חשודים בעבירות כלכליות ממתינים יותר משלוש שנים להכרעה בעניינם

הדו"ח הראשון של הנציבות עסק בפרק הזמן שלוקח לפרקליטות להודיע לחשודים על סגירת התיק. בדוח הנוכחי נבחן שלב אחד מוקדם יותר - הזמן מהגעת התיק לפרקליטות עד מתן החלטה בו, עם התייחסות מיוחדת גם לתיקים מרובי חשודים.

בדו"ח נבדקה רק פרקליטות מיסוי וכלכלה בתל אביב המתמקדת בעבירות כלכליות ובעבירות שחיתות. אלה העבירות המורכבות ביותר ומרובות החשודים ביותר (למעט עבירות הפשע המאורגן). בהמשך ייכתב הדוח המלא הבוחן את כל הפרקליטויות. בניגוד לדו"ח הקודם שהתקבל בהסתייגות ובחמיצות על ידי פרקליט המדינה שי ניצן, מחמיאה הפעם הנציבה, השופטת (בדימוס) הילה גרסטל לפרקליטת מיסוי וכלכלה עו"ד ליאת בן-ארי על תגובתה המכבדת והמקבלת את הדוח, למרות שלא הסכימה לכל רכיביו. "אני תקווה", כותבת גרסטל על בן-ארי, "שגישה זו תמשיך ותאפיין את התנהלות המבוקרים ולא תישאר נחלתה הבלעדית שלפרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה".

נקודת המוצא לדו"ח היא הנחיית היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, שנכנסה לתוקף ביום 1.9.11. ההנחייה מגדירה זמנים לטיפול בתיקים (בין 6 ל-24 חודשים) מרגע הגעתם ועד להגשת כתב אישום. "יודגש כבר עתה כי הנחיית היועץ חוללה שינוי לטובה", כותבת גרסטל. ואכן אחד הליקויים המרכזיים בדו"ח היא שהמאמץ של הפרקליטות לעמוד בלוחות הזמנים בתיקים שנפתחו לאחר ההנחייה באו על חשבון התיקים הישנים שנפתחו לפניה.

השופטת בדימוס הילה גרסטל צילום: אריאל בשור

1. זמן בלתי סביר לטיפול בתיקים ישנים - 40 חודש

בתיקים שנפתחו לפני מועד תחולת הנחיית היועץ, זמן הטיפול הוא "בלתי סביר ועומד בממוצע על 40 חודשים בהתחשב בעצירות הטיפול", נכתב, "בתיקים שנפתחו לפני הנחיית היועץ אותר כי משך זמן הטיפול הקצר ביותר עומד על 15 חודשים ומשך הזמן הארוך ביותר עומד על 81 חודשים, בעוד הנחיית היועץ קובעת משך זמן של 18 חודשים בלבד לעבירות אלו. בין התיקים הישנים הנ"ל, מצויים תיקים שנפתחו בפרקליטות מיסוי וכלכלה במהלך 2009 ומאז ועד למועד עריכת הביקורת לא התקבלה החלטה לגביהם. התברר כי ההנחיה הקובעת מגבלת זמנים למשך הטיפול בתיקים, פורשה כחלה רק על התיקים שנפתחו לאחר 1.9.11. התיקים הישנים יותר לא נכנסו תחת ההנחייה על פי הפרשנות, וכתוצאה מכך, לא חלה עליהם מגבלת המועדים הקבועה בהנחיית היועץ.

2. תיקים מרובי חשודים - מחליטים לגבי העיקריים, השאר ממתינים 

ממצא נוסף נוגע לתיקים מרובי חשודים שהם רוב רובם של התיקים בפרקליטות מיסוי וכלכלה. נמצא שביותר ממחצית התיקים, קיימים חשודים שבעניינם לא התקבלה החלטה כלשהי, למרות שחלף משך זמן ארוך הרבה יותר מזה שנקבע בהנחיית היועץ. וזאת בגלל הפרשנות הניתנת על ידי הפרקליטות לפיה הנחיית היועץ חלה רק עד למתן החלטה לגבי החשוד הראשון בתיק, התוצאה היא שהחשוד הראשון מקבל את ההודעה בזמן, האחרים לא. גרסטל שוללת פרשנות ומצב זה. לשיטתה, החובה לעמוד בהנחיה קיימת לגבי כל חשוד. האדם ולא התיק הם במוקד ההנחייה.

כך למשל, בתיק שנפתח בפרקליטות מיסוי וכלכלה ביום 30.10.2011 נגד תשעה חשודים נותרו שלושה חשודים שלא התקבלה בעניינם החלטה, על אף שנגד שלושה הוחלט להגיש כתב אישום. בתיקים שנפתחו לאחר ההנחיה קוצר אמנם זמן הטיפול, אך ב-24% מהתיקים קיימת עדיין חריגה ממשך הזמן המקסימלי שנקבע בהנחיית היועץ. כך למשל, בתיק שנפתח בפרקליטות ביום 21.11.2011 משך זמן הטיפול, בהתחשב בעצירות הטיפול עמד על שנתיים.

הזמן עד להגשת כתב אישום חורג רבות מההנחיות צילום: שאטרסטוק

3. היעדר תיעוד ודיווח משבשים בקרה ועמידה בלוחות הזמנים

"עצירת טיפול" בתיקים, למשל לצורך השלמת חקירה או לשימועים לחשודים, אינה נספרת במועדים הקבועים בהנחיית היועץ ואינה מתועדת בתיקי הפרקליטות. במסגרת הביקורת נמצא כי לפחות 49% מעצירות הטיפול שאותרו, לא תועדו ולא דווחו כנדרש.

עצירות הטיפול עוצרות את מניין הימים של מרוץ זמן הטיפול בתיק. גרסטל ממליצה על "תיעוד מלא ומהימן של מועד תחילתה וסיומה של כל עצירת טיפול בתיק". זהו, לטעמה, תנאי לקבלת תמונת מצב מדויקת בדבר משך זמן הטיפול, שיאפשר גם פיקוח נגד האפשרות שהעצירה משמשת "תרגיל" לעצור את מרוץ הזמן בתיקים שעוכבו יתר על המידה.

עוד מציינת הנציבה ש"משמעות תיעוד לקוי היא שהדרג הניהולי בפרקליטות, לרבות פרקליט המדינה ופרקליטת המחוז, אינו יכול לקבל תמונה מלאה, מדויקת ואובייקטיבית אודות התיקים החורגים ממועדי היועץ, באופן שאינו תלוי בדיווחים פרסונליים של הפרקליטים המטפלים וראשי הצוותים".

ובהיררכיה הניהולית לא רק נמצא פגם בדיווחים הפרסונליים של הפרקליטים המטפלים וראשי הצוותים. "בניגוד להנחיית היועץ", נכתב בדו"ח, "לא הועברו על ידי פרקליט המדינה דיווחים שנתיים ליועץ המשפטי לממשלה מבעוד מועד בדבר תיקים הטעונים מתן ארכה מהיועץ המשפטי לממשלה- במקרים רבים הוגשו בקשות למתן ארכה באיחור רב, דבר המעיד על העדר מנגנוני בקרה ודיווח יעילים בנושא המבוקר".

פרקליט המדינה שי ניצן צילום: עמית שעל

תמצית תגובת עו"ד ליאת בן ארי, פרקליטת מיסוי וכלכלה לטיוטת הדוח:

ממצא הביקורת המרכזי שעליו יש לברך הוא כי הפרקליטות לא רק שעומדת במועדי הנחיות היועץ למשך זמן הטיפול, אלא אף מטפלת בתיק בממוצע זמן טיפול הנמוך ב-6 חודשים מפרק הזמן הקבוע בהנחיה (12 חודשים בממוצע, בהתחשב בעצירות טיפול).

עומס, מחסור בכוח אדם, מורכבות התיקים: טיוטת הדוח מתעלמת במוצהר מעומס עבודה וממחסור בכוח אדם. המחוז מונה 50 פרקליטים, ולא כ-70 כאמור בטיוטת הדו"ח. מצבת כוח אדם זה אינה עומדת, כלל עיקר, בהלימה ביחס למתאר המשימות והאתגרים, ריבוי התיקים בכלל, והתיקים המורכבים ורחבי ההיקף בפרט. טיוטת הדו"ח לא נותנת ביטוי מספיק לכך שבאופן רגיל, הרוב המוחלט של התיקים המטופלים במחוז - עבירות כלכליות ועבירות שחיתות - הם תיקים מורכבים, המוחרגים מפרקי הזמן הרגילים של ההנחיה, כבר בהנחיה עצמה.

לעניין העדר התיעוד המלא: קיים קושי אינהרנטי בקיום ביקורת בתקופה שבה הגוף המבוקר עובר שינוי ארגוני מהותי כמעבר למערכת מידע ממוחשבת חדשה, תנופ"ה. לכשתושלם הטמעת המערכת במחוז, ניתן יהיה לקבל נתונים מדוייקים ומפורטים.

משך זמן בלתי סביר לטיפול בתיקים לפני מועד ההנחייה: לא ברור על סמך אלו נתונים נקבע הממוצע של 40 חודשים כזמן הטיפול בתיקים שנפתחו לפני מועד תחולת הנחיית היועץ. לפי הנתונים שבידינו, אין במחוז תיקי הכנה שנפתחו לפני מועד הנחיית היועץ, שכן בכולם התקבלה החלטה (החריגים הם תיק אחד המצוי בהליכי כופר, תיק הממתין להוצאת תעודת חיסיון ושני תיקים נוספים שהוחלט על סגירתם אך טרם נסגרו פורמלית במערכת המחשוב).

בשונה מהמסקנה בטיוטת הדוח, הסיבה לטיפול המהיר בתיקים המאוחרים להנחיית היועץ אינה נעוצה בקיומה של החלטה לפיה רק תיקים שהתקבלו במחוז לאחר תחולת הנחיית היועץ יטופלו לפי המועדים הקבועים בה, אלא בשינוי התפיסה של הנהלת המחוז בכל הקשור למשכי זמן הטיפול בתיקים, בעת כניסת פרקליטת המחוז (בן ארי - מ.ג.) במאי 2012.

תיקים מרובי חשודים: באפריל 2015 ניתנה הנחיה פנימית לפיה עם הוצאת מכתבי השימוע לחשודים האחרים בתיק, על הפרקליט המטפל להכין חוות דעת ובהן הנימוקים והלבטים בשאלת העמדה לדין או סגירת התיק. חוות הדעת תועבר לגורם המוסמך על מנת שייתן דעתו ביחס לחשודים כולם.

ארגון הפרקליטים מסר בתגובה: "על סמך דו"ח גולדברג, הנציבות הינה יצור 'יצור כלאיים' בלתי מוכר בעולם הביקורת שלא נשען על בסיס משפטי נכון וראוי. לכן אנו סוברים כי נציבות הביקורת איננה יכולה לנהוג כתמול שלשום ולפרסם דו"חות והיה עליה לכל הפחות לאפשר לשרת המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה ללמוד את הדו"ח ולגבש מסקנותיהם. מה גם שעל פי דו"ח הוועדה, הנושאים המצויינים בדו"ח זה נתונים לביקורת הפנים של המשרד או הפרקליטות. אנו קוראים לנציבות הביקורת להפסיק לאלתר את פעילותה למצער עד לקבלת החלטה על הקמת שני הגופים הנפרדים שנקבעו בדו"ח גולדברג ועד לכינונם בחקיקה, המתחייבת מעצם פעולתם ולא לפעול, כעולה מדו"ח גולדברג, בחוסר סמכות. ארגון הפרקליטים אף מצר על כך שהנציבות בחרה בהודעתה לתקשורת אודות הדו"ח הנוכחי לציין רק את הקשיים שמצאה ולא טרחה לציין ולו היבט חיובי אחד מכל אלה שפורטו בדו"ח עצמו".