"אם אשה תבקש 10,000 שקל - אף מעסיק לא ייתן לה יותר"

גברים מקבלים שכר גבוה מנשים באותם תפקידים לא בגלל אפליה או תקרת זכוכית -אלא פשוט משום שהנשים לא מבקשות מספיק כסף מהמעסיקים שלהן. זאת המסקנה של שירי גרוסברד, ממייסדות אתר Join להשמת עובדים בתעשיית הדיגיטל וממקימות אתר "נרשמים". אל התובנה הזו הגיעה גרוסברד בעקבות ניתוח נתונים של יותר מ־500 השמות עובדים שהחברה שלה ביצעה בשלוש השנים האחרונות. הנתונים שאספה גרוסברד הם נתוני אמת ולא נתוני סקר, שכן העובדים שניגשים לחברת השמה אומרים למראיין מהן ציפיות השכר שלהם -כך שהניתוח שלה הוא בעל מהימנות גבוהה.

מנתוני החברה עולה כי בממוצע גברים קיבלו שכר הגבוה ב־22.4% משכר הנשים, אלא שגם ציפיותיהם היו גבוהות יותר -ב־28.4% בממוצע. במילים אחרות, בקשות השכר של הגברים היו גבוהות בהרבה לעומת בקשות השכר של הנשים, ולרוב לא נענו במלואן, אך עדיין נענו במידה כזו שהספיקה לייצר פער מגדרי משמעותי.

בסכומים זה נראה כך: גברים ביקשו בממוצע 18.1 אלף שקל בחודש וקיבלו 14.5 אלף שקל בחודש, כלומר 3,600 שקל פחות ממה שביקשו. הבקשות של הנשים היו צנועות יותר משמעותית -הן ביקשו 12.9 אלף שקל בחודש ובסופו של דבר קיבלו 11.3 אלף שקל בחודש, כלומר 1,600 שקל פחות ממה שביקשו.

כדי לאשש את הסברה כי השכר הנמוך של הנשים הוא תוצר של ציפיותיהן הנמוכות, רצתה גרוסברד לבדוק מה קרה עם אותן נשים שדרישות השכר שלהן היו גבוהות. אלא שכאן היא נתקלה בבעיה: שלוש נשים בלבד הגיעו להשמה עם ציפיות שכר "גבריות", וקשה להסיק מכך מסקנות. "זה כל כך מעט נשים, שאני זוכרת את השמות של כולן ואת התפקידים שלהן", אומרת גרוסברד. "אחת הגיעה לתפקיד סמנכ"ל בחברת מדיה גדולה וביקשה שכר גבוה משמעותית ורשימת דרישות ארוכה, הרבה מעבר למה שהמעסיק הציע, והיא קיבלה מה שהיא רוצה. זה היה כל כך נדיר שהלסת שלנו צנחה כאן. בקרב גברים זה לא נדיר. זה קורה כל הזמן". גרוסברד סיפרה עוד כי המעסיקים מגיבים אחרת לאשה שרוצה ומבקשת שכר גבוה. "אחת החברות אמרה על אשה שהתעקשה: 'אנחנו לא יודעים אם מתאים לנו מישהי כל כך לא פשרנית'. אני בספק שיגידו דבר כזה על גבר בתפקיד בכיר שמתעקש על השכר שלו'".

בדיגיטל יש העדפה להעסקת נשים

"הנתונים האלה מרגיזים", אומרת גרוסברד. "הטענה שלי היא שנשים פשוט מבקשות פחות. אם אשה תבקש 10,000 שקל בחודש, אף מעסיק לא ייתן לה יותר. אבל מגיע גבר לאותו תפקיד, מבקש 15 אלף שקל בחודש -ומקבל".

הנתונים מרגיזים עוד יותר על רקע העובדה שהם מגיעים מתעשיית הדיגיטל - עשייה צעירה המשוועת לעובדים, עם שעות עבודה גמישות ושכר גבוה, שהכישורים שנדרשים בה להצלחה הם אך ורק כישורים שכליים. מדובר בקשת רחבה של מקצועות - בעיקר מעולם השיווק כמו קידום אתרים, רכש מדיה דיגיטלית וניהול פרסום ממוקד קהלי יעד, דרך תפקידים של עיצוב ותוכן כמו עיצוב והנדסת ממשק משתמש. "לא רק שאין אפליה נגד נשים במקצועות האלה, לנשים יש יתרון בהם. אני נפגשת עם מעסיקים שמחפשים נשים כי הן עובדות טובות יותר", אומרת גרוסברד.

שירי גרוסברד

הנתונים מגלים עוד כי הפערים לא נולדים בתחילת הקריירה. בתחילת הדרך, כלומר במשרה הראשונה בקריירת הדיגיטל, השכר הממוצע הוא 8,000–7,000 שקל בחודש. הפער בין ציפיות השכר לשכר בפועל הוא קטן, וגם הפער המגדרי בשכר בפועל זניח — 1.7% בלבד. הפערים האלה צומחים בשלבים מתקדמים יותר, בתפקידי הניהול שמעל ראש צוות וכן בתפקידים בכירים במסלול המקצועי, ללא ניהול. שם נצפו הפערים הגדולים ביותר בשכר. בדרג של איש מקצוע מיומן, כלומר עובד שאינו מנהל ויש לו ניסיון מקצועי רב־שנים, אשר נמצא כבר במקום עבודה שלישי ומעלה בענף, פערי השכר יעמדו על 21.7%. בתפקידי ניהול מעל ראש צוות הפערים יעמדו על 21.1%. בשני הדרגים האלה נצפו הפערים הגדולים ביותר, ובהתאמה נצפה בהם גם הפער הגדול ביותר בין ציפיות השכר של הגברים לאלה של הנשים.

ה"צניעות" מכשילה נשים בשלב מוקדם

נוסף לכך גרוסברד טוענת כי ה"צניעות" הנשית בבקשת השכר מכשילה את הנשים עוד לפני הגשת המועמדות: "נניח שיש לי משרה ויש שם שמונה סעיפים שהם חובה, כמו לימודים, רמה מסוימת של ניסיון וכדומה. גבר יגיש מועמדות למשרה גם אם הוא עומד רק בשלושה סעיפים. אשה תגיש מועמדות רק אם היא עומדת בכל שמונת הסעיפים. זה מבחינתי נתון משלים לפערים שאנחנו רואים כאן".

לדברי גרוסברד, הטענה כי גידול ילדים מונע מנשים לטפח קריירה פחות תקפה בענף הדיגיטל: "השוק לא מודד אותך על מתי את באה ומתי את הולכת", היא אומרת. "השעות הכי נוחות לבורסות של רכש מדיה למשל הן שעות הלילה. העולם הזה אומר: יש לך תוצאות? תביאי אותן. פחות משנה שעות העבודה במשרד".