על רקע המשבר בקואליציה: בוטלה ההצבעה היום בוועדת הכספים על תקציב המדינה
רגע לפני ההצבעה הדרמטית על התקציב הודיעו חברי סיעת ש"ס כי לא יגיעו להצבעה אם לא יתמלאו שורה של דרישות - בהן תוספת תקציבית של 700 מיליון שקל לתחבורה הציבורית. בעקבות זאת, ביטל יו"ר ועדת הכספים את ההצבעה היום - והיא עשויה להתקיים ביום ראשון
יום סוער עבר היום (ד') על ועדת הכספים והממשלה. ברגע האחרון, סמוך לשעה 18:00, החליטו חברי הכנסת של ש"ס לא להופיע להצבעה על תקציב המדינה ותקציב הביטחון ל־2015–2016, וההצבעה נדחתה. ככל הנראה היא עשויה להתקיים מחר או ביום ראשון, לאחר שישוב ראש הממשלה בנימין נתניהו מארה"ב ביום שישי.
ש"ס הציבה בפני הממשלה כמה דרישות, ואיימה כי חברי הכנסת מטעמה לא יופיעו להצבעה אם הדרישות לא ייענו. היום נפגש יו"ר ש"ס אריה דרעי עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר ומנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, ודרש מהם לעמוד בהסכמים שאישרה הממשלה, אשר מדברים על מתן פטור מלא ממע"מ בתחבורה הציבורית ופטור ממע"מ על המים לארבעת העשירונים התחתונים.
העלות התקציבית של הדרישות עומדת על כ־800 מיליון שקל. עוד דורשים בש"ס מהאוצר לקיים הבטחה שניתנה בעבר ונגנזה, המעניקה לכל ח"כ סכום של כ־20 מיליון שקל עבור מטרות שחשוב לו לקדם.
נכון לשעות הערב לא הגיע האוצר להבנות עם ש"ס. עם זאת נראה כי לאיש אין עניין אמיתי לתת למשבר להפוך לקרע שאין ממנו חזרה, שכן אי־אישור התקציב עד השבוע הבא ואי־הנחת התקציב במליאה עד יום ראשון עשויים תיאורטית להביא לפיזורה של הכנסת.
כשיו"ר ועדת הכספים משה גפני הבין שהמשבר חמור מכפי שסברו בתחילה וכי דרושות עוד כמה שעות לליבון הדברים, הוא הודיע לוועדה כי הוא מבטל את ההצבעה על התקציב.
"החזקנו פה את כל חברי הוועדה שעות ארוכות", אמר גפני. אך באותה נשימה הוא אמר כי הוא סבור שיימצא פתרון בסופו של דבר: "אני מאמין שסיעות הקואליציה ימצאו פתרון ויצביעו בעד התקציב. בחירות עכשיו זה מאוד לא טוב למדינת ישראל".
- רגע לפני אישור תקציב הביטחון: צה"ל מקדם קיצוץ בתקציבו
- כשנאבקים על תקציב הביטחון בסוף יעלון מנצח
- המנהיג שלא רוצה להחליט
תקדים בעייתי
עוד בטרם התחוללה הדרמה הזאת, יומה של ועדת הכספים החל בצורה משונה ותקדימית. "דבר כזה עוד לא היה. אנחנו נדרשים להצביע על תקציב לא שגרתי", כך פתח גפני את הדיון יוצא הדופן שנערך היום על אישור תקציב המדינה ובכללו תקציב הביטחון. חברי הוועדה הגיעו לדיון תוך שהם נדרשים לאשר את תקציב המדינה בלי לדעת מה יהיה גובהו של תקציב הביטחון. מקרה כזה לא התרחש מעולם בכנסת.
תקציב הביטחון ל־2015, שעומד על 57 מיליארד שקל, אושר בשבוע שעבר בוועדה המשותפת לוועדות הכספים וחוץ וביטחון. אולם התקציב ל־2016, שעומד על 56.1 מיליארד שקל, לא אושר בתמיכתו של שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, שעודד את חברי הכנסת לכך כדי שהתקציב עוד יוכל לגדול. יעלון לא ירה באפלה ובלי כיסוי. נתניהו כבר הבטיח שתקציב הביטחון שיאושר בסופו של דבר יהיה גבוה מהנקוב בתקציב המדינה.
כדי לאשר את התקציב מבל למסמר את גובה תקציב הביטחון, שקלו בקואליציה כמה אפשרויות. "אפשרות אחת היא להעלות שורה של הסתייגויות מצד הקואליציה, שיפרסו את כל האופציות להגדלת תקציב הביטחון בהמשך", אמר גפני היום. כלומר, התקציב יאושר כמו שהוא בליווי הסתייגויות הנוגעות לתוספות התקציביות לביטחון, וכך - כשתקציב המדינה כולו יעלה להצבעה במליאת הכנסת - ניתן יהיה לדון בהסתייגויות שאושרו ולערוך שינויים בתקציב בהמשך. ההסתייגויות האלו מציעות חמש תוספות שונות לתקציב הביטחון, כך שהוא ינוע בסופו של דבר בין 57 מיליארד שקל ל־64 מיליארד שקל.
עם שובו יוכל ראש הממשלה לדון בנושא עם כחלון ויעלון, להגיע להסכמות בנוגע לסכום ולהציגן שוב בתחילת השבוע לכנסת ולוועדת הכספים. הקואליציה מעדיפה בשלב זה לאשר את תקציב המדינה המקורי, ובהמשך השבוע לאשר פעם נוספת בוועדת הכספים רק את התוספת שתסוכם.
אולם גפני הצהיר כי לא יאפשר את הדבר, "שכן אז כל אחד יוכל להגיש הסתייגויות ככל שירצה על התקציב. ואת זה אנחנו לא עושים בוועדת הכספים, אלא רק במליאת הכנסת". גפני פנה לחברי הכנסת ואמר להם כי אם הם יבחרו באפשרות הזו עליהם לדעת כי הם מאשרים "תקציב לא ידוע".
"אני חושש שאם ננהג כך, ניצור תקדים שיגרום לכך שבשנים הבאות תהיה אפשרות פשוט לדלג מעל החלטותיהן של ועדות הכנסת, ולהעביר את הדברים ישירות במליאה", אמר ח"כ אראל מרגלית מהמחנה הציוני, ששיגר בקשה דחופה ליועץ המשפטי של הכנסת איל ינון בנושא, כדי שהוא ימנע את יצירת התקדים הזה.
אלא שמשמעותה של האפשרות הזאת היא כי התקציב כולו תלוי באוויר בסופו של דבר. זאת משום שנתניהו כבר הבטיח תוספת לתקציב הביטחון, וחמשת המספרים שעליהם ידון עם כחלון ויעלון מהווים גם הם תוספת של בין מיליארד שקל ל־8 מיליארד שקל - ולצורך מתן התוספת, משרדים אחרים ייאלצו לספוג קיצוץ.
כלומר, הצעת התקציב הופכת בפועל להיות חסרת משמעות, שכן כדי לתת תוספת כלשהי למערכת הביטחון יהיה צורך לקצץ בתקציביהם של משרדים אחרים. מרגלית דרש לדעת מהו המקור התקציבי שיאפשר את התוספת שעליה בונים בצה"ל ובמשרד הביטחון, אך הוא לא זכה לתשובה משום סוג. אליו הצטרפו גם חברי הכנסת עפר שלח מיש עתיד ואורלי לוי־אבקסיס מישראל ביתנו, ששאלו "ומה אם יתברר שהתוספת לביטחון תבוא על חשבונם של תקציב משרד הרווחה ותקציב משרד הבריאות?". גפני עצמו אמר אמש כי "לא נאשר את ההגדלה אם לא נדע מה המקורות שישמשו להגדלת תקציב הביטחון".
"אולי צריך ללכת לבחירות"
ועדת הכספים התפזרה בשעה 11:30 ונקבע כי היא תתכנס שוב ב־15:00, אך בהמשך היום נדחה המועד ל־17:00 ואחר כך ל־18:00. לפני הצהריים אמר גפני בצורה נחרצת כי "הבזיון הוא גדול, אבל ההחלטה צריכה להיות אחראית. לא נוכל לדחות את ההצבעה ליום שני. המועד הוא רק היום וזהו".
גפני הזהיר את חברי הכנסת שאי־הצבעה על התקציב פירושה הליכה לבחירות. "תבינו את ההשלכות", הוא אמר להם. חלק מחברי הכנסת, כמו מוטי יוגב מהבית היהודי, לא התרגשו מאמירתו הדרמטית של גפני, והציעו לא להצביע על התקציב.
בסופו של היום רווי התהפוכות אמר גפני כי "אם הקואליציה לא מצליחה להעביר בקלות את תקציב המדינה הראשון שלה בקדנציה הזאת, אולי זה אומר שצריך ללכת לבחירות".