משפט שדה: הלווייתן והסרדין
בשלב הסיכומים בעל פה לא שוכנע השופט שהיתה פגישה שבה הנחה איתי שטרום את עד המדינה עדי שלג להריץ את מניית אי.די.בי, והתיק נגד דנקנר הפך נסיבתי. מזכיר את סיפור זדורוב? לא במקרה
1. טביעות בזירה
סנגורו של דנקנר מצטט את דעת המיעוט בערעור זדורוב
השבוע שעבר היה עמוס מבחינה משפטית. הוא התחיל עם עברייני מין בכירים, שופט ושר. השופט בדימוס יצחק כהן הואשם, בכפוף לשימוע, במעשה מגונה, וסילבן שלום פרש בתקווה שלא יגיע למקומו. בהמשך השבוע הורשע רומן זדורוב בעליון ברצח הנערה תאיר ראדה. ובסופו, ביום חמישי, חזרו משתתפי תיק הרצת המניות של נוחי דנקנר לאולמו של השופט חאלד כבוב לסיכומים בעל פה.
- שלב הסיכומים במשפטו של נוחי דנקנר: "שקרים. כל אחד זורק אחריות על השני"
- שר הפנים סילבן שלום פורש מהחיים הפוליטיים
- השופט שפרש, יצחק כהן, לדין בכפוף לשימוע על מעשה מגונה
עו"ד גיורא אדרת, פרקליטו של דנקנר, ציטט מדעת המיעוט של השופט יורם דנציגר בזדורוב, שהרבה בשבחיו ובחשיבותו של הספק הסביר. להבדיל מהסיפור ההוא, גם כאן לא נמצאו טביעות ידיו ורגליו של דנקנר בזירת המסחר, והשאלה היא אם מכלול פעולותיו מעיד על רקיחת תוכנית השפעה פלילית לשימור מעמדה של מניית אי.די.בי.
מובן שאת עיקר העניין ריכז השופט כבוב. כולם ניסו להבין את המתחולל בראשו: האם גיבש כבר את דעתו, האם קרא בעיון את הסיכומים, האם שאלותיו מסגירות את תשובותיו. פרשן לענייני כבוב שאל אותי אחרי הדיון אם השופט היה משועשע או רציני בזמן הדיון. רציני, עניתי.
סימן שהוא עוד לא החליט, השיב הפרשן.
עם זאת, השופט הניח על השולחן שתי אמירות בעלות משקל לפסיקתו הצפויה. הראשונה, שהוא מקבל כטענה חזקה את עניין האיכונים - דהיינו שלא התקיימה פגישה שבה הנחה בנקאי ההשקעות איתי שטרום את עד המדינה עדי שלג להריץ את מניית אי.די.בי. פגישה זו היתה הדלק בטיל ששיגר את התיק הזה לאטמוספירה. האמירה השנייה נגזרת מהראשונה - מדובר בתיק נסיבתי.
בהיעדר האקדח המעשן שמהווה הפגישה, התיק יוכרע לפי הפרשנות של נסיבותיו; ובתיק כזה, חזרו ושנו הסנגורים, לספק הסביר יש משקל מוגבר.
2. הלא מתוחכמים
לפי הסנגורים, פעולות הנאשמים מגושמות מדי למעמדם
השופט כבוב מיעט להתערב בדיון. הוא שאל פה ושם שאלות ובעיקר הקשיב. התובעת עו"ד חנה קורין האדירה את הראיות שאינן קשורות לעד המדינה שלג, בהנחה שמשקלו בתיק עומד להתפוגג, אם לא התאייד כבר לגמרי, בתודעתו של השופט. קורין טענה במרץ שהתיק ייכון גם בלעדיו, בטון יצוק גם בלי כדור השלג.
הסנגורים טענו שלא ייתכן ולא תקין שמדינת ישראל מחלקת מתנות לעד מדינה עבריין בדמות חסינות פלילית גורפת לו ולאשתו, אם אכן יש בידה תיק מגובש גם בלעדיו. כמו כן, הדגישו הסנגורים שלא לדנקנר ולא לשטרום היה מניע, ובטח לא תוכנית, מכיוון שכל פעולותיהם המשותפות היו כה מגושמות, גלויות וספונטניות כך שהן לא מתאימות לתחכום הרב שמיוחס לאנשים במעמדם.
אך גם כששוללים את חוסר ההיגיון, לא ניתן לבטל את ההיגיון שמאחורי שילוב האינטרסים בין ההנפקה של דנקנר לבין הפעילות במניה של שטרום. השאלה אם שילוב זה גם גיבש עבירה פלילית היא לב לבו של התיק.
דנקנר עצמו הקרין ביטחון. כשהגיע לאולם, בירכתי אותו על הנס שעשו לו - הקב"ה או הרב פינטו - שחילץ אותו מהתרסקות המסוק בדרום אמריקה. "האם מיצית את מכסת הנסים או שאתה מצפה לנס גם כאן במשפט?", שאלתי. "כאן לא צריך נסים, כאן זה עובדות", השיב.
3. מי נתפס ברשת
הפרקליטות עלולה לגלות שבידה נותר רק הסרדין
רק בנקודה אחת הקשה השופט כבוב על פרקליטתו של שטרום, עו"ד איריס ניב־סבאג, שטיעונה זכה לשבחים ממקור לא צפוי, מהתביעה. כבוב התקשה להבין את פעילותו של שטרום במהלך ימי המסחר.
אין להסיק מכך מסקנה לחובתו אבל חלף בי ההרהור שאילו דנקנר יזוכה ושטרום יורשע תיכנס הפרקליטות להיסטוריה כדייג היחיד שפרש את רשתו והעלה בה לווייתן וסרדין. והנה, הלווייתן חמק מבעד חורי הרשת ורק הסרדין נשאר.