מבקר המדינה: חשד לפלילים - אורן חזן הגיש תצהיר שקרי בפריימריז

ח״כ אורן חזן הגיש תצהיר שקר למבקר המדינה בדבר הכנסותיו והוצאותיו בבחירות המקדימות בליכוד שנערכו בסוף שנת 2014 - כך עולה מדו"ח שמפרסם היום (ד') מבקר המדינה יוסף שפירא. מדובר במקרה חסר תקדים, שבו הגיש מועמד בבחירות מקדימות תצהיר שקרי בדבר מממניו למבקר המדינה.

המבקר מציין, כי הגשת תצהיר שקר היא עבירה פלילית שדינה שלוש שנות מאסר, וכי הממצאים בעניין יועברו לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה, שייבחן האם יש מקום להגשת כתב אישום נגד חזן. בנוסף, קנס המבקר את חזן ב-5,000 שקל.

בתום מערכת הבחירות המקדימות הגיש חזן, כמו גם יתר המתמודדים בכלל המפלגות שבהן נערכו פריימריז, תצהירים למבקר המדינה בדבר המימון שלהם. חזן הגיש תצהיר ובו טען כי לא היו לו הכנסות והוצאות במערכת הבחירות "למעט תשלום דמי רישום למפלגה בסך 7,000  שקלים מהונו האישי". ואולם בדיקת המבקר העלתה, כי דווקא היו לחזן הכנסות והוצאות במהלך מערכת הבחירות, אך הוא בחר שלא לדווח עליהן.

אורן חזן צילום: אלכס קולומויסקי

"בהיעדר דיווח כאמור לא ניתן היה לערוך ביקורת על חשבונות המועמד ולא ניתן היה לבחון את סך הכנסות והוצאות ואת מקורן וחוקיותן של התרומות שקיבל ששימשו למימון הוצאות הבחירות", כותב המבקר. חזן מסר לו בתגובה, כי "לא היה מודע לחובה לדווח על הוצאות שהוציאו עבורו אחרים", ותלה זאת בעובדה שזוהי מערכת הבחירות הראשונה שבה הוא משתתף. המבקר לא קיבל את הטענה הזו ומצא לנכון להדגיש, כי "הגשת תצהיר שאינו אמת, כדרך שעשה המועמד הינה עבירה פלילית על כל המשתמע מכך".

הקנס הגבוה ביותר - על בנט

מקרה חזן הוא החמור ביותר שמצא המבקר בבדיקות שערך סביב מימון הבחירות המקדימות. ואולם שרים וחברי כנסת אחרים נקנסו גם הם ובוקרו לשלילה על התנהלותם.

על שר החינוך ויו"ר הבית היהודי נפתלי בנט, למשל, הוטל הקנס הכבד ביותר, בסך 30 אלף שקל, וזאת מאחר שהוצאותיו חרגו מתקרת ההוצאות שקבע החוק וההכנסות והאיסורים בחוק. לפי דו"ח המבקר, בנט לא ניהל את חשבונותיו לפי הוראות החוק והנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בכך שלא צירף אסמכתאות בגין שירותים שקיבל במסגרת מערכת הבחירות וכן לא ניתן לקבוע אם הסכום שציין בדו"ח שהגיש שיקף נכונה את התמורה הראויה בגין שירותים אלה, ואם השירותים האמורים קשורים למערכת הבחירות. המבקר גם מותח ביקורת על חוסר הפרדה שעשה בנט בין ההוצאות שעשה עבור קידומו בבחירות לראשות המפלגה - ובין מימון הבחירות לכנסת.

המתמודד בפריימריז על ראשות הליכוד, משה פייגלין, צבר גרעון אדיר וגם חרג בכך שקיבל תרומות בסך גבוה מהמותר, והוא לא ניהל את חשבונותיו כראוי ועל כן נקנס ב-10,000 שקל.

נפתלי בנט צילום: אוראל כהן

פרק שלם על חיים כץ

באשר לשר חיים כץ מהליכוד, מייחד המבקר שפירא פרק מיוחד באשר להתנהלותו, הקרוי "שימוש במשאבי התעשייה האווירית לצורך הבחירות המקדימות". המבקר מציין, כי לפי דו"ח רשות החברות הממשלתיות נצפו עובדים מגיעים לקלפיות בכלי רכב המוצמדים לעובדי החברה. ההגעה לקלפיות הייתה בכל פעם בקבוצות קטנות של 10-5 עובדים. ביום הבחירות המקדימות בליכוד ביקרו עובדי משרד מבקר המדינה בקלפיות השונות. 10 מ-115 הקלפיות ברחבי הארץ שימשו גם קלפיות אזוריות, שבהן היה רשאי כל חבר מפלגה להצביע, ללא קשר למקום מגוריו. שתיים מתוך עשר הקלפיות האזוריות מוקמו בסמוך למשרדי תע"א ולמפעליה. בחלק מהקלפיות, ובייחוד בקלפיות האזוריות האמורות, נצפו מצביעים רבים שהם עובדי תע"א. מהתצפיות וכן משיחות שקיימו עובדי משרד מבקר המדינה עם חלק ממצביעים אלה עלה, כי הגעתם לקלפיות ממקום עבודתם הייתה מתוזמנת, וכי הסעתם לקלפיות והחזרתם לתע"א באמצעות כלי הרכב האמורים הוסדרו מראש. בהקשר זה קורא מבקר המדינה למחוקק להטיל אחריות פלילית למי שעושה שימוש פסול בנכסי מדינה - כלומר מסיע בוחרים בכלי רכב של העבודה הממשלתית.

מירי רגב הוזהרה, אך לא נקנסה

שפירא מתייחס לקמפיין הפריימריז של שרת התרבות והספורט מירי רגב ביחס למתנות רבות ושירותים שקיבלה, שאותם לא היה ניתן לאמוד בהערכה כספית: "השרה רגב דיווחה על תרומות בשווה כסף בסכומים ניכרים, המהווים כ-20% מסך הכנסותיה, בגין מוצרים ושירותים אותם קיבלה ואשר מומנו ישירות ע"י תורמים מכספם", כותב המבקר ומוסיף כי לא ניתן לבחון אם השירותים האלה עומדים בגבולות החוק מבחינתן מי שעומד מאחוריהן. עם זאת, רגב הוזהרה בלבד ולא הוטלה עליה סנקציה כספית.

דוחות שליליים נוספים, רובם בגין חריגה מתקרת הוצאות קיבלו גם חברי הכנסת אבי וורצמן (הבית היהודי, לשעבר סגן שר החינוך ומי שנכנס בימים אלה בחזרה לכנסת במקום ינון מגל), ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), השרה גילה גמליאל (ליכוד), אראל מרגלית (המחנה הציוני), איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני) וז׳קי לוי (הליכוד).

נושא נוסף שמעלה מבקר המדינה הוא קבלת התרומות מחו"ל. מועמדים רבים, ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט ומועמדים מהליכוד, גייסו כסף רב מתורמים מחו"ל שהמבקר לא יוכל היה לעמוד על זהותם. בסך הכל עומדות התרומות שגויסו מחו"ל על כ-4 מיליון שקל. המבקר מתייחס לחוסר יכולתו לבקר כראוי את זהות התורמים: "מקרים אלה קשים לאיתור ולבדיקה בשל חוסר שקיפות והיעדר מידע מספק ובשל קושי בפיקוח הנובעים מעצם כך שהתורמים גרים מעבר לים, ופעילותם עלולה לגרום להשפעות לא ראויות של בעלי הון זרים על השלטון בישראל". המבקר מציין שורה של מקרים שבהם בעקבות בדיקתו נערך בירור חוזר של תרומות או שאלו אף הושבו בשל אי עמידתן בתנאים. בהקשר זה יש לציין את בדיקת ״כלכליסט״ שנערכה בזמן הפריימריז לליכוד, אז התברר כי ראש הממשלה נתניהו קיבל תרומה אסורה מתאגיד אנגלי שפרטיו נרשמו שלא כחוק, ובעקבות פניית העיתון הושבה התרומה.

חבר הכנסת אורן חזן אמר בתגובה לדו"ח: "כח"כ צעיר וחדש, שזו לו מערכת הבחירות הראשונה, אליה הצטרפתי ברגע האחרון, בכוונתי ללמוד את הדו"ח ולתקן את הדרוש".