חברות האשראי רוצות לקבל את האחריות להגברת התחרות בשוק הסליקה

בחודש מאי נפגשו מנהלי חברות כרטיסי האשראי — ישראכרט, לאומי קארד וכאל — עם המפקח על הבנקים דודו זקן. הם דנו עמו ברעיון של הפיקוח לחייב את החברות לספק שירותי תשתית לסולקים חדשים בדרך של אירוח על התשתית המחשובית הקיימת, בדומה לצעד שנעשה ברפורמת הסלולר של משה כחלון, וזאת במטרה להכניס תחרות לשוק הסליקה.  

חברות האשראי לא התלהבו מהצעתו של זקן וזאת משום שמדובר בשוק ריכוזי ורווחי המספק תשואות גבוהות מאלו הקיימות במערכת הבנקאית. כמו כן, בשוק הזה יש חסם טכנולוגי מובנה המונע כניסה של שחקנים חדשים, שכן מערכת התשלומים של המשק המופעלת בידי חברת שב"א — חברה הנמצאת בבעלות הבנקים — אינה מסוגלת טכנית לחבר סולק חדש למתג הסליקה הקיים.

מציאות מחשובית זו מנעה לאורך השנים משחקנים חדשים שאינם בנקים להיכנס לשוק ולהתחרות בשלוש החברות הקיימות בו. כיום שב"א מפתחת בהוראת רשות ההגבלים העסקיים ובנק ישראל מתג חדש למערכת, שנקרא EMV, שיאפשר הכנסת סולק חדש בחיבור ישיר, וזה צפוי להיות מוכן בתחילת 2016.

(אילוסטרציה) צילום: אוראל כהן

לטענת חברות האשראי, רפורמת האירוח תעכב את היערכות החברות לכניסת טכנולוגיית ה־EMV, ולכן הן הציעו כיוון חלופי: במקום אירוח סולקים חדשים, החברות מבקשות מהפיקוח להיכנס שוב לשוק מסופי התשלום ולהיות אחראיות על הטמעת המסופים החדשים.

בהנהלות של חברות האשראי הפנימו שכניסה עתידית של סולק חדש היא עניין כמעט ודאי והתחילו להיערך אסטרטגית למציאות של סביבה תחרותית יותר. עם זאת, אופן הכניסה של סולק חדש, המהירות ועוצמת הכניסה שלו ייקבעו בסופו של דבר באותיות הקטנות. כך, למשל, השקתו של המתג החדש עדיין לא יבשר על פתיחת השוק לתחרות בטווח הקצר, מאחר שסולקים חדשים שירצו להיכנס לשוק ולהתחרות מול שלוש חברות כרטיסי האשראי על סליקת בתי עסק יוכלו לסלוק רק בתי עסק שכבר החליפו את הציוד הטכנולוגי שלהם לכזה שתומך ב־EMV. כלומר, כדי לייצר תחרות על כלל בתי העסק לעבור בהדרגה לתוכנות ומסופים חדשים שתומכים בטכנולוגיית ה־EMV, כאשר עלות החלפתו של מסוף אחד מוערכת ב־500–800 שקל ועלויות התוכנה עשויות להיות אף גבוהות יותר.

עד שרוב השוק יעבור למסופים החדשים יעברו כמה שנים, וכך סולקים חדשים לא רק שיצטרכו לנסות ולהילחם מול שלוש חברות חזקות ששולטות בתחום ומגובות בכיסיהם העמוקים של הבנקים, אלא הם יצטרכו להתמודד גם עם סיטואציה שבה התשתית עצמה — נתח השוק שעליו יוכלו להתחרות — תהיה מוגבלת בשנים הראשונות. לכן, ללא אופציה של אירוח על התשתית הקיימת, התחרות בשוק הסליקה תהיה הדרגתית בלבד כאשר קצב הכנסת המסופים החדשים לשוק יהיה זה שיקבע את מידת התחרות בו.

זקן, שהחליט לפני כשנה וחצי להוציא את חברות האשראי משוק המסופים בטענה שלא מדובר בעסק פיננסי אלא בעסק ריאלי שבו חברות כרטיסי האשראי לא צריכות לקחת חלק, הותיר את השוק בידי חברות כספיט ווריפון. כעת יצטרך זקן להחליט אם הוא מאמץ את הקו של חברות כרטיסי האשראי.

למעשה, החברות רוצות לשווק את המסופים החדשים לבתי העסק בצורת ליסינג, כך שבתי העסק ישכירו אותם עבור סכום חודשי שיתווסף לתשלום החודשי שמשלמים בתי העסק לחברות האשראי. רצונן זה של החברות מחדד את הניגוד המובנה שברפורמת ה־EMV: מצד אחד, חברות האשראי יהיו האחראיות המרכזיות על קצב הטמעת המסופים החדשים, אך מצד שני, כל בית עסק שיחל להשתמש בטכנולוגיה החדשה יהפוך לכזה שסולקים חדשים יוכלו להתחרות עליו מול שלוש החברות הקיימות.

כדי לנטרל את הניגוד שקיים במתווה הזה, זקן יקבע לחברות האשראי יעדים כמותיים שניים להטמעת מסופי ה־EMV. ככל הנראה, היעדים האלו יהוו גם הם נקודת מחלוקת, שכן גובהם הוא המפתח ליצירת והאצת התחרות בשוק.

כמו כן, קיים החשש כי בתי העסק יתקשו לעבור לסולקים החדשים המתחרים בחברות האשראי, שכן הם רכשו מהם את המסוף בליסינג. חברות האשראי טענו בפני זקן כי הדבר לא יהווה מכשול בפני ניוד בתי העסק והתחרות.

מבנק ישראל נמסר: "אנו בוחנים את כל האפשרויות כדי לאפשר כניסת סולק חדש לתחום עם קבלת האישור מהנגידה, וטרם התקבלה החלטה על המתווה שייושם".