משמונה יוצא אחד: שלישיית הגמר מחפשת אקס פקטור לתפקיד היועמ"ש

מחר, ערב יום כיפור, תיחתם רשימת המועמדים למשרת עובד הציבור החשוב ורב הסמכויות ביותר במדינת ישראל: היועץ המשפטי לממשלה, שיחליף בינואר את היועץ הנוכחי יהודה וינשטיין. ואלה המועמדים: אביחי מנדלבליט, איל ינון, הילה גרסטל, אבי ליכט, גיא רוטקופף, ישי בר, סוזי נבות ויורם טורבוביץ'.

סיכויי המועמדים ייחתכו בהצטלבות שבין רצונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לבין הדינמיקה שתתפתח בוועדת האיתור. לאחר פרשת בר־און-חברון הועברה הסמכות למיון המועמדים לוועדת איתור. שרת המשפטים איילת שקד הנחתה את הוועדה לאשר שלושה שמות שמהם תבחר הממשלה את היועץ. רק מועמד שיזכה לתמיכה של ארבעה מתוך חמשת חברי הוועדה יעלה משלב האודישנים לגמר.

צילומים: אוהד צויגנברג, אריאל בשור, אלכס קולומויסקי, עמית שעל, אוראל כהן, סבסטיאן שיינר, יאיר שגיא

המועמד עם העננה

תמיכת ראש הממשלה במנדלבליט ידועה. בדיוק כמו שידועה התנגדותו הנחרצת של וינשטיין לאותו מנדלבליט. תמיכת נתניהו נגזרת מהעבודה השוטפת של מנדלבליט לצדו כמזכיר הממשלה, ולא רק. לעתים יודע הפצ"ר לשעבר לאתגר באוזני נתניהו את הייעוץ שהוא מקבל מוינשטיין.

התנגדות וינשטיין נובעת ממעורבות מנדלבליט בפרשת מסמך הרפז־גלנט. המשטרה המליצה להגיש נגד מנדלבליט כתב אישום בפרשה. וינשטיין החליט אמנם לסגור את התיק, אולם נימוקיו הותירו עננה סביב עילת הסגירה. לפי וינשטיין, התנגדותו למנדלבליט אינה קשורה כלל לעובדה שלא מיהר "להסגיר" את המסמך באותה שיחה מפורסמת עם המשנה ליועץ רז נזרי, אלא בגלל שינויי גרסה, כלומר שקרים לחוקרים.

הסבר אפשרי נוסף להתנגדות וינשטיין טמון בטיפולו של מנדלבליט כפצ"ר לפני כעשור בידידו הקרוב של וינשטיין, האלוף יפתח רון־טל. והמיון מעניין: מנדלבליט החליט שלא להגיש כתב אישום נגד רון־טל על טובות הנאה שקיבל לכאורה כאלוף, אלא להכתימו מבלי להאשימו. בדיוק כמו שוינשטיין עושה כיום למנדלבליט.

לעמדתו של ראש ועדת האיתור, נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס יהיה משקל רב בסיפור הזה. מנדלבליט ופרקליטו ז'ק חן ינסו לשכנע שלא נפל אפילו דופי קל ביותר בהתנהלותו. בהנחה שהמועמדות תיגרר לבג"ץ, תמיכה של גרוניס במועמדות מנדלבליט יכולה לסייע מאוד להגנה המשפטית עליו.

מועמדות פלאן בי

במקביל, מסתמנת המועמדות של היועץ המשפטי של הכנסת איל ינון כ"פלאן בי", תוכנית מגירה למקרה שתקרוס מועמדותו של מנדלבליט. למסקנה זו ניתן להגיע משני סיפורים שמלמדים על הידוק היחסים בין ראש הממשלה ליועץ המשפטי של הכנסת.

את הסיפור הראשון פרסם יוסי ורטר ב"הארץ". נתניהו, שביקש לשכנע את השר הסרבן חיים כץ להצביע בכנסת בעד מתווה הגז, הזעיק ללשכתו בכנסת את ינון, שהסביר לכץ מדוע במליאת הכנסת, להבדיל מהממשלה, חברי כנסת אינם כבולים בשל ניגוד אינטרסים. "טיעוניו של ינון היו מנומקים, סדורים ומאירי עיניים", כתב ורטר.

הסיפור השני, שלמיטב ידיעתי לא פורסם, חזק אפילו יותר. נתניהו התחייב למנות את ח"כ ענת ברקו לנציגת הכנסת בוועדת האיתור. את הנציג בוחרת ועדת חוקה, חוק ומשפט. והנה נפלה תקלה ושמה של ברקו נפקד מהרשימה במועד הקובע לפרסום המועמדים. היו שם ניסן סלומינסקי, ציפי לבני, קארין אלהרר ואלי אללוף. נתניהו ויו"ר הקואליציה צחי הנגבי זעמו והאשימו את סלומינסקי בניסיון "לגנוב" את הנציגות בוועדה.

דורית ואג, מנהלת הוועדה, הצביעה על המיילים שעדכנו את הנגבי וברקו במועדים להגשת המועמדות. מי שחילץ את נתניהו מהצרה היה ינון, שהגה פתרון: ניתן לפתוח מחדש את הרשימה בהסכמתם של ארבעת המועמדים. הארבעה הסכימו, ברקו נוספה לרשימה ואושרה בוועדה. לא נתפלא אם את מועמדות ינון הציעה ברקו.

כל חבר בוועדת האיתור יכול להציע מועמד, וכך גם ראש הממשלה ושרת המשפטים, שנמנעים מלעשות זאת כדי לא לחשוף קרבת יתר למי מהמועמדים. לכן מועדפי ראש הממשלה והשרה מוצעים על ידי מקורביהם. נתניהו "מיוצג" בוועדה בידי ברקו ובידי שר המשפטים לשעבר משה נסים. שאר חברי הוועדה הם עו"ד יחיאל כץ, נציג לשכת עורכי הדין ופרופ' גבי שלו, נציגת האקדמיה.

נועדו להגשים ציפיות

משה נסים היה חבר גם בוועדת האיתור הקודמת. ההיסטוריה והלקחים מפעילות שתי הוועדות הקודמות יכולות להעשיר את ניתוח הסיכוים היום. בשתיהן נבחרו המועמדים שנועדו להגשים את ציפיות ראש הממשלה: מני מזוז – לסגור את תיק האי היווני של אריאל שרון; ויהודה וינשטיין – להוריד את מפלס החקירות הפליליות בקרב פוליטיקאים (סגירת תיק ליברמן הגדול).

הציפיות לא הוגשמו בהכרח גם בהמשך, אבל תהליך הבחירה מכוון לכך שמועמדו של ראש הממשלה הוא בעל הסיכויים הטובים ביותר.

לכך גם תורמת העובדה ששני "נציגיו" בוועדה מהווים רוב חוסם – שניים מתוך חמישה. בוועדה הקודמת מנעו נסים ויריב לוין את הקול הרביעי ממועמדים שלא היו לרוחם, וכך עלו לאישור הממשלה ארבעה מועמדים עם שלושה קולות (במקום שלושה עם ארבעה קולות) שמתוכם נבחר וינשטיין.

אגב, בשתי הוועדות הקודמות נבחר המועמד שלא היה על דעת ראשי הוועדה, השופטים גבריאל בך ותיאודור אור. הפעם בראש הוועדה עומד גרוניס, שופט שמכבד בדרך כלל את רצונותיה של הממשלה.

גרסטל כקלף הפתעה

ההנחה כאמור היא שלמועדפי ראש הממשלה יש סיכוי טוב יותר לצלוח את הוועדה, אולם הוועדה יכולה להצביע על מועמד נוסף ובמקרה כזה טובים סיכוייה של נציבת הביקורת על הפרקליטות והשופטת בדימוס הילה גרסטל. מהסיבה הפשוטה ששקלול התכונות הנדרשות לתפקיד מזכה אותה כנראה בניקוד גבוה ביותר.

גרסטל היתה שופטת מחוזית מוערכת שהוצעה לכהונה בעליון והתנסתה במרבית תחומי המשפט. יש לה רקורד של ניהול יעיל כנשיאה של בית משפט מחוזי. כנציבת הביקורת על הפרקליטות היא הוכיחה נחישות ועמוד שדרה. וכל אלה מתגלמים באישיות נעימה, קואופרטיבית שיודעת להזרים אנרגיות חיוביות לסביבת העבודה.

אחת ממעלותיה של גרסטל היא גם חיסרון במקרה זה: נטייתה לעצמאות מחשבתית ותפעולית. וגם – גרוניס אינו נחשב מאוהדיה, אם כי הוא ישר מספיק כדי לשפוט את המועמדות שלה אל מול מתחריה ולא אל מול טעמו האישי. גרסטל תהיה גם האשה הראשונה בתפקיד, ואם תיבחר תהיה ישראל למדינה שכל קודקודי המשפט שלה יהיו נשים – שרת המשפטים, נשיאת בית המשפט העליון והיועצת המשפטית לממשלה.

נתון נוסף שצריך לקחת בחשבון הוא חוסר ההידברות בין ראש הממשלה נתניהו לשרת המשפטים שקד. בשלישייה של שקד מצויים מנדלבליט, גרסטל ורוטקופף, מקורבו ובן טיפוחיו של דניאל פרידמן, שר המשפטים לשעבר והמנטור של השרה הנוכחית. עם זאת, ספק אם רוטקופף יקושש ארבעה קולות בוועדה.

בסבירות נמוכה

לעומת זאת מועמד שעשוי להפתיע בוועדה, אבל ספק אם יעבור בממשלה הוא ישי בר. לטעמי, בר הוא האישיות המרשימה ביותר בנבחרת. לצד היותו פרופסור למשפטים, הוא שירת כאלוף ומפקד גיס בצה"ל. בעבר דחה בר הצעות לכהן כשופט בבית המשפט העליון וכמנהל רשות המסים.

יושרתו הניעה אותו להתנגד בגלוי למינוי יואב גלנט לרמטכ"ל, למלחמת לבנון השנייה, לתקיפת מתקני הגרעין באיראן ולהתערבות רבנים בצה"ל.

השורה התחתונה היא שמנדלבליט מצוי גם ברשימה של נתניהו וגם בזו של שקד ולכן הוא בעל הסיכוי הגדול ביותר. ינון מסתמן כברירת המחדל של נתניהו למקרה שמנדלבליט ייפסל. גרסטל ובר הם בעלי סיכוי טוב לקבל ארבעה קולות בוועדה בגלל הניסיון והכישורים העשירים, אם כי עצמאותם בעוכריהם. שלישיית הגמר תתגבש ככל הנראה מתוך רביעייה זו.