"הנסיעות הרבות לא הביאו עמן הישגים ותוצאות"

"מקטעי הפרוטוקול שאליהם נחשפתי לא מצאתי דיווח על תוצאות או הישגים מהנסיעות המרובות. הגם שכבר חלף זמן רב מביצוען". כך נכתב בדו"ח ביקורת מיוחד לבחינת הטיסות לחו"ל של יו"ר התעשייה האווירית לישראל (תע"א) רפי מאור, שערך משרד רואי החשבון רוזנבלום־הולצמן. "אין כמעט ישיבת דירקטוריון שבה לא מתקיים דיווח על כוננות נסיעה של היו"ר או מוגשות על ידיו בקשות לאישור נסיעות בחו"ל. הדבר נהפך להתנהלות שבשגרה. לא ייתכן שב־95% מישיבות הדירקטוריון יתקיים דיון על נסיעות — Too Much". נכתב עוד בדו"ח.

הדו"ח המלא שהוגש לוועדת הביקורת של החברה בחודש שעבר מצא שבמשך 20 החודשים הראשונים לכהונתו כיו"ר החברה, טס מאור בפועל 18 פעמים על חשבון החברה בעלות כוללת (טיסה + הוצאות) של כחצי מיליון שקל (128 אלף דולר). על פי הדו"ח מדובר ב־142 יום שמתוכם 106 יום היו אמורים להיזקף כימי עבודה. לחלק מהטיסות הוצמדה שהייה פרטית של מאור בחו"ל שנרשמה כימי חופשה.

הטיסות היו למגוון רחב של יעדים — ארה"ב, קנדה, בלגיה, שוויץ, צרפת, הודו, סינגפור, דרום קוריאה והונג קונג. עלות כרטיסי הטיסה בלבד עמדה על כ־80 אלף דולר, וחשבון החזר הוצאות הכלכלה והאירוח הוסיף לכך 48 אלף דולר. מהדו"ח עולה, כאמור, שלא כל הימים שבין הטיסות יועדו לעבודה. באפריל 2014 טס מאור לניו יורק שבארה"ב ל־18 יום, מתוכם שבעה ימי עבודה בלבד, וזאת בעלות כוללת של 8,861 דולר. בסוף אוקטובר 2013 הוא טס לסיאול שבדרום קוריאה לתשעה ימים, מתוכם שבעה ימי עבודה, וזאת בעלות כוללת של 9,346 דולר. עם זאת, היו מקרים שבהם כל ימי השהייה בחו"ל נוצלו לעבודה מלאה.

רפי מאור צילום: יוגין וייסברג

למה המנהלים לא מנהלים?

לשם השוואה בחן מחבר הדו"ח רו"ח שמואל רוזנבלום טיסות של יו"רים קודמים, ומצא פער ניכר מבחינת מספר טיסות ועלות כספית ביחס לתקופת כהונתם. כך למשל, דב בהרב טס שבע פעמים בסך הכל בעלות כוללת של כ־30 אלף דולר, במהלך כהונה של 27 חודשים בין סוף 2011 ל־2013. יאיר שמיר טס 11 פעמים בעלות כוללת של כ־15 אלף דולר, במהלך כהונה ארוכה של 72 חודשים משנת 2005 עד שנת 2011.

"איש איש וסגנונו, וכל תקופה אינה דומה לקודמתה", סייג רוזנבלום את הממצאים שלו בדו"ח, אולם המשיך וקבע כי "עם זאת, הנתונים מלמדים כי קיימת כאן בעיה. אין להשלים עם סברה כי ההשוואה אינה רלבנטית לחלוטין. מדובר ביושבי ראש של אותה תע"א. תערוכות ומכירות לחו"ל היו אף בעבר".

בחלק שסיכם את כל הממצאים כתב רוזנבלום כי "ריבוי הטיסות לחו"ל אינו נראה תקין. הצמדות של חופשות לטיסות (דבר שלא נראה לי כראוי לבדיקה פרטנית) מותירות מקום להוצאת לעז על צדקתה של הנסיעה. היעדרות רבה ממשרדי החברה אינה נראית טוב. כל אלה מובילים לאי־שקט ונרגנות, גם אם מדובר בלזות שפתיים בלבד".

בדיקת הטיסות של מאור החלה בעקבות מכתב אנונימי שהתקבל ברשות החברות הממשלתיות ובו תלונה על היקף הנסיעות של היו"ר. בחודש מאי השנה העבירה הרשות את המכתב ליו"ר ועדת הביקורת של התעשייה האווירית לישראל, השופטת בדימוס דינה אפרתי, ובו ביקשה ממנה לבדוק את הנושא, את התאמת הנסיעות לנהלים, ולהביא את הממצאים לדיון בדירקטוריון ולידיעתה של רשות החברות. הסיבה לרגישות הרשות בנושא היתה דו"ח של מבקר המדינה, שבחן בעבר נושא דומה בחברה ממשלתית אחרת — נמל אשדוד.

מה שעוד גרם לרשות החברות לפעול הוא הנהלים הברורים שלה, שלפיהם חל הבדל גדול בין הצורך הברור של איש הביצוע — המנכ"ל — לנסיעות לחו"ל, לבין זה של דירקטור שתפקידו לפי חוק להתוות מדיניות. "פעילותה של חברה ממשלתית מתבצעת על פי חוק על ידי מנכ"ל החברה ועובדיה ולא על ידי הדירקטוריון, ועל כן נסיעת דירקטור לחו"ל מטעם החברה צריכה להיות בגין סיבה מיוחדת", מצטט הדו"ח מהנחיות הרשות. הדו"ח מוסיף שלאור ההנחיות, כל נסיעה של דירקטור כפופה לאישור הדירקטוריון, והיא צריכה לכלול פירוט והסבר מיוחד: "הפירוטים הניתנים אינם מספקים. מי היוזם לנסיעה? מי קובע את הנחיצות? מי המזמין? האם מוגש דיווח על תוצאות או הישגים?

"איני משוכנע שנוכחות בתערוכות (תעופה, ימי וכו') היא בהכרח חיונית להתוויית המדיניות בחברה", כותב לעניין זה רוזנבלום לגבי נסיעותיו של מאור. "התע"א אינה הגוף היחיד הקשור בטבורו לחו"ל. ניסיוני בתאגידים 'חו"ליים' אחרים מלמד כי אפילו המנכ"לים סומכים על רכזי התחומים. תנו למנהלים לנהל. שומה על הדירקטוריון לוודא ולהעריך את התועלת שבנסיעות לתע"א".

עם זאת, ולמרות הביקורת הלא מחמיאה, הדו"ח קובע במפורש לגבי מאור כי "לא נמצא כל דופי כספי או אישי או הוכחה לחוסר ניקיון כפיים. לדברי היו"ר, אין לו עסקים פרטיים כלשהם והוא אינו קשור בכל עסקה שאינה תע"א". כלומר, רוזנבלום קובע שהוא לא רואה שיש חשש כלשהו לפגיעה בטוהר המידות, אלא התנהלות עסקית בעייתית וממשל תאגידי לקוי. בשל כך הוא ממליץ אגב "לקבוע מראש תקציב צנוע לסל נסיעות שנתי שיוגבל לנסיעת ספורות ובודדות".

"מוביל גיבוש אסטרטגיה"

התגובה של מאור לדברים שזורה בדו"ח הביקורת. הוא כתב למשל שמטרת הנסיעות הרבות היתה לצורך טיפול בשוק האמריקאי, משימה אשר הוטלה על כתפיו. זאת על פי מכתב ששלח כנגזרת של טיפול שורש בנושאים האזרחיים בחברה. "פעילותי מתמקדת מול גורמי ממשל בארץ ובחו"ל וכן מול הנהלות בכירות של חברות בעולם", כתב מאור במכתב. "כמו כן, אני מוביל את גיבוש האסטרטגיה — נושא המצריך אף הוא מגעים עם גופים שונים ומגוונים בחו"ל". אלא שהדו"ח דוחה את ההסברים: "יו"ר אינו יכול להיות אחראי אזורי עבור תע"א. הפתרון, ככל שקיימת בעייתיות, אינו ראוי".

ביקורת גם על התנהלות "חסרת איפוק"

רפי מאור בתפקיד השדכן

במסגרת תגובת מאור לדו"ח תואר מקרה שלדעת רו"ח רוזנבלום מעיד על "סיכון בהסטת פגישות לאפיקים לא מתוכננים ולא רצויים". זאת לדבריו משום שתע"א בכלל, ומאור בפרט, "לא אמורים להיות 'השדכן' בין רשויות ביטחוניות לגורמים זרים".

"לפני מספר שבועות פגשתי אדם בסלון האווירי בפריז", כתב מאור במכתב התגובה ששלח ביולי. "הוא מקורב לרה"מ במדינתו ושולט על תעשיות אנרגיה, תעשיות צבאיות ועוד. הזמנתי אותו לישראל. הוא הגיע במטוס פרטי. נקבעה פגישה בהשתתפותי עם ראש הממשלה נתניהו ובהמשכה סיור בתע"א. מיד לאחר מכן הוא שב לארצו. לא ניתן בדרך אחרת ליזום שת"פ עם אישיות כה בכירה ללא פגישה פרונטאלית".

רוזנבלום חושב שמדובר היה ביוזמה בעייתית. "תע"א פרושה במדינות רבות ופעילותה רגישה בצד הביטחוני והמדיני. הפעילות רוויה בפיקוח וחשדנות של ממשלות וגופי ביטחון. האינטרס העליון של תע"א, לדעתי, הוא לא להיחשב כמסונפת לגופי ביון. על אנשי תע"א 'להתאפק' מלהפעיל את קשריהם ולתווך בפגישות. עובדה היא כי אותו אדם (לדברי היו"ר) הגיע לפגישה 'סודית' עם רה"מ. גוף כמו תע"א בהינף פה ובחוסר איפוק, יכול להיחשב כשלוחה של... זה הוא בדיוק נמרץ טשטוש גבולות".