פרסום ראשון
ועדת פרויקטים משותפת תקבע כיצד יוקצו מיליארד שקל מהכנסות קק"ל
קק"ל והממשלה יחתמו על אמנה חדשה שתקבע כיצד תתקצב הקרן הקיימת כספים לפרויקטים לאומיים. בוועדה יהיו חברים גם מנכ"ל משרד רה"מ והממונה על התקציבים. חובות עבר של המדינה ישולמו בין היתר על ידי השבת קרקעות לקק"ל או פיצוי כספי
מתווה להסדר בין המדינה לקק"ל נחשף. על פי המתווה, קק"ל תקצה מיליארד שקל ב-2016 לפרויקטים לאומיים שיקבעו על ידי ועדת פרויקטים משותפת ל"מיזמים לאומיים". הפרויקטים יהיו רק כאלו עם זיקה למטרות קק"ל - כמו למשל תשתיות תומכות דיור או הגדלת היצע הדיור.
- קק"ל: נעביר למדינה 65% מההכנסות מקרקעות עבור דיור ותשתיות לאומיות
- האמנה של קק"ל והמדינה תוארך בחודש לפחות
- כחלון יתן לקק"ל מה שהם רוצים, במשרד האוצר מתנגדים
בוועדה יהיו חברים מנכ"ל משרד רה"מ, הממונה על התקציבים, יו"ר קק"ל ומנכ"ל קק"ל. על פי הסיכום קק"ל תהא זו שתנהל באופן עצמאי את תקצוב הפרויקטים ועצמאותה לא תפגע. מי שאמור לבצע בפועל את אותם פרויקטים היא קק"ל עצמה (כל עוד יש לעובדים שלה את הכישורים המתאימים לכך).
עוד נקבע במתווה, כי בשנים הבאות (עד 2021) תעביר קק"ל כספים לוועדת הפרויקטים החדשה שתקום, על פי נוסחה הקובעת כי 80% מהסכום שתקבל קק"ל (מרמ"י) עבור מכירת קרקעות בשנה הקודמת, בקיזוז ההשתתפות של קק"ל בתקציב רשות הטבע והגנים ובקיזוז הוצאות הפעילות של קק"ל בשנה הקודמת (עד תקרה מסוימת) או 650 מיליון שקל - הנמוך מבין שתי האפשרויות. בשנים הבאות תרד המכפלה מ-80% ל-70%.
למרות ההחלטה על הנוסחה שתסדיר את תשלומי קק"ל בשנים הבאות נקבע גם, כי תוקפה של האמנה זו הוא רק עד אוגוסט 2017, כאשר הממשלה וקק"ל יידרשו תוך חודשיים ממועד אישור המסמך להקים "צוות משותף לבחינת האמנה, הרלוונטיות שלה והשינויים הנדרשים בה, שיגיש את המסקנות תוך חצי שנה מיום הקמתו.
האמנה גם קובעת כי מספר הנציגים של קק"ל במליאת רשות הטבע והגנים יגדל מ-1 ל-3, ואילו קק"ל תממן את חלקה של הממשלה בפעילות של הרשות שעומדת על 190 מיליון שקל.
עוד סוכם במתווה, כי חובות עבר של המדינה, ובעיקר של רשות מקרקעי ישראל, אם ימצאו כאלה, יוחזרו לקק"ל באמצעות מקרקעין, תשלום כספי או הוספת שיעורם לביצוע פעולות משותפות שיקבעו במסגרת הוועדה למיזמים לאומיים.
הקופה של קק"ל צילום: דוד הכהן
הרקע לאמנה החדשה הוא ההחלטה של קק"ל מתחילת השנה שלא לחדש את האמנה הקיימת. ההחלטה הזו התקבלה בעקבות הדרישה של האוצר עוד בתקופת לפיד, לגבות מיליארד שקל מקק"ל, לטובת תקציב המדינה, תחת האיום כי אם תסרב יחילו עליה חובות לשלם מיסי מקרקעין על הקרקעות שזו מוכרת.
בעקבות ההחלטה הזו התרעמו בקק"ל, שעד היום זוכה לחופש רב בכל הנוגע לניהול ההכנסות ממכירת קרקעותיה,ומימנה פרויקטים רבים ברשויות ממקומיות מטעמים פוליטיים. בשנה שעברה שלחו ראשי רשויות בולטים בליכוד מכתב לראש הממשלה בניסיון לעצור את שינוי השיטה הקיימת. מנגד הודיעה קק"ל, כי המדינה אינה מקיימת את חלקה באמנה וכי ישנם חובות עבר של רשות מקרקעי ישראל שטרם שולמו.
ברקע - בחירות לראשות קק"ל והמתנה לדו"ח המבקר
המהלך מגיע על רקע בחירות לראשות קק"ל שיתקיימו החודש. המערכת הפוליטית נסערת מהבחירות, בעיקר משום שנציג מטעם מפלגת העבודה נבחר לראשות הארגון באופן מסורתי. בנוסף, בחודשים הקרובים צפוי להתפרסם דו"ח מיוחד של מבקר המדינה על פעילות חטיבת הקרקעות של הארגון, שיחשוף בין השאר ולראשונה מהנעשה בניהול כספי הארגון.
האמנה אמורה להחליף את הצעת החוק שכלולה בחוק ההסדרים בנושא זה. חוק ההסדרים שאמור לעבור ביחד עם התקציב עד ה-19 בנובמבר, הוא למעשה המוטיבציה העיקרית של קק"ל לקדם במהרה את האמנה ולהימנע מהחקיקה
