייה לייקר את הארנונה תלויה כעת בשר הפנים סילבן שלום ובשר האוצר משה כחלון. לפי הקווים המנחים של המשרדים, בקשות חריגות של הרשויות המקומיות להעלאת תעריפי הארנונה אינן יכולות להיות מאושרות, אלא אם הרשות נמצאת בתהליך התייעלות. ארד אכן נמצאת בתהליך כזה, ובמסגרתו היא נדרשת להעלות את מסי הארנונה ולקצץ בהוצאות כדי להגיע לאיזון תקציבי, כך שהשרים יכולים לאשר את בקשתה.

בכל מקרה מדובר בהחלטה פוליטית, שכן, הקווים המנחים הם בגדר המלצה לשרים, שייצטרכו להכריע במי הם מתוכים - בכיל או בעיריית ערד.