הכלכלן הראשי: "נטל הארנונה הגבוה פוגע בשוויון ובצמיחה"
מניתוח של יואל נוה בנושא השפעת המסים על האי שוויון, עולה כי הרכב המס בישראל מעודד צמיחה במידה דומה לממוצע מדינות ה-OECD, אך מנגד, פחות מעודד שוויון מרוב המדינות המפותחות
"בהשוואה למדינות המפותחות, בישראל הרכב המס (שיעור ההכנסות ממסים עקיפים ושיעור ההכנסות ממסים ישירים - ע"מ) תורם מעט יחסית להפחתת האי שוויון זאת לאחר שבעשורים האחרונים חל שינוי בהרכב המסים בישראל". כך עולה מניתוח של הכלכלן הראשי במשרד האוצר יואל נוה, בנושא השפעת המסים על האי שוויון. עוד נמצא כי למס חברות אין השפעה מובהקת על האי שוויון וכי הארנונה מגדילה אותו.
ככלל, מערכת המס אמורה להקטין את האי שוויון בכך שהיא בפועל מחלקת חלק מההכנסות מחדש. לפי האוצר, ההבדלים בין מערכת המס בישראל לזו הממוצעת ב-OECD אחראים לשליש מהפער במדד ג'יני (מדד לאי שוויון בחלוקת הכנסות) בין ישראל לממוצע מדינות ה-OECD ולשני שליש מהעלייה באי השוויון בישראל מ-1995.
הרכב המס בישראל מעודד צמיחה במידה דומה לממוצע מדינות ה-OECD, אך מנגד, פחות מעודד שוויון מרוב המדינות המפותחות. הסיבה לכך, לפי האוצר היא "נטל הארנונה שהגבוה שפוגע הן בשוויון והן בצמיחה".
לפי האוצר, במרבית מדינות ה-OECD האי שוויון בהכנסות עלה בשלושת העשורים האחרונים. זאת, למרות תרומה הולכת וגוברת של מדיניות הרווחה והמיסוי לצמצום האי שוויון נטו. גם בישראל נרשמה עלייה באי שוויון, כאשר הגידול בפערים היה חד יחסית (לפני ואחרי מסים ותשלומי העברה כמו ביטוח לאומי). ככל שנטל המס עולה כך האי שוויון יורד, זאת מכיוון שנטל המס הוא בעיקרו פרוגרסיבי, עולה עם הגידול בהכנסה.
חלוקת מזון לנזקקים (ארכיון) צילום: עטא עוויסאת
הרכב המסים משפיע על האי שוויון בשני אופנים: ראשית, לסוגי המס השונים יש השפעה שונה על התמריצים, על הפעילות הכלכלית ועל ההשתתפות בשוק העבודה. כל זה משפיע על האי שוויון. ומתוקף כך על האי שוויון בשוק (לפני ההתערבות הממשלתית) ונטו (אחרי ההתערבות הממשלתית). שנית, מסים שונים הם בעלי מידת פרוגרסיביות שונה, ולכן תמהיל המסים אחראי לחלק מההבדל בין האי שוויון בשוק לבין האי שוויון נטו.
מהניתוח עולה כי לנטל המס (סך גביית המסים כאחוז מהתוצר) השפעה שלילית על האי שוויון. כלומר, ככל שנטל המס גבוה יותר כך האי שוויון יורד. זאת, כיוון שנטל המס הוא פרוגרסיבי בעיקרו. כמו כן, מדינות עם נטל מס גבוה יותר נוטות להעניק יותר תשלומי העברה (באופן אבסולוטי ואף כאחוז מההכנסות), אשר גם הם מקטינים את האי שוויון. בשלושת העשורים האחרונים חלה, בממוצע, עלייה בנטל המס במדינות ה-OECD, זאת בניגוד למגמה בישראל.
הממצאים של האוצר מאששים את התיאוריה הכלכלית לפיה מסים ישירים מקטנים את האי שוויון (הגדלתם באחוז אחד צפויה להקטין את מדד ג'יני ב-0.15 נקודות כעבור 5 שנים), מנגד מסים על צריכה מגדילים את האי שוויון, שכן ככל שההכנסה נמוכה יותר כך שיעור גבוה ממנה מוקדש לצריכה, ולא להשקעה (הגדלת אחוז אחד של מס עקיף תגדיל את מדד ג'יני ב-0.11 נקודות כעבור 5 שנים).
