תחזית קודרת: איך תושפע כלכלת ישראל מההתחממות הגלובלית

האם קיימת טמפרטורה אופטימלית לכלכלה? זו נשמעת שאלה טיפשית, אבל היא רצינית מאוד. כשבוחנים את רמת המיקרו - עובדים בודדים, מפעל בודד, שדה בודד וכן הלאה - ההשפעה הרעה של עליית טמפרטורה עקב שינוי אקלים ברורה: כשחם יותר, היעילות והתפוקה יורדות. זה קורה בין השאר בגלל מחסור במים, קושי לעבוד בחוץ, השקעת אנרגיה בקירור ובאחסון התוצרים ומאבקים על משאבים.

 לעומת זאת, המידע לגבי רמת המקרו אינו חד-משמעי: מחקרים שנעשו בעבר הראו שבמדינות חמות, טמפרטורה גבוהה יותר גרמה פגיעה בכלכלה; אך במדינות ממוזגות לא הייתה פגיעה כזו בכלל. סתירה זו דרבנה את עורכי המחקר החדש, שאספו הררי מידע מ-166 מדינות על מה שקרה בהן ב-50 השנים האחרונות. 

מחקר זה, שהתפרסם בכתב העת היוקרתי Nature, גילה שבדומה לטמפרטורה האופטימלית בגוף, יש טמפרטורה שנתית ממוצעת אופטימלית לכלכלה – והיא עומדת על 13 מעלות צלסיוס. זה נשמע מתאים למציאות, שהרי רוב המדינות המובילות כלכלית כיום שוכנות באזורי אקלים ממוזג (כגון ארה”ב, סין, גרמניה, בריטניה). כשהטמפרטורה הממוצעת נמוכה או גבוהה יותר מערך זה, היעילות הכלכלית יורדת. אז מה צפוי לנו בכלכלה הגלובלית עם שינוי האקלים?

האקלים מגדיל את חוסר השוויון

התרחיש הפסימי שליווה את הדיונים בוועידת פריז לשינוי אקלים מדבר על עלייה של 4.3 מעלות צלסיוס בממוצע העולמי. המומחים מזהירים שאם שינוי האקלים לא ייעצר עד סוף המאה, הצמיחה הכלכלית הגלובלית תצמח ב-23 אחוז פחות מאשר אם הדברים ישתנו וההתחממות תתמתן. הערכה זו גבוהה פי 10-5 מהערכות קודמות. 

נשיא צרפת פרנסואה הולנד ומזכ"ל האו"ם באן קי מון בעת ההודעה על השגת הסכם האקלים בפריז צילום: איי פי

מחקרים קודמים הניחו שיש קשר ישיר (לינארי) בין עלייה בטמפרטורה ובין פגיעה בכלכלה. כלומר, אם הטמפרטורה עולה במעלה אחת תיראה השפעה שלילית בעוצמה X, ואם היא עולה בשתי מעלות תהיה השפעה שלילית בעוצמה 2X. עם זאת, כשבוחנים את ההנחה הזו במדינות שונות מגלים תוצאות מטרידות: במדינות קרות מאוד כמו מדינות צפון אירופה (נורבגיה, שבדיה, פינלנד), קנדה, רוסיה ומונגוליה, התברר שהעלייה בטמפרטורה הצפויה עם שינוי האקלים מביאה לשיפור כלכלי. לעומת זאת, במדינות ובאזורים ממוזגים עד חמים כמו ארה"ב, יפן, סין, דרום אמריקה (ברזיל, ארגנטינה), דרום אסיה (הודו, תאילנד), אפריקה (דרום אפריקה, קניה), מרכז ודרום אירופה (צרפת, איטליה) – עלייה בטמפרטורה מראה פגיעה ברורה בכלכלה.

נראה שמדינות עשירות אינן חסינות בפני השפעות כלכליות שליליות עקב שינוי אקלים. יותר מכך, פגיעה משמעותית זו בכלכלה העולמית לא כוללת פגיעות מתופעות שינוי אקלים אחרות, כמו עלייה במפלס פני הים. 

החוקרים מאוניברסיטאות סטנפורד וברקלי היוקרתיות ומהלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארה"ב, הראו במחקר שחוסר השוויון בין מדינות העולם, שהוא כבר כיום גדול, צפוי לגדול בצורה קיצונית עם שינוי האקלים. המדינות המפותחות, השוכנות באקלים ממוזג עד קר, צפויות להמשיך ולצמוח, או לפחות להיפגע פחות. הכלכלה במדינות המתפתחות השוכנות באקלים חם צפויה לדרוך במקום או אפילו להידרדר, ויש חשש כי תושבי המדינות האלה יאלצו לחפש לעצמם חיים חדשים במדינות הצפון ויהפכו למהגרי אקלים. ייתכנו גם עימותים בין מדינות ממוזגות ובין מדינות קרות שכנות כמו בין סין ורוסיה, ובין ארה"ב וקנדה.

כלכלה קורסת

על פי המחקר, בישראל העתיד קודר. ההתחממות הצפויה באזורנו צפויה להאט את הצמיחה הכלכלית עד שהיא תיעצר בשנת 2055. לאחר מכן תחל נסיגה בכלכלה, וכלכלת ישראל תתכווץ משמעותית.

בשנת 2100 צפוי תוצר מקומי גולמי (תמ"ג) לנפש הנמוך ב-70-60 אחוז לעומת עתיד ללא שינוי אקלים. ובמילים אחרות, התמ"ג לנפש הצפוי לנו בישראל ב-2100 זהה לתמ"ג שלנו כיום.

דוב בקוטב הצפוני צילום: אי פי אי

לשם השוואה, כיום התמ"ג לנפש בסלובניה נמוך משלנו, ובשנת 2100 הוא צפוי להיות גבוה פי שמונה משלנו; בקנדה התמ"ג לנפש כיום הוא פי 1.5 מאשר בארץ, וב-2100 הוא צפוי להיות גבוה פי 28 מזה שלנו. זהו תרחיש מפחיד מאוד, שאם יתממש הכלכלה הישראלית תקרוס והמדינה תאבד את נכסיה.

ההגירה הגדולה

הפרסום הזה, בצירוף עבודות קודמות, מראה שההסתגלות האופטימלית לשינוי האקלים אינה יכולה להתבצע ברמת המדינה הבודדת, אלא רק בשיתוף פעולה גלובלי.

בעניין הזה נשמעות הצעות להגירה מאורגנת ממדינות חמות אל אזורים שכיום הם קרים (רוסיה, צפון אירופה, צפון אמריקה) בשביל למנוע פגיעה חמורה באוכלוסייה ובכלכלה העולמית, ולאפשר ניצול אופטימלי של שטחים עצומים הסמוכים לחוג הקוטב הצפוני שיהפכו בעתיד לבעלי אקלים ממוזג.

כיום זה נשמע מופרך ובלתי אפשרי בשל המבנה הגיאו-פוליטי בעולם והחלוקה הברורה למדינות, אך יחד עם זאת צריך לזכור שהגירה כזו כבר התחילה - חלק ניכר מהפליטים מאפריקה ומארצות ערב בעשור האחרון עזבו את מולדתם בגלל מלחמות ועימותים שהוצתו בעקבות שינוי אקלים שגרם להתפתחות בצורות שבסופן עלו מחירי המזון.

אין ספק שישנם גורמים צפויים ובלתי צפויים רבים המשפיעים על כלכלות העולם, וקשה לחזות את התנהגות הכלכלה בעתיד. המצב יכול להיום גרוע יותר אם ניקח בחשבון גם את עליית מפלס פני הים, וגם פחות גרוע במצב שבו התקדמות טכנולוגית תנטרל חלק מהאיומים על כלכלות העולם. אך מה שחשוב הוא המגמה המדאיגה שהמחקר הנוכחי מציג.

גם אם ישראל תצליח להישאר עם הראש מעל המים בזכות פיתוחים טכנולוגיים, חשיבה יצירתית ותכנון לטווח ארוך, יהיה עליה להשקיע משאבים רבים בשמירה על ההישגים האלה מול סביבה הולכת ומידרדרת במזרח התיכון. מערכת הביטחון וקווי המכשול בגבולות המדינה יכולים להתמודד עם כמה עשרות פליטים ביום אך לא עם אלפים. לכן ישראל חייבת להיערך גם לתרחישים אימים מסוג זה ולהתחיל לחשוב על פתרונות מתאימים.

על מדינת ישראל להפנים ששינוי האקלים לא יפגע רק במדינות איים נידחות או במדינות נחשלות. עלינו לקחת דוגמה ממדינות כמו אורוגוואי, שלה כלכלה חלשה משלנו, אשר תוך פחות מעשור עברה לייצר יותר מ-90 אחוז מהחשמל שלה מרוח, שמש ופסולת חקלאית. על המשרד להגנת הסביבה להוביל לשינוי סדרי עדיפויות בממשלה, ועל משרד הכלכלה להפנים כי ישיבה על הגדר תביא למכה כלכלית כואבת. על ישראל להתגייס למאבק להאטת ובלימת שינוי האקלים, ואף להיות ממוביליו.

המאמר פורסם בזווית סוכנות ידיעות למדע וסביבה