מה יש לי בכיס?

זמן רב חלף מאז ראיתי שעון כיס בשימוש. בעבר שעוני הכיס היו נשלפים בהמוניהם ממחבואיהם התפורים במקטורן, בעודם תלויים משרשרת מהודרת. השעונים עצמם, שהיו בשעתו סמל סטטוס אולטימטיבי, מצאו מאז את דרכם לשוקי הפשפשים. מה עלה בגורלם של הכיסים הקטנים שהכילו אותם?

גם מחשבים אכלסו בתחילת דרכם מבנים שלמים, אחר כך אולמות, ואז עמדות מחשב, ופינת שולחן, והשנה הם כבר הגיעו לפרק כף היד, עם השעון של אפל, ויש מחשבים שמורכבים על הראש ומול העיניים. התחנה הבאה במסע תהיה כנראה מתחת לעורנו, ואולי בתוך הגוף. הסנוניות הראשונות כבר כאן, בדמות מכשירי שמיעה וראייה, קוצבי לב ומודדי לחץ דם ורמת סוכר. אבל במירוץ בין שולחן העבודה לשתל, נראה שהמחשבים לא עצרו באחד המקומות הטבעיים ביותר – הכיס. המקום שאכלס כסף, מטפחות, אולרים, ספרי כיס ובקבוקי קוניאק מתחיל לאבד את חיוניותו.

מה נכנס בתוך הכיס? צילום: שאטרסטוק

בעידן של צפיפות, שקיפות ושיתוף, הכיס הוא כמעט מפלטה האחרון של הפרטיות. אולי בשל כך ההוראה "רוקן את הכיסים!" מעבירה בנו לעתים רעד קליל של טרדה, כמו זה שיעבור למשמע השאלה "מה יש לך בכיס כרגע?". חִשבו גם על כייסים: עברייני מס ועברייני תנועה גורמים נזק גדול מאוד לחברה, אבל כייסים מעוררים כעס גדול יותר. תחושת החילול שמרגישים אחרי היתקלות עם כייס גדולה בהרבה מזו שמעלה בנו כותרת על העלמת מס של מיליונים. גניבתו של מה שנמצא בכיס וצמוד לגוף משרה תחושה קשה יותר של פולשנות. האם יש בכך להעיד על חשיבות נוספת, לא רק אישית אלא גם תרבותית, של הכיס? האם אפשר לתאר חיים ללא כיסים?

הכיס הוא טכנולוגיה כמעט עלית. הוא כה מעניין עד שמוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון הקדיש לתולדותיו תערוכה שלמה (שאפשר להתרשם ממנה כאן). מתברר שהכיס עתיק כמו ההיסטוריה עצמה, אם לא יותר. ממצאים ארכיאולוגיים מצאו כיסים מתקופת הברונזה. בפאוץ' שנשא על גופו "אצי איש הקרח", שגופתו החנוטה בת ה־5,300 שנה התגלתה בהרי האלפים בצפון איטליה, נמצאו כלים שימושיים: מרצע עשוי עצם, אבן צור ואף פטריות מיובשות. משהו בציוד הקדמוני הזה מרגיש טבעי וקרוב לתקופתנו, ומזכיר את הסיגריות והאולר יותר מאשר את קופסאות ההרחה, מטחנות אגוזי המוסקט ו"מסרקי השיניים", שאכלסו דרך קבע כיסים במאות קרובות אלינו הרבה יותר.

כיסים נהפכו לאופנתיים כשתופרי בגדים – בעיקר בגדי נשים – החליטו להפוך אותם לכאלה. בתקופות שונות הוסרו הכיסים מהביגוד הנשי, כי הדגישו בליטות לא רצויות. הרבה תשומת לב ניתנה לשאלה אם כיסים צריכים להיות גלויים או חבויים, בולטים או מעודנים במיוחד. עיצוב הכיסים בחליפות מכאן וסינרים מכאן היה תמיד מורכב מעבר לפן הפונקציונלי. היה מדובר באמירה. היו תקופות שבהן יצאו הכיסים מהאופנה, רק כדי לחזור אליה כעבור כמה עשורים.

הפיתול העדכני ביותר בתולדות הכיס הוא כנראה היהפכותו לנדן אפסון לאלקטרוניקה: מחשב הכיס, נגן ה־MP3, הסמארטפון. תנועותיו הדרמטיות של סטיבן ג'ובס, כשחשף את הטכנולוגיות האלה בשליפה מהכיס, מגדירות לרבים מאיתנו את עידן הטכנולוגיה העכשווי, ששם את קודמיו בכיס הקטן.