הקרע במשרד המשפטים מתרחב: גם שי ניצן בדרך להתנגשות עם גרסטל

בעוד כשבועיים, מבטיחים בסביבת שרת המשפטים, יוגש תזכיר חוק ביקורת הפרקליטות שיכלול גם את היועץ המשפטי לממשלה. מנגד, מבטיחים בסביבת היועץ, נילחם להפלת הרעיון הזה. אבל לפני שנדון בקרע עתידי בין השרה איילת שקד ליועץ יהודה וינשטיין, חשוב להתרכז בקרע המעמיק בימים אלה ממש בין הנציבה הילה גרסטל לפרקליט המדינה שי ניצן. קרע שנמתח בין שני דו"חות: האחד שפורסם בסוף השבוע שעבר, והשני שעומד להתפרסם בימים הקרובים. הדו"ח הקרוב יעסוק בטיפול הפרקליטות באכיפת חוק נפגעי עבירה, במלאות עשור לחקיקתו. הפרקליטות, שלא יוצאת ממנו טוב, עושה כל מאמץ למנוע את הפרסום ובכלל זה פנייה לשרה וליועץ.

הקרב על הדו"ח הזה מצטרף לקרב על הדו"ח שפורסם בסוף השבוע, אשר טיפל בתלונה שהגישו ד"ר חן קוגל וד"ר מאיה פורמן־רזניק נגד הניסיון של הפרקליטות להתערב בתצהיר שהגיש קוגל לבית המשפט בזכותה של פורמן.

ספיח מפרשת זדורוב

הרקע לדו"ח הוא ספיח מפרשת זדורוב. הנציבה גרסטל קבעה בעניינה של עו"ד רחל שילנסקי, מנהלת המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות: "מצאתי פגם בהתנהלותך באשר לדרישת שינויים בתצהיר החתום של ד"ר קוגל". הניסוח המתון הזה הצית להבה גדולה, בגלל המורסה הטעונה במיוחד של הסיפור שעדיין תלוי בעליון - ערעורו של זדורוב על רצח הנערה תאיר ראדה.

הרצח הניב פרשת משנה סביב עדותה של ד"ר פורמן. שופטי המחוזי בנצרת, שהתיק הוחזר אליהם, הרשיעו שוב את זדורוב, וצלבו בהזדמנות זו גם את חוות דעתה של פורמן כ"מרובת כשלים מקצועיים וכשלי מהימנות". פסק הדין ניתן לפני שפורמן נכנסה לתפקיד שבו זכתה במכרז - מנהלת היחידה לרפואה משפטית במרכז הלאומי לרפואה משפטית.

בשלב זה דרש פרקליט המדינה שי ניצן ממנכ"ל משרד הבריאות לבלום את מינוי פורמן. לימים הודה ניצן שטעה בכך, וגרסטל פטרה אותו בבחינת "מודה ועוזב ירוחם". אבל בהחלט מותר לתהות על הכוחנות והחירות שנטל לעצמו פרקליט המדינה להתערב במינוי.

באמצעות עו"ד עמית גורביץ' עתרה פורמן לבית הדין לעבודה שיורה למנותה מיידית לתפקיד. השופטת עידית איצקוביץ' נענתה, אולם הדיון הוליד את התלונה והדו"ח. פורמן עתרה נגד ארבעה - מנהל המרכז ד"ר חן קוגל, המרכז עצמו, מנכ"ל משרד הבריאות ומשרד הבריאות. כולם צידדו בעמדתה, למעט באת כוח המדינה עו"ד דורית יפרח־דרורי, שייצגה את עמדת היועץ המשפטי נגד המינוי. וזה נעשה בין היתר באמצעות הניסיון להתערב בתצהיר של קוגל שתמך בפורמן. שילנסקי, הממונה על יפרח־דרורי, עיינה בתצהיר לפני הגשתו, זעמה וכתבה את המייל הבא: "טוב, רבותיי, קראתי את התצהיר... בעיניי הוא שערורייה... לא יעלה על הדעת שהתצהיר הזה יוגש מטעמנו! יש גבול לכל דבר! אנא העבירי התצהיר לעיון דינה ואורית קורן".

שי ניצן: "קביעות הנציבה מכרסמות באחד מעקרונות היסוד שבבסיס הקמת הנציבות, שלא תהיה התערבות בשיקול דעת שיפוטי של הפרקליטות ובעצמאותה" צילום: אלכס קולמיוסקי

דינה זילבר ואורית קורן הן המשנות של היועץ. שילנסקי, בהשראת שתי המשנות, הכניסה תיקונים לתצהיר, אולם נתקלה בהתנגדות שרת הבריאות יעל גרמן וקוגל עצמו: "לא אוכל לעשות שקר בנפשי ולהשמיט חלקים רלבנטיים ולמנוע מבית המשפט את מלוא דעתי בעניין". בסופו של יום אישרה הפרקליטות לקוגל להגיש את תצהירו המקורי, אך צירפה לו הודעה מטעמה שלפיה התצהיר סותר את עמדת היועץ ומבטא את דעתו האישית של קוגל.

הכלל שלפיו "המדינה מדברת בקול אחד" עלה לדיון בפרשת קו 300, כשראש המכון לרפואה משפטית דאז ד"ר בצלאל בלוך החזיק בעמדה שלא היתה לרוחו של היועץ המשפטי לממשלה פרופ' יצחק זמיר. "אין זה מתקבל על הדעת שמשפטן בשירות המדינה יורשה לתת חוות דעת משפטית האמורה לשמש במשפט נגד המדינה", כתב זמיר.

את בלוך החליף פרופ' יהודה היס, שכהונתו נזרעה בשערוריות שהביאו להדחתו. אולם כל עוד סיפק לפרקליטות את חוות הדעת "הרצויות", זכה להגנתה הנחושה. את היס החליף קוגל, שמסרב ללכת בתלם הזה. השרשרת הזו - בלוך, היס, קוגל - מלמדת על תפיסת הפרקליטות את המכון לרפואה משפטית כספק חוות דעת מרשיעות, ופחות כמכשיר לגילוי האמת. והדיון הזה - האמת או "בעד ונגד המדינה" - הוא גם לב לבו של הסכסוך הנוכחי.

לכך התכוונה הנציבה גרסטל כשסיכמה עניין זה בדו"ח: "כלל לא ברור כיצד ניתן למנוע מד"ר קוגל להביע עמדה מקצועית טהורה, גם אם היא סותרת את עמדת המדינה".

פרקליט המדינה שי ניצן דרש במכתב לווינשטיין לבטל את החלטת גרסטל. הוא קורא ליועץ להנחות את הפרקליטות לפעול בניגוד לקביעותיה ה"מכרסמות באחד מעקרונות היסוד שעמדו בבסיס הקמת הנציבות, שלפיו לא תהיה התערבות בשיקול דעת שיפוטי של הפרקליטות כדי לא לפגוע בעצמאותה". לגופו של עניין סבור ניצן שהעמדה המאפשרת לעובד מדינה לסתור את עמדת היועץ היא "טעות משפטית ברורה בעניין קריטי לפעילותה של הפרקליטות". במילים אחרות, אומר ניצן לווינשטיין, "לא נגדנו פועלת גרסטל - אלא נגדך".

הילה גרסטל: "כלל לא ברור כיצד ניתן למנוע מראש המכון לרפואה משפטית ד"ר קוגל להביע עמדה מקצועית טהורה, גם אם היא סותרת את עמדת המדינה" צילום: עמית שעל

המטרה: הרס הנציבות

חילופי הדברים הביאו לקרע עמוק, שלא לומר משבר אמון בין גרסטל לניצן. הסיפור הזה דוחף סופית את ניצן ליישר קו עם ארגון הפרקליטים נגד הנציבות. הארגון, שיצא במקור למאבק נגד הביקורת הפרטנית, הסלים את מאבקו להרס הנציבות. היום יקיים ארגון הפרקליטים אסיפות חירום בכל הפרקליטויות בארץ, ובמקביל תנסה השרה לתווך ולצנן. אלא שגם השרה והיועץ צפויים לעלות על מסלול התנגשות, כשהשרה תבקש להכפיף את היועץ לנציבות - ואולי כבר עכשיו, כששקד נוטה לתמוך בגרסטל ווינשטיין בניצן, וכשבפתח ממתין דו"ח חוק נפגעי עבירה שלבטח יוסיף עוד קיסמים למדורה.