הצ'ק התגלגל לעולמו

1. קרב היהלומים - הטעות הלא תמימה בצ'ק

בצער לא רב וביגון לא קודר הכריז בשבוע שעבר בית המשפט העליון על מותה של "הלכת גויסקי" הקשישה, שבאה לעולם ב־1961, והוציאה את נשמתה אצל השופטים ניל הנדל ואורי שהם כנגד דעת המיעוט של נעם סולברג. הלכת גויסקי קבעה את עדיפותם של בנקים (או שוק אפור, מנכי צ'קים, לפעמים עולם תחתון) על פני צרכנים, בדרך כלל תמימים, ששילמו בצ'ק דחוי לספק שלא סיפק את הסחורה אבל גלגל הלאה את הצ'ק.

חברת טל טריידינג, במקרה שלנו, ביקשה לרכוש יהלומים מחברת יהלומי צבי אור ושילמה בצ'ק דחוי שסחירותו לא הוגבלה ב"למוטב בלבד". החברה הפקידה את הצ'ק בבנק לאומי. כשהגיע מועד פירעונו, גילתה טל טריידינג שלא קיבלה את היהלומים, וביקשה לבטל את הצ'ק.

בתי המשפט, לפי הלכת גויסקי, פסקו לטובת הבנק למרות - וזה חשוב לענייננו - שנפל פגם בצ'ק, כי החותמת מאחור, "יהלומי צבי אור (1981)", היתה שונה מזו שבחזית, "חברת יהלומי צבי אור". ולא, לא מדובר בטעות תמימה כי מדובר בחברות שונות.

טל טריידינג, שנותרה קירחת מכל הצדדים - גם לא קיבלה את היהלומים, וגם הפסידה את סכום הצ'ק, 205 אלף דולר - ערערה לבית המשפט העליון באמצעות עו"ד גלעד נרקיס ויוסי פפר.

"הלכת גויסקי" העתיקה שנוצרה ב־1961 בידי השופטים יצחק אולשן, יואל זוסמן וחיים כהן, נסמכה על העיקרון ש"החוב שחב אדם נהפך לחפץ, כביכול, שעקב כך יוכל הנושה להעבירו מיד ליד". כבר שנים שההלכה הזו סופגת ביקורת.

בראש המבקרים של ההלכה עמד נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, שבשנת 2000 כתב כי "הלכת גויסקי קשה ומן הדין לשקול את ביטולה" ובמקום אחר כתב שההלכה מצויה "תחת הערת אזהרה". אבל כששופטים אמיצים שביקשו לבטלה ננזפו בידי שופטי הערעור על היוזמה, כי תקדימים יכול לשנות רק בית המשפט העליון. ועתה נמצאו השופטים האלה גם בעליון.

השופט ניל הנדל. "ביהמ"ש התעלם מכך שהצ'ק אינו רק חפץ. הוא גם חוזה" צילום: אלכס קולומויסקי

2. קצת תום לב - השינוי שהוא לא רק טכני

מרכז השינוי הוא בהגנה החזקה יותר שניתנת עתה לצרכנים שלא קיבלו תמורה אף ששילמו בצ'ק עתידי ועתה חייבים לשלם לצד שלישי שאליו סוחר הצ'ק. וזה יכול שיהיה בנק או, לא עלינו, האחים אברג'יל.

מעתה, אם המחזיק בצ'ק ירצה לגבור על מושך הצ'ק, יהיה עליו להוכיח שלא רק נתן ערך תמורתו אלא שהוא אוחז בו כשורה. התנאים לכך הם תום לב, כלומר שלא ידע על הפרת חוזה בין הצדדים המקוריים והתאמה מלאה בין הפרטים בחזית הצ'ק לאלה שנרשמו מאחור.

"בקביעת ההלכה התעלם בית המשפט מכך שהצ'ק אינו רק חפץ. הוא גם חוזה", כתב השופט הנדל ואמר שאם רוצים להתייחס לצ'ק כמו לשטר כסף שהוא אכן קניין, יש להקפיד על מילוי כל תנאי האחיזה, ורק כך ניתן להתעלם מהחיובים שהופרו בדרך - אי־אספקת היהלומים. לכאורה, השינוי טכני, ואם חברת היהלומים היתה מפקידה את הצ'ק לחשבון החברה שמולה בוצעה העסקה, הבנק היה גובר על טל טריידינג. אבל מדובר למעשה בשינוי מהותי, משום שצ'קים לא מתגלגלים תמיד בתום לב.

3. עקיצה לבנקים - על טוהר הצ'ק

לאומי טען שביטול הלכת גויסקי תבטל את יכולתם של הבנקים להסתמך על צ'קים דחויים. היא לא תבטל, אבל בהחלט תקשה וזה יהיה לטובת כולם. "ברחבי העולם הרחיקו מחוקקים יותר מכך, ושללו מבנקים אחיזה כשורה בצ'קים כאשר המושך הוא צרכן", ציין השופט הנדל אפשרות גרועה יותר עבור הבנקים, שכאן לפחות ימשיכו ליהנות כ"אוחז כשורה". אם צ'ק רוצה שיתייחסו אליו כמו למזומן, עליו להיות טהור כמו מזומן. "המערכת הכלכלית וזרם חיי החברה מבוססים על הילך חוקי, כגון שטרות כסף. זוהי הסיבה ששטרות כסף נהנים מטהירות. ברם, אם הצ'ק אמור להיות תחליף לשטר כסף ממש - כך צריך להיות גם דינו", כתב הנדל.