הארוחה שבישל ברמלי עבור המשקיעים

אם מישהו מהמשקיעים עוד האמין בקסם של אמיר ברמלי, כדאי שיקרא את הדו"ח שהגיש המפרק הזמני לביהמ"ש — דו"ח שסיפק ההצצה ראשונית לדרך התמוהה שבה ברמלי ניהל את רוביקון. לברמלי, מתברר, יש חיבה למסעדנות, והוא החזיק באופן פרטי בחברת ניהול בתחום, במסעדת אחד העם של מיכל אנסקי ובשני בתי קפה.

אלא שאלה הופעלו באופן גירעוני, העסיקו 85 עובדים ונשפכו עליהן מיליוני שקלים. לו זה היה מהכיס של ברמלי, זו היתה בעיה שלו. אך המפרק הזמני ציין כי משקיעי רוביקון הם שבעצם מימנו את החגיגה. והארוחה שבישל להם ברמלי עלתה להם כבר 13.4 מיליון שקל.

את מה שעשה ברמלי קשה לעשות כשמפרסמים תשקיף, מפקידים כסף אצל נאמן וממנים שומרי סף, ואלה בדיוק הדרישות שעליהן התעקשה רשות ני"ע לגבי קרן קלע. בעקבות הנזקים התדמיתיים שגרם ברמלי נכנסה כל תעשיית הקרנות הפרטיות למגננה. פתאום כולם שואלים את עצמם אם גם הקרן שבה השקיעו היא פירמידה.

ואצל ברמלי? מאז נפתחה החקירה הפלילית נגדו הוא מאשים את כולם — חוץ מאת עצמו. רשות ני"ע טוענת שקרן קלע היא פירמידה? היא נטפלת אליו סתם ולא מבינה את המודל העסקי הגאוני שלו. המשקיעים? הם חסרי סבלנות, דורשים פדיון מהיר וחלקם רצים לבית המשפט בלי לאפשר לו לסדר את העניינים. התקשורת? מדווחת על חשדות וקשיים תזרימים וזורעת פאניקה. בנק הפועלים? חסם את חשבון קלע בלי הצדקה. כי אצל ברמלי כולם אשמים במצב. כולם, חוץ ממנו כמובן.

אמיר ברמלי צילום: אוראל כהן