חלון ההזדמנויות של המודיעין העסקי

התיקון לחוק הלבנת הון שנכנס לתוקפו בחודש שעבר, ומחייב את עורך הדין לחקור את הרקע האישי והעסקי של הלקוח כדי לסלק או לאמת חשש להלבנת הון עדיין מעורר תרעומת רבה בקרב עורכי דין. מלבד הטענה על פגיעה בחיסיון עו"ד־לקוח, לחלק מעורכי הדין אין מושג איך ליישם את הבדיקה. עו"ד יעל גרוסמן אמרה לאחרונה ל"כלכליסט" כי "אין נוסחה ידועה לביצוע הבדיקה. אפשר לשאול שאלות הבהרה, לבקש מסמכים, אבל ברור שיש לקוחות שעצם החקירה והדרישה יפורשו על ידיהם כהטלת חשד וירתיעו אותם".

לתחקר את הלקוח?

החוק החדש נולד מהתחייבותה של ישראל כחברה ב־OECD לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים במאבק בהלבנת הון ומימון טרור. לפי התיקון, עו"ד נדרש לתחקר את הלקוח כדי לסלק או לאמת חשש להלבנת הון, אף שהוא פוטר אותו מחובת ה"הלשנה" במקרה שמתגלה שהפעילות משמשת מכבסת כספים.

עו"ד יעל גרוסמן צילום: עמית שעל

התיקון לחוק מטיל על עורכי הדין שתי משימות עיקריות: להכיר את הלקוח ולהעריך את מידת הסיכוי שפעילותו קשורה בהלבנת הון. ראשית עליהם לוודא שהלקוח ימלא שאלון בנוגע לפרטי זהותו, לפרטי הנהנה בעסקה, למקור הכסף וכדומה. כמו כן, הם נדרשים להצליב את פרטי הלקוח עם רשימת גורמי טרור. שנית, על עורכי הדין להעריך אם העסקה קשורה בהלבנת הון או במימון טרור. אם אין חשד כזה, על עורך הדין לאשר זאת על גבי השאלון ולשמור אותו חמש שנים לפחות. עורכי הדין ורואי החשבון צריכים להסתגל למציאות החדשה שמטילה עליהם איסוף מידע ומחקר שלא היו מנת חלקם עד היום. כאן נכנסות לתמונה חברות המודיעין העסקי.

לדברי עו"ד רונן רוזנבלום המתמחה בעבירות הלבנת הון, "התופעה של גורמים חיצוניים שעתידים לספק שירותי בדיקה לעורכי הדין היא תולדה לא צפויה של תיקון 13. התופעה גם ממחישה עד כמה התיקון מורכב ובעייתי גם בנוסחו המרוכך". רוזנבלום הוסיף כי "השאלה היא עוד כמה 'הפתעות' ינחתו על עורכי הדין כתוצאה מתיקון זה".

אחת מחברות המודיעין העסקי היא סייקיורטי (Cycurity) שהקימו לפני כשלוש שנים שני קצינים בכירים מיוצאי קהיליית המודיעין. החברה מתמחה במודיעין עסקי, במודיעין תחרותי ובניהול מוניטין מקוון.

"כשיש דגל אדום"

לדברי סמנכ"ל המחקר של סייקיורטי, נדב זאבי, החברה "נכנסת לתמונה כשנדרשת בדיקה מעמיקה של אדם או חברה. הבדיקות מוגדרות Enhanced Due Diligence Reports. כשהמזמין, רו"ח או עו"ד, נתקל בלקוח שעלו לגביו דגלים אדומים — כלומר שיש סיכון גבוה שהוא מעורב או מתכנן להיות מעורב בהלבנת הון — יש לנו כלים מחקריים לבדוק לעומק את הלקוח ולמצוא את המידע הרלבנטי לגביו. מטרת המידע לסייע למזמין הבדיקה לקבל החלטה, ולהראות בעתיד שעשה ככל יכולתו כדי לבדוק את הלקוח".

עו"ד רונן רוזנבלום צילום: עמית שעל

בדיקת הנאותות כוללת את פרטי הלקוח, פעילותו העסקית, נכסיו, פרשיות בעייתיות שהוא היה מעורב בהן וניהול סיכונים גלובליים. לפי זאבי, בימים אלו מארגנת הרשות לאיסור הלבנת הון עשרות כנסים שאמורים להיות "מורה נבוכים" לעורכי הדין באשר לחובות החדשות שחלות עליהם בעת התקשרות עם לקוחות חדשים. אך הוא מוסיף כי "ניכר מהבלבול שאיתו יצאו עורכי הדין מהכנסים והתשובות המהוססות שקיבלו, שהרבה מהנהלים החדשים ומאופן אכיפתם עדיין לוט בערפל".

עושים בדיקות במסות

גם בלאק קיוב, שהקימו אבי יונס ודן זורלא נכנסה לתחום בדיקות הנאותות עבור עורכי דין וכבר החלה להעניק שירות לכמה פירמות גדולות. מקור המקורב לבלאק קיוב מספר שהשירות הזה מפותח מאוד בעיקר בארה"ב. אלו בדיקות פשוטות יחסית ש"עושים אותן במסות", מספר המקורב לחברה ומוסיף: "יש מאגרים של האינטרפול או של חברות שהפרו את הסנקציות על איראן. יש כ־200 מאגרים, וזה דבר שקל לבדוק. קצת יותר מתקדם, זה בדיקת רקע לחברות. רק לתת חותמת שאין בעיות משפטיות, שבעלי המניות בסדר, ושאין להם תכנונים לבצע מעשים לא כשרים או הלבנת הון". לפי הגורם, "זה תחום שהתחיל בתעשיות הביטחוניות ושם זה הכי נפוץ. גם מוסדות פיננסיים, בנקים מזמינים בדיקות כאלה".

לפי גורם המקורב לבלאק קיוב, החברה מעדיפה לבצע מספר רב של בדיקות עבור פירמה אחת הסורקת את כל לקוחותיה. "בדיקה אחת היא קטנה ולא מעניינת. בגלל המסות זה מעניין. אין מה להשוות בדיקה כזו לבדיקה שעושים בחברה במאות אלפי דולרים. כשיש משרד עם כמה מאות לקוחות זה שווה".