המדריך למחיקת חובות הארנונה

בתחילת כל שנה מפרסמות העיריות צווי ארנונה, אלא שהן מסתפקות בציון זכותם של נישומים המשתייכים לסקטור מסוים (למשל: גמלאים, נכים, עולים חדשים) למתן הנחה בארנונה בהתאם לקריטריונים ומבחנים הקבועים בתקנות ההסדרים, ואינן מפרסמות מידע מעבר לכך. מבדיקה שערכנו באתרי האינטרנט של מרבית העיריות, גילינו כי אף לא אחת מהן מוצאת לנכון גם להביא לידיעת תושביהן כי מעבר למתן הנחה בארנונה לשנת מס ספציפית, ניתן גם לפנות אל הרשות בבקשה למחיקת חובות ארנונה.

הימנעות הרשות מלהציב על השולחן את האפשרויות המונחות בפני התושבים, מדיפה ריח רע של חוסר הגינות, שתכליתו יצירת טשטוש ועמימות בדבר ההטבה המוקנית לאזרח בסוגיה מכבידה ובעלת משמעות כלכלית מרחיקת לכת.

מקור הסמכות למחיקת חובות לרשויות וחובות ארנונה בפרט מצוי בסעיפים 338 ו-339 לפקודת העיריות. הליך המחיקה עצמו הוסדר ב"נוהל מחיקת חובות לרשות המקומית" שפרסם מנכ"ל משרד הפנים בדצמבר 2012.

הנוהל קובע כי אם חובות ארנונה נוצרו בתקופה שבה היה החייב זכאי היה להנחה על פי תקנות ההנחות, וההנחה לא נוצלה מסיבות חריגות (כגון אי הגשת בקשה או אי תשלום יתרת ארנונה מסיבות של חוסר יכולת כספית), ניתן להגיש בקשה למחיקת חובות ארנונה.

שיעור המחיקה של החוב יהיה בשיעור שבו ניתן היה לתת הנחה לפי תקנות ההנחה מארנונה, או בהתאם לכל דין אחר, והכל בהתחשב במצבו של המבקש בעת הגשת הבקשה למחיקת החוב.

אזרח שקיבל לידיו חוב ארנונה יכול להגיש השגה ולאחר מכן ערר לוועדת הנחות של העירייה. גם אזרח שלא נקט בהליך המקובל של הגשת השגה וערר, רשאי להגיש בקשה למחיקת חובות ארנונה, ובלבד שהיה זכאי למתן הנחה בהתאם לתקנות במועד היווצרות החיוב.

ארנונה. ריח רע של חוסר הגינות צילום: ערן יופי כהן

בניגוד למיתוס – גם חייב בעל נכס זכאי למחיקת חובות ארנונה

ישנם שני סוגים של חובות ארנונה הניתנים למחיקה:

א. חובות אבודים – חובות שהסיכוי לגבותם אפסי, למשל כאשר לחייב אין נכסים שמהם ניתן להיפרע.

במקרה שהגיע לפתחו של בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת (עת"מ 66571-03-15 דרעי נ' עיריית טבריה), הגשנו עתירה לאחר שעיריית טבריה סירבה להעביר פנייה של חייבים למחיקת חובות ארנונה משנים עברו לוועדת ההנחות. העירייה לא התחשבה במצבם הסוציו-אקונומי הקשה של החייבים אשר היו מטופלים במחלקת הרווחה ומוכרים לכל אגפי העירייה, וזאת בשל העובדה שהם בעליה של דירת מגורים צנועה שבה מתגוררות שבע נפשות, לרבות ילד נכה.

במענה לפניית החייבים, מנהל הגבייה של העירייה אף הגדיל ואיים כי יפעל למינוי כונס נכסים על דירת המגורים לשם גביית החובות.

בית המשפט קבע כי עמדתו של מנהל הגבייה שלפיה רשות לא יכולה למחוק חוב של תושב שהוא בעל נכס, אינה מבוססת ואף שגויה מן היסוד.

עלינו לזכור שלא לחינם נקבע כי טרם מתן החלטה בעניינים מעין אלה יש לקבל את המלצת וועדת ההנחות, בהיותה ועדה עם יכולת ומומחיות לבחון לפרטי פרטים את בקשת החייבים ולהביע עמדה מושכלת בעניינם, שתקל על קבלת ההחלטה הסופית על ידי הגורמים המוסמכים.

לאור האמור, פסק בית המשפט כי העותרים יגישו לעירייה בקשה נוספת למחיקת חובות ארנונה, שתיבחן "בנפש חפצה" על ידי וועדת ההנחות.

מבקר המדינה נזף בעיריות

על פי דו"ח מבקר המדינה משנת 2014, ועדת הנחות היא ועדת חובה בכל רשות מקומית, ועל פי פקודת העיריות הוועדה תכונס לפחות אחת לשלושה חודשים. במקרה שלא כונסה ועדה כאמור, יורה ראש העירייה לכנסה.

מאותו דו"ח עולה כי מספר רשויות מקומיות שנבדקו לא כינסו ועדות, ומשרד מבקר המדינה העיר להן בחומרה.

לסיכום, ניתן לומר שתם העידן שבו קיבלנו את מסקנות הרשות המקומית ככתבן וכלשונן בבחינת "ראה וקדש".

כיום, מומלץ לבדוק כל חיוב בזכוכית מגדלת ולנקוט בכל האמצעים על מנת לפגוע דווקא בבטן הרכה של אותן הרשויות שלכאורה מופקדות על ניהול העיר כולה, אך למרבה הצער אינן מגלות רגישות לשכבות החלשות באוכלוסייה, שמאסו בהליכים בירוקרטים בהיותן חסרות יכולת להגיב בזמן אמת ולהתנצח עם פקידי העירייה.

עו"ד טל קדש עוסק במיסוי מוניציפאלי, היטלי פיתוח, ארנונה ומשפט מנהלי