האם נשלם פחות? צעדים להגברת התחרות בתחום סליקת האשראי
לפי הודעת המפקחת על הבנקים, חדוה בר, שוק סליקת האשראי, שנשלט כיום ע"י שלוש חברות בלבד, צפוי להתחדש בשחקנים חדשים. בין הצעדים המתוכננים: הקלות במתן רישיונות לסולקים ו"רכיבה" על התשתיות הטכנולוגיות של החברות הקיימות לזמן מוגבל
13:2217.11.15
המפקחת על הבנקים חדוה בר מטילה פצצה בשוק כרטיסי האשראי. בנק ישראל הודיע לפני שעה קלה על צעדים לקידום התחרות בתחום הסליקה. סליקה היא הפעילות הטכנית שמאפשרת לישראלים להשתמש בכרטיס האשראי שלהם בשביל לרכוש מוצרים ושירותים.
עמלת הסליקה הממוצע שחברות כרטיסי האשראי גובות מבתי העסק בישראל עומד על 1% ממחזור המכירות של העסק. בבנק ישראל מצפים ששיעור זה יירד צילום: shutterstock
קראו עוד בכלכליסט:
- חברות האשראי יספקו תשתית לשחקנים חדשים
- חברות האשראי רוצות לקבל את האחריות להגברת התחרות בשוק הסליקה
- חדוה בר: "נפריד חברות כרטיסי האשראי משני הבנקים הגדולים בלבד"
בכל פעם שאתם מגהצים את הכרטיס שלכם, פועל ברקע מנגנון טכנולוגי שלם שמאפשר לחברת כרטיס האשראי שלכם לאשר את העסקה, כלומר להעביר את הכסף לבית העסק מצד אחד, ולוודא מצד שני שיש לכם את האפשרות לעמוד בתשלום הזה.
כמו שוק כרטיסי האשראי, גם שוק הסליקה נשלט בידי שלוש חברות בלבד - ישראכרט, לאומי-קארד וויזה-כאל. על פי הודעת המפקחת על הבנקים, בכוונתה לעודד כניסת שחקנים נוספים לשוק זה, שמגלגל יותר מ-2 מיליארד שקל בשנה.
בין הצעדים שהמפקחת על הבנקים מתכוונת להשיק: הסרת חסמים בירוקרטים בעצם תהליך קבלת רישיון סולק. למשל, כיום גוף שרוצה לשמש כסולק צריך לקבל קודם כל את הרישיון מצד בנק ישראל ולאחר מכן רישיון מצד אחת החברות הבין לאומיות (מאסטרקארד, ויזה העולמית וכו׳). מנגנון זה מאריך את התהליך ולכן כעת הוא יעבוד במקביל.
בנוסף, אחד החסמים המשמעותיים שקיימים כיום הוא חסם טכנולוגי. לכן, בנק ישראל הודיע כי יאפשר לסולקים החדשים שיקומו להגיע להסכם עם אחת מחברות כרטיסי האשראי הקיימות בשביל לרכוב על התשתית שלה לפרק זמן מסוים, בדומה לאופן שבו גולן טלקום והוט-מובייל קיבלו היתר לרכוב על התשתיות של חברות הסלולר הוותיקות עד שיגיעו לנתח שוק מסוים.
עמלת הסליקה הממוצע שחברות כרטיסי האשראי גובות מבתי העסק בישראל עומד על 1% ממחזור המכירות של העסק. בבנק ישראל מצפים ששיעור זה יירד צילום: shutterstock עם זאת, ובניסיון ללמוד את הלקח גם ממקרה גולן-טלקום, בבנק ישראל מגבילים את הרכיבה הזו ומכוונים אותה לפרק זמן מוגבל יחסית, ותוך הגבלה לסוג מסוים של טכנולוגיה. הציפייה של בנק ישראל היא כי תוך שנתיים כרטיסי האשראי יעברו לשימוש בטכנולוגיה חדשה שכוללת צ'יפים שמוטבעים בכרטיס. הרישיון לסולק חדש יינתן רק אם הוא יוכיח כי הוא פועל באופן עצמאי בטכנולוגיה זו, ואז יקבל היתר לרכוב על תשתית של חברת כרטיסי אשראי קיימת בטכנולוגיה הישנה (הנפוצה כיום). באופן זה, בנק ישראל מבקש לשמור על כך שהחברות הקיימות לא יוכלו לעשות לחברות החדשות שרירים ולמנוע מהן באופן טכני לתת שירות.
בבנק ישראל לא נקבע יעד למספר השחקנים החדשים אותם הם מעוניינים להכניס לשוק. כיום גובה עמלת הסליקה הממוצע שחברות כרטיסי האשראי גובות מבתי העסק בישראל עומד על 1% ממחזור המכירות של העסק. בבנק ישראל מצפים כי שיעור זה יירד (הוא ירד בכל מקרה בשנים האחרונות), וכי חברות הסליקה גם ישפרו את השירותים הנלווים שהם נותנים לבתי העסק.
בנוסף, בנק ישראל הודיע כי הפיקוח על החברות החדשות - ובעתיד, גם על חברות כרטיסי האשראי לאחר שיופרדו מן הבנקים כפי שעומדת להמליץ ועדת שטרום - יהיה פיקוח רך יותר מאשר הפיקוח על הבנקים הקיים כיום. למשל, הדרישות לגרעין שליטה תהיינה מצומצמות יותר (20% שליטה במקום 50.1% כיום) וכו׳. בתחילת השנה הבאה, ייתכן שבנק ישראל יפרסם הנחיות מקלות נוספות בדבר גובה ההון העצמי הדרוש לגופי אשראי וגופי סליקה.
ההוראות החדשות של בנק ישראל מהיום מתואמות עם ועדת שטרום, ולמעשה מניחות את התשתית החיונית להמלצות הוועדה. עם זאת, בנק ישראל גם מסמן עבור ועדת שטרום את גבולות הגזרה האפשריים, בין היתר בכך שהוא מאותת כי הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי יישאר בידיו, בניגוד לדעת רוב חברי הוועדה.
ח"כ אלי כהן, יו"ר ועדת הרפורמות לנושא אמר: "קידום התחרות בתחום סליקת האשראי היא חיונית להורדת יוקר המחיה. עלויות הסליקה בכרטיסי האשראי מגיעות ל2.5% ואף יותר, ובאופן טבעי מגולגלות לצרכן. הריכוזיות בתחום שנשלט ע"י שלוש חברות בלבד, תורמת ללא ספק ליוקר המחיה ברמה ממוצעת של 0.5% ואף יותר". עוד הוא הוסיף כי "עמלות הסליקה הגבוהות, מושתות בעיקר על העסקים הקטנים והבינוניים, שמגיעות לכ-3% מהמחזור ולנתח משמעותי מהרווח. ההקלה במתן רישיונות לסולקים היא חיונית, ויתרה מכך, האפשרות לשימוש בתשתית הטכנולוגית של החברות הקיימות היא צורך בסיסי, אחרת יישום רפורמת הסליקה יידחה וספק אם יקרה".
