מהו באמת מצב העוני כיום בישראל

דו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי שאמור להתפרסם היום לא צפוי להביא איתו בשורות דרמטיות. שיעור העניים כנראה לא השתנה משמעותית בשנה שחלפה, למרות הקיצוץ בקצבאות הילדים בסוף 2013. למעשה, כאשר מסתכלים על הנתונים של השנים האחרונות רואים מגמה ברורה ועקבית של קיטון בשיעור העוני וצמצום באי־השוויון.

ב־2007, שנה לפני שהיכה משבר, שיעור המשפחות העניות מכלל האוכלוסייה עמד על 19.9%, ומאז ירד לאט ובעקביות עד ל־18.6% לפני שנתיים. בהתאם, גם אי־השיוויון בין החלקים השונים בחברה הישראלית הצטמצם וירד בכ־7% מאז השיא של 2006. עוד מוקדם לומר שישראל על הדרך הנכונה לעזוב את רשימת המדינות המובילות את המערב באי־שוויון ועוני, אבל רצוי לשים לב לסיבות לכך.

קיצוצים בקצבאות

אפשר להטיח הרבה מאוד ביקורת במהלכים שנקט בנימין נתניהו כשר אוצר ב־2003, אבל ככל הנראה לקיצוצים הדרמטיים בקצבאות השונות של ביטוח לאומי היתה השפעה בתמרוץ עניים לצאת ולעבוד. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ב־2003 עמד על 54% מהציבור עוד משנות התשעים, והאבטלה - של משק שהיה אז במיתון קשה - עמדה על 10.7%. מאז, כמעט בכל שנה יש עלייה בשיעור ההשתתפות וירידה בשיעור האבטלה. נכון לאוקטובר 2015 מדובר על 64% ו־5.3% בהתאמה. בשורה התחתונה, יותר אנשים יוצאים לעבוד ולכן המשפחה שלהם יוצאת מקו העוני, גם אם לא חיה ברווחה.

שלמה מור יוסף, מנכ"ל הביטוח הלאומי צילום: עמית שעל

העלאת שכר המינימום

הסיבה השנייה היא שכר המינימום, שהועלה מ־3,585 שקל בחודש ל־4,300 שקל ב־2013, וסייע לתמרוץ עניים לצאת לעבוד ולעלות מעל קו העוני. אפשר להניח שחלק גדול מהעובדים החדשים נקלטו במגזרי המסחר והשירותים, שכן הם קלטו יותר עובדים בשנים האחרונות בעוד מגזר התעשייה כמעט קפוא. זו בשורה לא טובה, משום שבעוד בתעשייה המשכורת החודשית הממוצעת עולה על 10,000 שקל ברוטו, בתחומי המסחר משתכרים לא הרבה יותר משכר המינימום.

לדברי ביטוח לאומי, בעקבות היציאה של חרדים וערבים לעבודה גדל גם שיעור המשפחות שנמצאות מתחת לקו העוני ובהן שני מפרנסים, מ־2.8% ל־5.7%. כלומר משפחות ערביות וחרדיות עובדות יותר, אבל בגלל מספר הילדים, האילוץ לעבוד

במשרה חלקית והיכולת להשתכר שכר נמוך בלבד הן עדיין חיות בעוני. ללא שיפור משמעותי בשכרן, שיתמרץ עוד יותר את היציאה לעבודה, משפחות רבות עלולות לחזור אחורה לקצבאות ולאבטלה.

יותר משפחות לא עובדות

בין כל הבשורות הטובות יש גם בשורה לא ממש טובה. שיעור המשפחות העניות מקרב המשפחות שאיש בהן לא עובד נמצא במגמת עלייה, גם אם תנודתית מאוד. כ־73% מהמשפחות הלא עובדות היו מתחת לקו העוני ב־2013, לעומת כ־70% ב־2007. לכאורה זה נראה כמו דבר מובן מאליו - אם משפחה לא עובדת, ממה היא אמורה להתקיים? אבל לדברי חוקרי ביטוח לאומי, מדובר במשפחות ששרויות בעוני קשה שהוא גם עוני חברתי ולא רק כלכלי. כלומר מדובר במשפחות שזקוקות לעזרה ספציפית שתושיע אותן מהמצב שהן נמצאות בו - אם בעזרת קצבאות מיוחדות, כולל העלאת קצבת הבטחת ההכנסה, ואם בכלים אחרים של תעסוקה וחינוך.