המדינה מנסה לסגור את צינור הכסף של ההסתה

בסמוך לתחילת אירועי האלימות בהר הבית לפני כחודש, הכריז שר הביטחון משה (בוגי) יעלון על שני ארגונים מוסלמיים שפועלים בישראל כ"התאחדות בלתי מותרת". מדובר בארגונים מצאטב אל־עלם (או מג'אלס אל־עלם) ומראבטון (או מראבטאת), שעל פי השב"כ והמשטרה התסיסו וקראו לפגוע ביהודים העולים להר הבית בירושלים.

במקביל להכרזה נחתמו צווי החרמה לנכסים ורכוש של הארגונים, כדי לחתוך את צינור המימון של מי שמסית לכאורה לפעול באלימות נגד אזרחים. אלה, אומרים בכוחות הביטחון, תרמו לגל פיגועי הדקירה ויידויי האבנים של פלסטינים ברחבי ישראל בשבועות האחרונים.

משה בוגי יעלון צילום: אריאל חרמוני

זהו המקרה העשירי מאז דצמבר 2014, שבו שר הביטחון מפעיל את סמכותו להכריז על "התאחדות בלתי מותרת" - שם קצת מיושן, כמו החוק מ־1945 שעליו הוא מושתת, שבמשרד הביטחון מגדירים בפשטות כהתארגנות לא חוקית. מטרתו לפגוע כלכלית בעמותות וקבוצות הפועלות בישראל, מממנות או מסיתות לאלימות נגד המדינה ואזרחיה. זאת בשונה למשל מהכרזה על ארגוני טרור, שלרוב פעילותם מרוכזת מחוץ לישראל. מטרת ההכרזה היא להוות כלי כלכלי משלים לסיכול פעולות אלימות. האם הוא עובד? לא תמיד.

בין ההכרזות של משרד הביטחון מהחודשים האחרונים נמצאים ארגונים ממזרח ירושלים ואום אל־פחם, עם שמות כמו "מוסלמיות למען אל־אקצא", "חלוצי אל־אקצא" או "גדוד לוחמות החופש", אבל גם ארגונים המוצגים כעמותות צדקה, תרבות ובריאות כגון "אל־פג'ר לאמנות וספרות", "איחוד ועדות הבריאות ירושלים" או "אגודת הצדק והחירות הבינלאומית באיסטנבול". המכנה המשותף לכולם הוא שהשב"כ הציג ראיות לכאורה בפני שר הביטחון שהם עודדו פעילות אלימה בתוך ישראל נגד אזרחים, כגון יידויי אבנים או סכינאות.

הפעילות הכלכלית מול ההתארגנויות שמוכרזות כלא חוקיות דומה במידה רבה לפעילות של פרקליטות המדינה מול ארגוני פשיעה, שנועדה לפגוע בתשתית שלהם: תחילה השב"כ אוסף ראיות ומידע מודיעיני על עמותות או חבר בני אדם, מאוגדים או לא, שמטיפים או מסיתים נגד ישראל או אזרחיה, וקוראים, מעודדים או פועלים באלימות. למשל על ידי הפצת כרוזים בגנות ישראל, תשלום למיידי אבנים או למשפחות מפגעים וכו'.

המידע הזה עובר למשרד הביטחון, ובמחלקה המשפטית שלו, לצד הפרקליטות, בוחנים אם הראיות שנאספו עומדות בהגדרה של "התאחדות בלתי מותרת" לפי תקנות ההגנה לשעת חירום 1945. אם נמצא שיש די ראיות, שר הביטחון מכריז ומפרסם ברשומות את שם ההתארגנות הלא חוקית, כשלזו יש זכות לשימוע.

מקפיאים ומחרימים

אם ההכרזה נכנסת לתוקף לאחר השימוע, נחתמים צווי החרמה המאפשרים לפגוע כלכלית בתשתית הארגון או העמותה: הקפאת חשבונות בנק או פיקדונות, החרמת נדל"ן, תפיסת כלי רכב, ובמקביל איסור העברת כספים להתאחדות מחו"ל, מתן תרומות או רישום נכסים על שמה. הפרקליטות והמשטרה אחראיות על אכיפת הצווים, ומתוקף הצווים הן רשאיות להשתלט על כל רכוש או נכסים.

לגוף או לעמותה יש זכות שימוע מול משרד הביטחון וגם אפשרות לפנות לבית המשפט בעתירה מינהלית. זה קורה לא פעם, לאור הסנקציות הכלכליות וגם הפליליות שנושאת בתוכה ההכרזה. לעתים הארגונים טוענים שהמידע שגוי - שהם פועלים כארגוני צדקה, והסתה לאלימות היא לא דרכם.

טענותיהם מתקבלות לעתים רחוקות. לרוב הארגונים מתקשים לשכנע כי הראיות שמציג השב"כ שגויות, כך שמשרד הביטחון ובתי המשפט לא מבטלים את ההכרזה והצווים. הפעילות הזאת הובילה מאז תחילת השנה לתפיסת רכוש בהיקף של מיליוני שקלים, הכולל בעיקר כספים בחשבונות בנק.

הצווים עצמם גם אוסרים העברת כספים להתארגנויות הלא חוקיות, מה שגורם לא פעם לטענות שמישהו העביר לרשויות מידע שגוי על הסתה כדי להתחמק מתשלום.

הצלחה חלקית

כמו המאבק מול ארגוני הטרור והפשיעה, גם לצווי ההחרמה נגד ההתארגנויות הלא חוקיות יש הצלחה חלקית בלבד, וגל הטרור הנוכחי מעיד על כך היטב.

באופן טבעי, הקפאת חשבונות ופיקדונות או תפיסת נדל"ן רלבנטיות בעיקר לעמותות או גופים ממוסדים שמנהלים חשבון בנק ויש להם משרד וכתובת רשומה.

להתארגנות לא חוקית יש אופי מחתרתי יותר - הפעילות הכספית מתבצעת לרוב במזומן, באמצעות העברות כספים מיד ליד או בתרומות ישירות - מה שמקשה על המדינה לשים יד על נכסיה של התארגנות כזאת.

ערביי ישראל ישבתו מחר; גל ביטולים בענף השיפוצים

ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל הכריזה אתמול על שביתה בת יממה במגזר הערבי שצפויה להיערך מחר, ובמהלכה צפוי להיות מושבת כל סקטור המסחר והחינוך במגזר הערבי בארץ.

במשרד הכלכלה אמרו ל"כלכליסט" כי למרות ההחמרה במצב הביטחוני לא נרשמה עלייה בתלונות של אפליה על רקע לאומני לנציבות התעסוקה.

מאזן גנאים, יו"ר ועדת המעקב צילום: אפי שריר

לעומת זאת, ענף השיפוצים בישראל סובל מהאירועים האלימים האחרונים. "אנשים מתקשרים ומבקשים לא לסיים את השיפוץ שהחלו לבצע להם בבית פועלים פלסטינים", כך אמר ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים.

ענף השיפוצים מושפע מגל הטרור יותר מענף הבנייה, שכן בחלק גדול מהשיפוצים בני הבית היהודים נוכחים באתר הבנייה, והם חוששים להעסיק פלסטינים.

הפועלים הפלסטינים בענף השיפוצים מגיעים עצמאית לאתר הבנייה ולא בהסעות מאורגנות, בדומה לעובדים באתרי הבנייה הגדולים. לכן הבוקר היו דיווחים על תנועה דלילה במעברים שכנראה נובעת מביטולי עבודות. ל"כלכליסט" נודע כי בשלב זה אין כוונה של מערכת הביטחון לבצע סגרים שימנעו את הגעתם של הפועלים הפלסטינים לישראל.

הדס גליקו ודותן לוי

ליאור גוטמן

תיירות: בינתיים עוד אין גל ביטולים

משרד התיירות יציע סיורים חינמיים בארץ כדי לשדר "עסקים כרגיל"

בפגישה שהתקיימה אתמול במשרד התיירות הבהירו גורמים בענף כי למרות המצב הביטחוני אין כיום ביטולים רבים של הזמנות תיירים.

עם זאת, בפגישה הוחלט לנקוט שורה של צעדים כדי למנוע פגיעה בתעשיית התיירות בגלל האירועים האלימים האחרונים.

בפגישה השתתפו מנכ"ל התאחדות המלונות נועז בר־ניר, מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת יוסף פתאל, יו"ר התאחדות מלונות ירושלים ישי ברנע ויו"ר אגודת מורי הדרך בני כפיר. בפגישה הציג משרד התיירות את נתוני הלמ"ס, ולפיהם בספטמבר השנה נכנסו ארצה 225 אלף תיירים - עלייה של 25% בהשוואה לספטמבר אשתקד.

בסיכום הפגישה הוחלט כי משרד התיירות יפעל להקדמת אירוחם של מקבלי החלטות מחו"ל האמורים להגיע ארצה ולתגבר את מספר האירוחים בעת הקרובה.

נוסף על כך יסייע המשרד בהקלת התנועה של קבוצות תיירים ואוטובוסים מול גורמי הביטחון.

וכן, יקודמו סיורים רגליים מודרכים וחינמיים לציבור ברחבי הארץ, כדי לבסס מדיניות של "עסקים כרגיל".

עם זאת, למרות הנתונים האופטימיים של משרד התיירות, גורמים בענף מביעים חשש מפני ביטולים עתידיים: "אם המצב הביטחוני יימשך, אנו עלולים להיות עדים לביטולים", מסר ל"כלכליסט" גורם בכיר בענף המלונאות. לדבריו, "חלק גדול מן ההערכות האופטימיות שמפרסם משרד התיירות מבוסס על כנסים שמתקיימים כרגע בארץ והוזמנו חודשים רבים מראש".

תומר הדר