האוצר ייתן לביטחון עוד מיליארד שקל במקום להפחית את הגירעון

משרד האוצר פועל להעברת תוספת תקציב של כ־1–1.5 מיליארד שקל למשרד הביטחון עד סוף 2015 — כך נודע ל"כלכליסט". התקצוב אמור להגיע מתתי־ביצוע של משרדי הממשלה, ואם יתממש — יקרה במקביל להעברה של כמיליארד שקל נוספים לביטחון, בהתאם להסכמים קודמים. לפני כשבועיים נחתם הסכם תקציבי בין משרדי האוצר והביטחון, שטרם פורסם לציבור, וייתכן כי העברת תתי־הביצוע נכללה בו.

 תקציב המדינה לשנים 2015–2016 אושר בכנסת רק ב־19 בנובמבר, ועד לאותו היום התנהלו המשרדים בלי מסגרת תקציבית מאושרת ועל בסיס תקציב 2014. למשרד הביטחון היתה התנהלות שונה, כשעל פי נתוני אגף החשב הכללי, הוא קיבל במהלך 2015 תקציב גדול יותר מבסיס התקציב שלו ב־2014.

עד סוף אוקטובר, לפני שהתקציב אושר, משרד הביטחון קיבל כבר 57 מיליארד שקל — בדומה למסגרת התקציבית הכוללת שהיתה אמורה להיות לו ב־2015. מאז הוגדלה המסגרת ל־59 מיליארד שקל, ועד לסוף השנה תקציב הביטחון צפוי להגיע לכ־62 מיליארד שקל, בין היתר באמצעות העברת תת־הביצועים והסכמים קודמים. מסגרת זאת כוללת בתוכה גם תקציבים כמו תקציב חיילים משוחררים, תקציב הכור הגרעיני בדימונה וכו'.

מאחר שתקציב 2015 אושר בכנסת רק לקראת סוף השנה, משרדי הממשלה מנסים לסיים כעת את מלוא התקציב שאושר להם. קיימת סבירות גבוהה כי הם לא יצליחו לעשות זאת, ולכן באוצר בונים על ניצול תתי־הביצוע להעברות תקציביות. אם הכסף הזה לא היה מכוון למשרד הביטחון, הגירעון הממשלתי יכול היה להיות נמוך יותר ולעמוד על 2% מהתוצר במקום על 2.3%–2.2%.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "הגירעון התקציבי ל־2015 צפוי להיות נמוך משמעותית מכפי שתוכנן בממשלה הקודמת (3.4%) ואף נמוך מזה שתוכנן בתקציב הנוכחי (2.75%)".

מיליארד השקלים של גפני

בתוך כך, ועדת הכספים תחל הבוקר לאשר שורת בקשות להעברות תקציביות יוצאות דופן בהיקפן. זאת אחרי שבוע של קרב כיפופי ידיים בין יו"ר ועדת הכספים משה גפני ושרי המפלגות החרדיות עם משרד האוצר ושר החינוך נפתלי בנט. נראה כי נפתרו כל המחלוקות, כלומר כל הדרישות הכספיות נענו.

הוועדה תקיים מרתון במטרה לאשר כ־28 מיליארד שקל שהאוצר מבקש לנייד משנה לשנה וממשרד למשרד. כ־12 מיליארד שקל הם העברות תקציביות, כלומר שינויים בתקציב 2015 מסעיף אחד לסעיף אחר, ואילו כל היתר הם עודפים מחוייבים והרשאות להתחייב, כלומר כספים שמשרדי הממשלה התחייבו או יתחייבו לשלם בעתיד.

הכעס של המפלגות החרדיות, שאותו הוביל גפני, היה בנוגע למיליארד שקל שסוכמו איתם בהסכמים הקואליציוניים עבור שורה של נושאים, אך אלה הוחזקו במשרד החינוך. לב המחלוקת היה כסף שבעבר היה "צבוע" עבור החרדים, כמו מימון אברכים שהגיעו ללימוד מחו"ל בארץ, סמינרים של תלמידות ותלמידי ישיבה. אלא שלדברי גורמים המעורים בנושא, בתקופה שבה כיהן שי פירון לשעבר מיש עתיד כשר חינוך, הוסטו הכספים עבור הציונות הדתית. בממשלה הנוכחית דרשו החרדים את החזרת הכסף למסלול שבו זרם תמיד ועל כך נסב ויכוח מול שר החינוך בנט, כשמשרד האוצר ניסה שלא להתערב בטענה שהכסף יחולק בהסכמה בין הציונות הדתית לחרדים.

בינתיים המחלוקות נפתרו

"במאבק מול משרד האוצר גפני הפך אותנו לבני ערובה", טען ביום חמישי ח"כ בצלאל סמוטריץ׳ מהבית היהודי. זאת לאחר שגפני דרש כי כספים של החטיבה להתיישבות יועברו גם ליישובים חרדים ביהודה ושומרון ולא רק ליתר ההתנחלויות. כך עיכב גפני בוועדת הכספים בקשה להעברת עודפי תקציב של 300 מיליון שקל עבור החטיבה. גם את הבקשה להעברה של משרד החינוך הוא עיכב. 1.88 מיליארד שקל של עודפי תקציב ביקש משרד החינוך מהוועדה לאשר ולהעביר מתקציב 2014 ל־2015. הדבר יצר עימות מילולי מתמשך בוועדה בין גפני לסמוטריץ׳, ומאחורי הקלעים בין החרדים לבנט. ראש הממשלה בנימין נתניהו אף קיים בשבוע שעבר דיון מיוחד בלשכתו בעניין אליו הגיעו נציגי המפלגות החרדיות, האוצר והבית היהודי.

ביום חמישי הסתמנו הבנות לפתרון. האוצר הוסיף עוד קצת כסף כדי לפצות על מה שבנט מאבד בחינוך, יתר הכסף שגפני דרש שיחזור אליו, מדובר על 975 מיליון שקל ועוד תוספת של 15 מיליון מהאוצר, כלומר כמיליארד שקל. ואולם בבית היהודי דרשו שנתניהו ישמש כשושבין של ההסכמות שכן "אחרת גפני יבוא במועד מאוחר יותר ושוב יגיד 'לא הבינו אותי, התכוונתי אחרת'״, כמו שאמר גורם בכנסת. פגישה עם נתניהו טרם נקבעה בעניין. למרות זאת, ביום חמישי הודיעה מזכירות ועדת חוקה כי מחר תתקיים הצבעה בנוגע להסדרת מעמד החטיבה להתיישבות בוועדת חוקה כפי שהציע סמוטריץ', כלומר נפתרו המחלוקות. וגם מזכירות ועדת הכספים הודיעה כי החל מהבוקר ישובו ויתקיימו דיוני העברות הכסף כשורה.

כעת, בתהליך סגירת התקציב בסוף השנה, אם משרדי הממשלה לא יצליחו להוציא את מלוא התקציבים שלהם, יישארו לממשלה שוב עודפים גדולים, בהיקף שאינו ידוע עדיין. בכל שנה משרדי הממשלה מנסים להוציא את מלוא התקציב שלהם ולסיים אותו בחודש דצמבר, גם אם למטרות בלתי נחוצות, בשביל שמשרד האוצר לא יקצץ להם את התקציב בשנה הבאה. כך השיטה של האוצר יוצרת נורמה עקומה במשרדי הממשלה.