הדיל שרקם נתניהו כדי להיטיב עם כיל

הטבת מס גדולה, חזרה לחוק עידוד השקעות הון, ודיון מיוחד בנושא גורל שדה בריר ערב הדיון על הנושא במועצה הארצית לתכנון ובנייה, אלו היו חלק מההמלצות שגיבש צוות הארבעה המיוחד, שדן באפשרות לפשרה עם חברת כיל רגע לפני אישור המלצות ועדת ששינסקי בוועדת הכספים. המלצות אלה נגנזו עם החלטת שר האוצר משה כחלון שלא לקבלן ולהביא לאישור ועדת הכספים את המלצות ועדת ששינסקי 2 כפי שהן.

לידי ״כלכליסט״ הגיע המסמך שגיבש צוות הארבעה ובו מתווה הפשרה של המדינה מול כיל, זאת על רקע המלצות ועדת ששינסקי למיסוי רווחי יתר על כריית משאבי טבע. צוות הארבעה הורכב ממנכ״ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, מנכ״ל משרד הכלכלה עמית לנג, ראש אגף התקציבים באוצר אמיר לוי והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט. המסמך, שבסופו של דבר לא אומץ ולא נערך למסמך רשמי, הגיע לידי "כלכליסט" כולל רישומים ומחיקות שאפשר ובסוף לא היו מקבלים ביטוי אם אכו היה יוצא לפועל.

המלצות ועדת ששינסקי נכללו בחוק ההסדרים אולם ראש הממשלה בנימין נתניהו התנגד לכך בתחילה. כיוון ששר האוצר משה כחלון התעקש על השארת ההמלצות, סוכם בינו לבין נתניהו על הקמת הצוות הבין־משרדי, הוא ועדת הארבעה, שמטרתו היתה לגבש נוסחת פשרה בין המדינה לכיל, במקום לאשר את המלצות ועדת ששינסקי כפי שהן בוועדת הכספים. עוד סוכם במסגרת החלטת ממשלה כי על הצוות להגיע להחלטה פה אחד אשר תובא בפני ועדת הכספים במקום המלצות ששינסקי או לצדן. דיוני הוועדה התקיימו במשך כמה שבועות ומטרתן היתה גם לבחון היכן ניתן להקל עם כיל, שניהלה מאבק נגד המלצות ששינסקי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ובעל השליטה בכיל עידן עופר צילום: בלומברג

ימים ספורים בטרם הגיעו מסקנות ששינסקי לדיון בוועדת הכספים דווח כי ועדת הארבעה מקדמת פשרה, ואולם גורמים באוצר הכחישו את קיומה. כעת, על פי המסמך שהגיע לידי ״כלכליסט״, מתברר כי פשרה בהחלט נידונה ואף גובשה. עוד נודע כי היתה אמורה להתקיים פגישה בין צוות הארבעה לכיל בנוגע למתווה שגובש ושכולל כמה נקודות אור עבור החברה. יש לציין כי חלק מההטבות המופיעות במסמך שלהן כיל זכאית יכולות להינתן לה כבר היום על פי החוק. ולכן המשמעות המרכזית בציונן במסמך היא במתן הודאה למימושן מצד המדינה.

למרות שהמתווה גובש על דעת כל הצוות, שר האוצר כחלון, שידע על התקדמות הדיונים, בחר ביום האחרון לפני אישור חוק ההסדרים לדחות את הפשרה וקבע כי ועדת הכספים תדון בהמלצות ששינסקי 2 כפי שנוסחו. גורמים בסביבת השר אמרו כי נראה שלא היה יכול להרשות לעצמו כניעה פוליטית ותדמיתית נוספת – אחרי הימנעותו מעיסוק בנושא מתווה הגז.

צילום: עמית שעל, אוראל כהן, שרונה מזליאן־לוי, גיא אסיאג

מה רצו מיצחקי?

לאחרונה אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה את כריית הפוספטים בשדה בריר, לאחר מאבק ארוך שנים שמנהלים תושבי ערד והסביבה נגד פעילות הכרייה במקום, בעיקר בשל הנימוק שהכרייה במקום תפגע בבריאותם. המועצה הארצית נתנה למעשה לכיל את מבוקשה ואישרה את הקמת מפעל הכרייה בערד.

מהמסמך עולה במפתיע עניינה של פגישה שקיימו חברי צוות הארבעה עם יו״ר הוועדה הארצית לתכנון ובנייה אביגדור יצחקי. הצוות מצא לנכון להיפגש עם יצחקי כדי לשמוע ממנו היכן הנושא עומד, והלה הבטיח כי יקדם במהירות את העניין וכי יקיים דיון שבו תתקבל החלטה עד חודש דצמבר. זמן קצר אחר כך אכן דנה הוועדה הארצית בנושא ומקבלת החלטה לאשר לכיל את הקמת המפעל. כלומר, ערב החלטת המועצה הארצית – שיש בה 32 חברים – באשר לשאלה אם לאפשר לכיל לבנות בשדה בריר מפעל כרייה או לא, נפגש העומד בראשה עם צוות שמטרתו גיבוש מתווה פשרה מול כיל. יובהר כי לא ידוע בשום מקרה על כריכת הדברים זה בזה ואולם הפגישה בין הצדדים, אשר כל אחד מהם דן בנושא גורל כיל מכיוון אחר, עשויה לעורר מידה של אי נחת.

במסמך של הארבעה נכתב כי ״שדה בריר הוא האזור הפוטנציאלי היחיד בארץ לכריית פוספטים. העתודות הנכרות כעת באזור מישור רותם יספיקו לכ־10 שנים בלבד, ועל כן אי אישור כרייה בשדה בריר משמעה סגירת מפעל הפוספט בארץ ויתכן גם מפעלי תעשיות ההמשך של החברות רותם אמפרט וחיפה כימיקלים המייצרות דשנים וכימיקלים. משמעות הדבר הינו חיסול כמעט של כל תעשיית הפוספט בישראל, תעשייה התורמת לייצוא כמיליארד דולר בשנה ומעסיקה כ־1,800 עובדים בצורה ישירה״.

נקודה נוספת שהציעה הוועדה היא אחת הנושאים הבוערים מבחינת כיל, ומה שהיא מנסה להשיב לעצמה מאז 2011: החזרתה בדלת האחורית לחוק עידוד השקעות הון ככל שזה נוגע למפעל הפוספטים. על פי המתווה שגובש הוצע להחיל על המפעל את חוק עידוד השקעות הון שב־2011 נקבע כי לא יחול עוד על מפעלים העוסקים בכריית משאבי טבע. מכיוון שבמקרה הנידון מדובר על מפעלים בפריפריה – אזור ערד וים המלח, שיעור המס שהיה נדרש לשלם עליהם היה עומד על 6% בפועל. מדובר בהטבת מס נאה של לא פחות מ־19%. מלבד הטבות המס שצוות הארבעה היה מעוניין להעניק לכיל, הצוות גם התכוון לתת מענקים של עד 20%. במסגרת החוק לעידוד השקעות הון ניתן לקבל הטבות או מענקים (או מתווה משולב). עד כה בחרה כיל לקבל הטבות מס בלבד, שכן שיעורי הרווח הגבוהים שלה הפכו את מסלול זה למשתלם יותר.

המלצות ששינסקי 2 קיבעו למעשה את שינוי החוק לעידוד השקעות הון מ־2011, שקבע כי לא תינתן הטבת מס כזו על הפקת משאבי טבע, שכן זו אמורה להיות הכלי להתמודדות עם התחרות הבינלאומית על חברות גדולות. אלא שכאשר מדובר במשאבי טבע, אין חשש שהחברות ינטשו את הארץ (בתנאי שהן מרוויחות על הפקת המשאבים). החרגת הפקת פוספסטים במקרה זה עלולה להיות "רגל בדלת" שתביא לכך שבהמשך כיל תקבל את הטבות המס המפליגות הללו גם על הפקת האשלג – שם הרווחים הגדולים שלה, וכמובן תאפשר לחברות אחרות, כמו למשל דלק של יצחק תשובה, לדרוש הטבות מס מתוקף החוק על הפקת הגז למשל, ולהקטין את הכנסות המדינה במאות מיליוני שקלים ויותר. בעניין זה יש לומר כי באוצר הבהירו לא פעם שלמפעלים שעוסקים בטיפול המשך של המחצבים, ולא במחצב הגולמי עצמו, ישנה זכאות להחלת חוק עידוד הון.

חשבונאות מתקדמת

הטבה משמעותית שהציע צוות הארבעה היא כי רשות המסים תכיר בנכסים של כיל במועד ההקמה שלהם לצורך חישוב מס רווחי יתר, במקום להכיר בהם ממועד ההפקה, כפי שנעשה בדרך כלל. הטבה זו אמנם נשמעת טכנית, אך למעשה היא עשויה להקטין במיליוני דולרים בשנה את תשלומי המס של כיל למדינה. שכן אם תכיר רשות המסים בתשואה על הנכסים למשך שנים רבות יותר (רגע ההשקעה קודם בהרבה לרגע שבו התחילו הנכסים לפעול), בפועל התשואה תהיה נמוכה יותר, מה שיקטין את המס על רווחי היתר שאמורה כיל לשלם.

על פי המסמך תינתן עוד לכיל דחיית מס שלפיה תכיר המדינה בפחת מואץ של 40% לצורך חישוב מס הכנסה. מדובר למעשה בדחיית מס, שכן ההכרה בפחת מואץ בשיעור גבוה למספר שנים מועטות על פני הכרה בפחת נמוך למשך מספר רב יותר של שנים אמור לכאורה להביא לתוצאה דומה, אלא שחברות בסדר הגודל של כיל יודעות לדחות את תשלום המס שלהן עד לשנים של הפסדים שאיתן ניתן לקזז את תשלום המס. אמנם לא מדובר בחריגה כלשהי מחוקי רשות המסים אך חברות בדרך כלל מנהלות משא ומתן ממושך כדי לזכות להתחייבויות כאלה.

עוד מדובר במסמך על הצורך להעניק ודאות לכיל לחישוב שווי ההשקעות החדשות בעת סיום הזיכיון, ולהפחית את שווי היתרה החשבונאית בספרים. החשבת הכללית באוצר יושבת בימים אלו בראש צוות שאמור לבחון סוגיה זו.

לא רק הטבות:

לצוות הארבעה היו גם כמה דרישות מכיל

צוות הארבעה ביקש להכניס להמלצות ועדת ששינסקי 2 שתי הבהרות שלא משחקות לטובת כיל. הצוות ביקש להמליץ כי תהיה מכסת מינימום של ייצור אשלג לשוק המקומי בהיקף של 400–500 אלף טון בשנה, שגבוהה בהרבה מהיקף השיווק לשוק המקומי נכון להיום, זאת לאור המגמה של כיל להגדיל את השימוש במפעלים שלה באנגליה וספרד. עם זאת, גם במסמך עצמו עלתה השאלה כיצד הממשלה יכולה לאכוף זאת, ומומחים בנושא הביעו תמיהה על המלצה זו שכן כלל לא בטוח מה הרלבנטיות שלה למשק המקומי.

עוד המליצה הועדה כי יהיו שני זכיינים שיפעלו בשדה בריר, כיל וזכיין נוסף. במסגרת הפיילוט לכרייה, שאושר לאחרונה, תפעל רק כיל והצטרפות הזכיין הנוסף תהיה בשלב מאוחר יותר.

ממשרד האוצר נמסר כי "הממונה על התקציבים התנגד למתווה וכך אף המליץ לשר האוצר בהתאם, שלא לקבל את המתווה".