חקר ביצועים: השבוע של גליה מאור, שלי יחימוביץ' ואיילת שקד

מאור - תקדים שעדיף על כלום

ועדת הבדיקה שמינה בנק לאומי לאחת השערוריות הבנקאיות הגדולות בישראל, ושהסבה לבנק נזק של 1.7 מיליארד שקל, מצאה לנכון לחייב את גליה מאור ואיתן רף, המנכ"לית והיו"ר הקודמים, להחזיר כמה מיליוני שקלים מהבונוסים שלהם; את הכסף הגדול באמת ישלם הביטוח. חברות הביטוח היו גם אלה ששילמו על הרשלנות של הדירקטורים שאישרו את עסקת ישראייר - שבה הוכנסה לקונצרן אי.די.בי חברה שהסבה הפסדים של עשרות מיליונים אך שחררה את הבעלים מערבויות לבנקים. ככה זה, מי שאחראי לא נאלץ לשאת באחריות, ובהיעדר מנגנון הרתעה הוא יכול להמשיך לקבל החלטות שגויות באותה חברה או בחברות אחרות. כשאלה הסטנדרטים, גם כמה מיליוני שקלים שנאלצים המנהלים להחזיר בעצמם תורמים ליצירת איזשהו קשר בין רשלנות ניהולית למצב הכיסים. וזה תקדים שצריך להיהפך לנורמה, עם דרישות גבוהות יותר לאחריות אישית.

גולן פרידנפלד

גליה מאור ואיתן רף צילום: יונתן בלום

פילבר עושה אקוניס

השבוע חגגו בבזק את תבוסתה בבג"ץ. החברה אמנם נאלצה למחוק את העתירה שהגישה, אבל יצאה כשכל תאוותה בידיה בזכות נכונות המדינה להתפשר. המשמעות היא עוד עיכוב בפתיחת שוק התקשורת הקווית לתחרות וריכוך התנאים לטובת בזק. נזכיר, מדובר ברפורמה שתנאיה נקבעו מזמן אך המונופול הכוחני החליט שלא מתאים לו ליישם אותה. מי שמוביל את הקו הרופס לטובת החברה ולרעת הצרכנים הוא המנכ"ל החדש של משרד התקשורת שלמה פילבר. תחת הסלוגן הקליט של "הסכמה במקום מלחמה", מחוסלת בפועל הרפורמה שנועדה להחליש את כוחה המונופוליסטי של בזק. ממש כמו אופיר אקוניס לפניו, שברכות ובנועם עיקר את הרפורמה בשידור הציבורי. שתי רפורמות חשובות שראש הממשלה בנימין נתניהו קידם בקדנציה הקודמת, ואילו בממשלה הנוכחית סר חינן בעיניו, והוא מצא לו שני פקידים כנועים מספיק שיחסלו אותן בעבורו.

אמיר זיו

יחימוביץ' כדאי שתתחיל להבין

השבוע, כשחברת הכנסת שלי יחימוביץ' חשפה את תלוש השכר שלה בפייסבוק, הופתעתי לגלות שקרן ההשתלמות שלה היא באקסלנס, בבעלות יצחק תשובה דרך הפניקס, ושקופת הגמל בפסגות, בבעלות איפקס. זו אותה יחימוביץ' שיצאה נגד איפקס כשמכרה את תנובה לסינים ("מכירת חיסול של המדינה"), ושיצאה נגד תשובה בכל הזדמנות אפשרית, בעניין תמלוגי הגז ובעניינים אחרים. יחימוביץ' מאמינה בלתת דוגמה אישית, היא מרבה לעשות את זה, אבל דווקא את החסכונות שלה היא משאירה בידי גופים שהיא תוקפת וטייקונים שהיא מבקרת את תפיסת עולמם. כששאלתי אותה על כך השיבה: "פדיחה, לא נעים להגיד אבל ההבנה שלי בתלוש ובחסכונות נגמרת כשזה מגיע אליי". זו דוגמה אישית מצערת ממש. הגיע הזמן שתתחיל להבין, ולהסביר, ולהראות, ולשים את הכסף שלה בידי גופים שהיא תומכת בהם ולא מתנגדת להם. אחרת נשארות בעיקר מילים.

שאול אמסטרדמסקי

שלי יחימוביץ צילום: אוראל כהן

הפניקס הניחו לחוסכים

בעשור האחרון, בעלי ביטוח המנהלים של הפניקס זכו לתשואה של 70.7% על הכסף שלהם. הנתון הזה משאיר אותם מזדנבים מאחור, הרחק מאחור, נמוך הרבה יותר מהתשואה במתחרות, ממנורה מבטחים (89.3%), דרך הראל וכלל ועד מגדל (102.5%). לאורך העשור הזה מנהלי ההשקעות של הפניקס באו והלכו, וכל אחד שנכנס לתפקיד שינה את תמהיל התיק בהתאם לתפיסתו לגבי השקעות ארוכות טווח; בדרך נפגעו התשואות מהשקעות שמניבות פירות רק לאורך שנים. ואז הוא הלך, ומחליפו עשה זאת שוב. כעת מכהן בתפקיד רועי יקיר, מאנשי המקצוע המוערכים בענף, אבל השבוע התברר שפוסון, החברה הסינית בהנהגת גואו גואנצ'אנג שקנתה את הפניקס, מחפשת מנהל השקעות חדש, סיני. שוב יגיע ראש חדש, עם תפיסה אחרת וצורך עז לשנות, שוב החוסכים ישלמו את המחיר.

אתי אפללו

הפיקוח על המערכת מתקדם

שרת המשפטים איילת שקד נחושה לחזק את נציבות הביקורת על הפרקליטות ומתכננת לעגנה בחוק, כהמלצת דו"ח גולדברג. בדיון הסוער הזה מתערבבים להם נימוקים לגיטימיים ונימוקים פסולים, אלה שרוצים לתקן את המערכת ואלה שבעצם דורסים אותה, אלה שבאים לחזק ואלה שבאים להחליש. אצל שקד המאבק על הנציבות משולב בכוונה לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, וגם כאן מתערבבים המניעים: לצד נימוקים מקצועיים ודמוקרטיים, כגון הצורך לאזן סמכות וכוח עוצמתיים מדי, מבצבצת הכוונה לרסן פרקליטות ויועץ שנחשבים "שמאלנים" מדי. על הדרך, עירוב הכוונות של שקד יכרסם קצת בכוחות שמטפלים בשחיתות הפוליטית והכלכלית — וזה עוד מחיר שאנחנו עלולים לשלם על הלהט לבנות בשטחים.

משה גורלי

איילת שקד צילום: גבי הלר

ליצמן במחשכים

בסך הכל רציתי לראות את הנוסח המלא של הסכם התקציב בין משרדי האוצר והבריאות, זה שיקבע לאן, בתוך מערכת הבריאות, ילכו מאות מיליוני שקלים מכספי המסים שלנו. נעניתי בשלילה. מתברר שאי אפשר לקבל הסכם בין שני משרדי ממשלה בלי להשתמש בחוק חופש המידע ובלי להשתמש בקשרים ומקורות כדי להשיג את ההסכם בהיחבא. "זה מסמך עבודה פנימי בין שני משרדי ממשלה", התעקשו במשרד הבריאות. הכסף ציבורי, השירות ציבורי, סדר העדיפויות שמגדירים המשרדים משפיע ישירות על מצבם של האזרחים, אבל מבחינתם זה עניין פנימי שלהם. אולי ההסתרה נוגעת לעובדה שמההסכם עולים ספקות לגביתוכנית קיצור התורים ב־MRI שהשיק השר יעקב ליצמן, ואולי מסיבות אחרות. אבל כשמשרד ממשלתי מתעקש להסתיר עניין ציבורי, צריך להיות מוטרדים.

מיקי פלד

המנכ"לית מוסרת: רוסק עמינח על העוקם

מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח השתתפה השבוע בכנס קרן המטבע בפרו. חוץ מזירה למינגלינג והרחבת אופקים, כנסים כאלה תמיד מספקים למנהלים הזדמנות להצהרות שונות, קריאות כיוון עסקיות שמכוונות גם לאוזני הלקוחות שלהם בבית. כך, הבנק הוציא הודעה לעיתונות עם ציטוטים של המנכ"לית מתוך הכנס. אלא שרוסק עמינח לא נאמה בכנס, והדברים נאמרו "במהלך פגישות שקיימה בכנס". פגישות עם מי? על מה? מה אמרו לה בתגובה? ובעיקר למה לעשות את זה ככה? אם לרוסק עמינח יש משהו שחשוב לה למסור לציבור דרך העיתונות, שתתכבד ותתראיין, או תוציא הודעה מסודרת, או אפילו תצייץ בטוויטר, כמו לא מעט אנשי כלכלה בכירים. לא צריך להמציא דרכים פתלתלות ומתישות להגיד את מה שראוי לדעתה לומר.

גיל קליאן

רקפת רוסק עמינח צילום: באדיבות יח"צ לאומי

אינתיפאדה ברשת - זה מה שנשאר

אחת התגיות הפופולריות ביותר בפייסבוק הישראלי בימים אלה היא #אינתיפאדה2s. הרעיון פשוט: לוקחים תמונה מייצגת מהמיני־אינתיפאדה הנוכחית ומצמידים לה כיתוב שמתאר סיטואציה שפויה יותר. חלק מהתוצאות מצחיקות מאוד, כמו הפלסטיני שמניף סלע ואומר "השער שלנו יהיה מהעמוד עד הסלע הזה" כאילו הוא במשחק כדורגל שכונתי, אבל זה הומור של מיואשים. אין כאן סאטירה, ביקורת מימין או משמאל או תובנה עמוקה יותר. פשוט ניסיון לגשר על הפער הבלתי נתפס בין מדינה נורמלית־כביכול, כמעט־מערבית, ששורצים בה ברשתות החברתיות ומסתובבים עם אייפון 6s, לבין מה שבאמת קורה בחוץ. לצחוק או לבכות? כמו שאומר המם הוותיק, Why not both.

דור צח