ועדת התחרות באשראי מתעכבת בגיבוש ההמלצות הסופיות
נציגי האוצר ובנק ישראל עדיין לא סיימו לדון בסוגיה הראשונה שעל הפרק: אילו מהבנקים יחויבו למכור את חברות האשראי שבבעלותם. בהמשך צפוי הבנק להתנגד לכל ניסיון להוציא מידיו את הרגולציה על האשראי — כחלון כנראה יסכים לכך
הוועדה להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים מתקשה להגיע למסקנות סופיות, למרות כוונתו של יו״ר הוועדה עו”ד דרור שטרום להציג אותן לשר האוצר ולנגידת בנק ישראל עד השבוע הבא. הוועדה מונתה בתחילת חודש יוני על ידי שר האוצר משה כחלון ונגידת בנק ישראל ד״ר קרנית פלוג, והיתה אמורה לסיים את עבודתה עד 10 בספטמבר. כעת ייתכן כי סיום גיבוש ההמלצות יידחה לאמצע נובמבר, בד בבד עם סיום דיוני התקציב וחוק ההסדרים בכנסת.
- "תחרות על האשראי תחסוך למשק בית 900 שקל בשנה"
- כחלון: "יש קבוצות שמשוועות לאשראי ולא מקבלות אותו"
- האוצר: השמרנות של בנק ישראל קברה את חוק נתוני האשראי
המשימה המרכזית של הוועדה היא לגבש המלצות כיצד להפריד את חברות כרטיסי האשראי מבעלות הבנקים. כיום שלוש חברות כרטיסי האשראי נמצאות בבעלות הבנקים: ישראכרט המחזיקה בכמחצית מהשוק נמצאת בבעלות כמעט מוחלטת של בנק הפועלים, 80% מחברת לאומי קארד ששולטת ברבע מהשוק נמצאים בידי בנק לאומי, והכרטיס השלישי ויזה כאל נמצא בבעלות משותפת של דיסקונט והבינלאומי.
מצב זה גורם להיעדר תחרות ממשית, שכן שני הבנקים הגדולים משמרים את נתח השוק הגדול שלהם גם בתחום האשראי למשקי בית. הם חונקים את התחרות גם בין הכרטיסים, וכל בנק משווק ללקוחותיו רק את הכרטיס שבבעלותו, וגם בין חברות האשראי לבנקים, ולחברות אין תמריץ להציע ללקוחות הלוואות בתנאים נוחים מהבנקים, שהם הבעלים וספקי הלקוחות שלהן.
האם ויזה כאל תקבל יתרון?
שר האוצר כחלון כבר הבהיר כי הוא רואה בוועדת התחרותיות את אחד הכלים המרכזיים למימוש הבטחת הבחירות שנתן לפרק את הריכוזיות הבנקאית. הוא ואנשיו מקיימים קשר שוטף עם שטרום, כדי לוודא שההמלצות הסופיות יהיו ניתנות ליישום, ישנו את המשק ולא יישארו עוד דו”ח שנכתב למגירה.
בתוך הוועדה יש חילוקי דעות בין הנציגים המזוהים עם עמדת האוצר, ובהם ראש אגף תקציבים אמיר לוי ומנכ”ל המשרד לשעבר אבי בן־בסט לנציגי בנק ישראל, המשנה לנגידה נדין בודו־טרכטנברג ומנהל חטיבת המחקר נתן זוסמן. הנושאים השנויים ביותר במחלוקת הם האופן שבו יש להפריד את חברות כרטיסי האשראי, כלומר, מה יהיו לוחות הזמנים; אילו חברות להפריד, אם את כולן או רק את חלקן; מי יהיו הגופים שיקנו את חברות כרטיסי האשראי; ומה יהיה אופי הרגולציה על החברות אחרי ההפרדה.
עם זאת, למרות הימשכות הדיונים טרם הגיעה הוועדה לדון במרבית נושאי ליבה אלה. ככל הידוע, בשלב זה הדיונים נסובים סביב השאלה כמה חברות כרטיסי אשראי יש להפריד. העיכוב נובע גם מסיבות טכניות: הוועדה השקיעה את מרבית זמנה בשמיעת גורמים העוסקים בענף הבנקאות, וכן בשל החגים. חיכוכים בין המחנות נמצאים ברקע הדברים, ובינתיים באים לידי ביטוי בלחצים שהם מפעילים על שטרום.
בשאלת מספר החברות שיופרדו מהבנקים הציגה המפקחת על הבנקים חדוה בר, בוועידת ״כלכליסט״ בספטמבר, את עמדת בנק ישראל שיש להפריד רק את שתי החברות הגדולות - ישראכרט ולאומי קארד - כדי לחזק את דיסקונט והבינלאומי. האוצר, לעומת זאת, מעוניין להפריד את כל חברות הכרטיסים.
כחלון ופלוג. הפרדת כרטיסי האשראי היא הבטחה מרכזית של שר האוצר צילום: אלעד גרשגורן, עמית שעל הוויכוח על הביטוח ממתין
הנושאים האחרים, ובעיקר אופי הרגולציה - אם בנק ישראל צריך להמשיך לפקח על חברות כרטיסי האשראי גם אחרי ההפרדה שלהם מן הבנקים - עדיין לא עלו לדיון. לפי הערכות לא ייתן בנק ישראל בשום אופן להוציא מידיו את הפיקוח על תחום האשראי, וקרוב לוודאי שכחלון יעדיף שלא להגיע להסכמות עם הבנק מלצאת למאבק חזיתי. גם השאלה אם יש לאפשר לבנקים להיכנס לתחום הביטוח, כמו שהמפקחת על הבנקים מעוניינת, עדיין לא זכתה להתייחסות.
בהתאם לזאת, אם ועדת שטרום מעוניינת להגיש לשר האוצר ולנגידה המלצות משמעותיות לרפורמה מרחיקת לכת במערכת הפיננסית הישראלית, היא תתקשה מאוד לעשות זאת בתוך שבוע בלבד, ולכן סביר להניח שהגשת המלצותיה תידחה לנובמבר.
לשם השוואה, הוועדה האחרונה שדנה במבנה המערכת הפיננסית היתה ועדת בכר לפני עשור, והיא פעלה במשך חצי שנה עד שהמליצה על הוצאת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים.
