פלוג: "העלאת הריבית בארה"ב לא בהכרח תגרור העלאת ריבית בישראל"

"העלאת הריבית בארה"ב לא בהכרח תגרור העלאת ריבית בישראל" כך אמרה היום (ב') נגידת בנק ישראל קרנית פלוג והוסיפה "כמו שאמרנו בשתי ההחלטות הריבית הקודמות, אנחנו מעריכים שאצלנו גם בפעילות וגם באינפלציה נהיה במדיניות מרחיבה תקופה ארוכה". הדברים נאמרו בוועידת גלובס.

הנגידה אמרה בנוגע לגובה הריבית והאפשרות כי הריבית בארה"ב תעלה כי "קרוב לוודאי שבארה"ב בקרוב יהיה שינוי וכמובן שהשאלה הגדולה זה איך ההתפתחויות ישפיעו אצלנו. המדיניות של הריבית אצלנו נקבעת לפי שני תחומים: אינפלציה ופעילות. האינפלציה אצלנו הייתה תקופה ארוכה שלילית, זה קשור לירידת מחירי הדלק, מחירי הסחורות, הפחתת המע"מ ועוד. כשמנקים את הורדות המחירים האדמיניסטרטיביים מגיעים לשיעור של -0.9% ואנו מעריכים שנגיע בחזרה ליעד".

החלטת הריבית בארה"ב אליה מתכוונת פלוג תתקבל ב-16 לדצמבר, כאשר נכון לעכשיו השוק מתמחר סיכוי של 80% כי הריבית בכלכלה הגדולה בעולם תעלה לראשונה זה 9 שנים.

הנגידה דיברה על מצב חדש בו בארה"ב יעלו את הריבית ובאירופה תשאר הריבית האפסית ואמרה כי "אם בארה"ב יתחילו להעלות את הריבית, באירופה ראינו העמקה של המדיניות המרחיבה. נהיה במצב שלא הינו בו עדיין. אנחנו נהיה במצב חדש, עד כה הריביות היו נעות יחד. בישראל שליש מהסחר לארה"ב ושליש לאירופה, והשאלה איך התפתחות לניגודים מנוגדים תשפיע".

פלוג: רק הגדלת היצע הדירות תייצב את המחירים 

על השאלה האם התוכניות האחרונות של שר האוצר כחלון יביאו לעצירת עליית מחירי הדיור ענתה הנגידה כי "הדבר העיקרי שיכול להביא לשינוי המגמה הוא גידול מתמשך בהיצע, אם נבנה מספיק, גם באזורי הביקוש לאורך זמן בהיקפים מספיקים בהחלט נראה התייצבות או שינוי מגמה. מחיר למשתכן יכולים לעזור באופן נקודתי. אחת החולשות של שוק הדיור היא העובדה שתהליכים מהאיזון ועד הבנייה מאד ארוכים והעובדה שהסמכויות מרוכזות באוצר, והעובדה ששמו את הנושא גבוה בסדר העדיפויות יכול לאפשר זאת. אני חושבת שלהעלאת מס הרכישה יש השפעה ממתנת על שוק הדיור, וזה יכול לסייע בטווח הקצר." לשאלה בנוגע להשפעת העלאת הריבית על מחירי הדיור ענתה הנגידה כי "אם תהיה העלאת ריבית, לא בטווח המיידי, אך בשלב מסוים זה ישפיע".

על התקציב ל-2015-2016 שאושר בחודש שעבר בכנסת אמרה הנגידה כי "אני חושבת שהיה רצוי שהיינו בגירעון קצת יותר נמוך. דברנו על כך שב-2016 יצרכו להעלות מסים כדי לעמוד ביעד הגרעון הקבוע בחוק של 2%, אך בסוף הוחלט על יעד גרעון של 2.9%, מדובר בכ-12 מיליארד. אם מעלים את הגירעון אפשר לעשות הרבה דברים, אך צריך לזכור שמדובר במסים עתידיים, ואנחנו כרגע ברמת גרעון שמגדילה את החוב ויש לזה השפעות בטווח הארוך. היינו מעדיפים במצב הנוכחי לראות גירעון נמוך יותר, כזה שייצב את החוק ולא יגדיל אותו".

בנוגע לסיכום בין האוצר למשרד הביטחון, שזכה לביקורת רבה מקרב בכירי האוצר אמרה הנגידה כי "צריך עוד ללמוד את הפרטים בנוגע לפנסיות".

"מתווה הגז סביר"

פלוג התייחסה למתווה הגז ואמרה כי "אני חושבת שיש לנו אינטרס גדול לפתח את שדות הגז, במיוחד לווייתן, אני חושבת שבנקודת זמן זו האלטרנטיבה הטובה ביותר, פיתוח לווייתן יגדיל את יתירות הגז, אנחנו נשענים על מאגר וצינור אחד, וככל שהביקוש יגדל, הצורך במאגר נוסף ילך ויגדל. המתווה מאפשר את פיתוח המאגר". 

פלוג הוסיפה כי "צריך לזכור שלפני המתווה קרו שני דברים חשובים - קביעת נתח תקבולי המדינה בוועדת שישנסקי וגם נקבע הביטחון האנרגטי, כאשר נקבע כמה גז נשמור לפני שנייצא,ועכשיו מגיע המתווה. מדובר במשא ומתן, התוצאה לא אידיאלית, אך בהחלט מדובר במתווה סביר".

קרנית פלוג. מתווה הגז "סביר" צילום: עמית שאבי

לשאלה האם לא ניתן להגיע לשיפורים במתווה, ענתה הנגידה כי "אני חושבת שהגיע הזמן להחלטה, זה המתווה שעל השולחן, הוא סביר, וצריך להתקדם. בשיח הציבורי, ויש חשיבות לשיח ציבורי בנושא זה, יש לפעמים ציפיות שאינן סבירות. היינו רוצים גם שהמסים יהיו גבוהים, גם שלא נייצא, אי אפשר להשיג הכל. אני חושבת שהמתווה יחד עם הצעדים המוקדמים מביאים למצב סביר".

על המהלכים האחרונים שנועדו לקדם תחרות בשוק האשראי אמרה פלוג: "אני חושבת שהעובדה ששר האוצר כחלון שם את נושא הגברת התחרות במערכת הפיננסית זה בהחלט כיוון נכון וראוי ואנו שותפים להגברת התחרות. נעשו צעדים בעבר בעקבות ועדת זקן (בראשות דודו זקן המפקח על הבנקים הקודם- ע"מ). יש מקום להגביר את התחרות באשראי במשקי הבית והעסקים הקטנים. חשוב לקדם את התחרות מתוך מחשבה שאנחנו רוצים לשפר את מצבו של הצרכן. צריך לעשות זאת תוך שמירה על יציבות, ולהגן על הציבור מגידול לא מבוקר של אשראי".

ביני זומר: "אם רה"מ חותם על מתווה הגז אנחנו מתחילים לעבוד מיד"

"אם רה"מ חותם על מתווה הגז אנחנו מתחילים לעבוד מיד. אנחנו מחויבים לפיתוח המאגרים, השקענו שם כבר מיליארד דולר. אנחנו יודעים איך להתמודד עם אי ודאות מסחרית, אבל אנחנו לא יודעים איך להתמודד עם אי ודאות רגולטורית. העלו לנו מיסים, לא אישרו לנו מתקן קבלה והגבילו את הייצוא בהחלטה שלקחה שנתיים. אסור לנו לשווק גז מלווייתן לשוק המקומי - זה נשמע הגיוני? זו עברה פלילית כי המדינה עוד לא נתנה לי אישור" - כך אמר מנכ"ל נובל ישראל בנימין (ביני) זומר בוועידה של גלובס.

מנכ"ל דלק קידוחים יוסי אבו חזר על דבריו של זומר והבטיח שלווייתן יפותח. "יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל לא מבין שכבר לפני שנה היה חוזה גז מוכן לחתימה וממשלת ישראל פישלה בכך שהממונה על ההגבלים עצר את ההסכם עם הירדנים. הוא עומד ומחכה לאישור המתווה, ואם אין על כך מחלוקת אז יאללה בוא נאשר את המתווה. ביחס למצרים - אני רואה הרבה מומחים לאנרגיה מצרים וכולם רקדו על הגגות כשמצאו מאגר מצרי לפני שלמדו את הביקוש שם. ממשלת מצרים פרסמה השבוע מכרז למתקן ייבוא גז שלישי לשם. יש מחסור משמעותי והאינטרס בייצוא גז למצרים הוא משותף לנו ולהם. ההסכמים הללו יביאו ליציבות", אמר.