גפני .VS כחלון: מאחורי הקלעים

הדלת נפתחה ומלשכתו של יו"ר ועדת הכספים משה גפני יצאו האחרון ועמו מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד. העיניים של שניהם היו אדומות, העייפות כרסמה בכולם. "אז סיכמנו?", שאל גפני תוך שהוא לוחץ את ידו של באב"ד. "סיכמנו. אין בעיה", אמר המנכ"ל לאחר שהצדדים הגיעו להבנה בעוד אחד מאלפי הסעיפים שהיו במחלוקת.

מנכ"ל האוצר שי באב"ד. עיניים אדומות וסיכומים שמשתנים כל הזמן צילום: PORT2PORT

באב"ד יצא מהחדר, ומיד לאחריו נכנס נדב שיינברגר, האחראי לקשר בין לשכת שר האוצר לכנסת. "מה, על מה סיכמתם פה?", התעניין והקשיב לנושא שנפתר. "אה", חייך, "אתה מתכוון סיכמתם עד שיתברר שלא", אמר וכל הנוכחים בחדר פרצו בצחוק. רגע לאחר מכן נכנס לחדר באב"ד, נבוך. "יש שינוי בתוכנית", הודיע לאחר שקיבל טלפון מלשכת השר שטרף את כל הסיכומים.

יד ימין ויד שמאל

מילא הגורמים בעלי האינטרס שבחשו בעניין הזה. אבל היה זה חבר כנסת מטעם כולנו בעצמו, שבשלב מסוים, לאחר עוד דיון קולני במסדרון, הרים ידיים ואמר, "יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל. זה פשוט לא נורמלי. הנה, תראי — זה שיצא עכשיו מגפני אמר ככה, וזה שנכנס אליו אומר אחרת. ושניהם ממשרד האוצר!", אמר בייאוש וניסה להסביר שהבלגן נובע מהעובדה שזהו תקציב ראשון של השר ואנשיו.

חוק ההסדרים עבר השבוע באופן חלק יחסית. בלי הרבה שריטות. מבחינתו של שר האוצר משה כחלון על אף הלילות חסרי השינה והלחצים, הוא השיג כמעט את כל מה שרצה. אבל היומיים האחרונים בוועדת הכספים טרם אישור החוק העלו מעל לפני השטח יחסים קשים בציר גפני־כחלון. כחלון אולי ניצח את המשחק, אבל גפני העניש אותו ברגע האחרון.

היחסים הרעים בין הצדדים התקבעו כבר עם כינון הממשלה, כשכחלון הבין שראשות ועדת הכספים לא תהיה שלו ועל הכיסא התיישב גפני מיהדות התורה. כחלון, שרצה את ראשות הוועדה כי ידע שהיא קריטית להצלחת הרפורמות שלו, גילה יו"ר שעושה כל מה שהוא יכול כדי להפגין את העצמאות שלו. "הוא לא חותמת גומי ולא יעשה באופן אוטומטי כל מה שיבקשו ממנו", אמרו בסביבתו, ואכן גפני מקפיד להשאיר טביעת אצבע כמעט בכל סעיף שעבר תחת ידיו בחוק ההסדרים.

דפקו על השולחן

"שר האוצר צריך לדעת לעבוד איתי. זה ישתלם לו", דפק גפני על השולחן בשיחה סגורה עם פקידי אגף תקציבים לאחר דיון נוסף בחוק ההסדרים, שבו לא הגיעו לסיכומים. אבל דפיקות על השולחן נשמעו גם בלשכת השר: "גפני לא עושה טובה לאף אחד. הוא בן ברית בקואליציה וככזה הוא מחויב לעבוד עם שר האוצר. יש הסכמים ושאף אחד לא ישחק משחקים", אמרו גורמים מנגד שהתפוצצו מדרך התנהלותו גפני. גם הם ראו מישהו שנסוג מהסכמות, משנה את דעתו ומתעקש על צ"ופצ"יקים בסעיפי החוק, עד כדי סירוב לצאת ולדבר בשקט עם אנשיו של שר האוצר.

התהפך לו על הראש

כפוליטיקאי ערמומי עם שעות רבות של תקציבי מדינה מאחוריו שאף גפני לקבל החלטות בקונצנזוס, אבל חוק ההסדרים האחרון התהפך לו על הראש ולרגעים היה נדמה שהוא מאבד שליטה על הוועדה: תוכניות "לא מבושלות" שהביא האוצר ושנרקמו במסדרונות הוועדה בצעקות; מלחמה שניהלה האופוזיציה תוך משא ומתן מבולבל עם הקואליציה; רגישות פנים־מפלגתית שננקטה כדי לא לדרוך על החוקים שניסה להעביר שר הבריאות יעקב ליצמן; ומעל כל אלה החזית מול כחלון עצמו.

בבניין שמעבר לכביש דלק האור בקומה הראשונה, בחדר לשכת שר האוצר. כחלון בחר לנהל את התקציב מרחוק באמצעות שורה של שליחים: מנכ"ל המשרד באב"ד, שיינברגר, ואנשי אגף תקציבים. "מה הפלא שהיה כזה בלגן? במקום שיהיה קשר ישיר ובלתי אמצעי בין גפני לכחלון, היתה בתווך שורה של מתווכים וכל אחד העביר את המסר שהוא הבין", הסבירו גורמים שהיו מעורבים בנעשה.

את הימים הארוכים של כיפופי הידיים בין הצדדים סיים גפני בהתעללות מתוקה למדי: פיצול סעיף חובת הדיווח על תכנוני מס מחוק ההסדרים. למה פוצל? ככה. כדי להכאיב לכחלון. ונקמת הנגד? ימים יגידו. מי שמכיר את כחלון אומר שיש לו זיכרון של פיל, הוא לא שוכח את מי שפגע בו. אבל בשורה התחתונה, למרות הריבים, שניהם יכולים לעמוד על קו הגמר של חוק ההסדרים, פרועים ומזיעים, ולהגיד "ניצחתי".