כחלון קיבל את המע"מ שלו, דרעי את הכסף

אחרי חודשים של דיונים, דחיות, הסכמי ביניים ריקים מתוכן ומלחמות אגו סיכמו אתמול שר האוצר משה כחלון והשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל אריה דרעי על מנגנון להוזלת תעריפי המים ותעריפי התחבורה הציבורית.

על פי הסיכום יוזלו כלל מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית בגובה המע"מ, כלומר יהיו נמוכים בכ־17% מהתעריפים הקבועים היום. תעריפי המים יוזלו גם כן בשיעור דומה, אך רק על הצריכה הראשונית — עד 3.5 מ"ק לנפש לחודשיים. על פי גורמים באוצר, מדובר בעיקר הצריכה של משפחות עירוניות שאין בבעלותן גינה או בריכה.

ההחלטה בנוגע להפחתת התעריפים בתחבורה הציבורית לא באה עם פתרון למוניות השירות, שעלולות להיפגע מהמהלך, שכן להן לא מופחתים התעריפים והן עלולות להפוך ללא כדאיות עבור הנוסעים.

המהלך ייקבע בהליך חקיקה כדי להבטיח שלא יבוטל בתקציב הבא, עם הצורך להתכנס למסגרות ההוצאה וההכנסה. בחקיקה ייכתב כי "ההנחה תהיה בגובה המע"מ באותו יום", כדי להבטיח שעליות או ירידות עתידיות בשיעור המע"מ לא ישפיעו על התעריפים. המע"מ עומד היום על 17%, אבל ההפחתה בפועל תהיה של 14.5%, משום שהתעריפים "יוחזרו" לרמתם המקורית, לפני תוספת המע"מ. כשמחשבים את ההוזלה מהמחיר הנוכחי מגיעים להפחתה של 14.5%.

דרעי התעקש עד כה על הפחתת המע"מ משום שידע שאותה האוצר לא יכול לבטל — בניגוד להפחתת תעריפים פשוטה — בדיוק כמו שאינו יכול לבטל את הפטור ממע"מ על פירות וירקות שניתן היום, אף שזה מהווה כר פורה להעלמות מס ולא מגולגל בפועל לצרכן. אבל באוצר נעמדו על הרגליים האחוריות והתנגדו לפגיעה באחידות המס (ראו מסגרת), והגיעו להסכמה על חקיקה — חלופה שבעזרתה יכול האוצר להבטיח לדרעי שההפחתה לא תבוטל בתקציב הבא, ושהמהלך אינו זמני.

כחלון יכול לרשום לעצמו ניצחון במקרה הזה, שכן אף שראש הממשלה בנימין נתניהו התחייב בפני דרעי על ביטול המע"מ — הצליח שר האוצר לשכנע אותו לקבל את ההוזלה דרך הפחתת התעריפים.

עוד התעקשו באוצר כי לא ניתן לתת הנחות לפי עשירונים, כפי שהבטיח דרעי בתחילה, שכן המציאות לא מחולקת לפי ניתוחים של הלמ"ס ואיתור השכבות החלשות לפי רמת ההכנסות הוא מהלך בעייתי, בין היתר כי ההכנסה המלאה של משקי בית אינה ידועה היום לרשויות. כך למשל, משפחה שמכניסה 5,000 שקל בחודש מעבודה עשויה שלא לקבל הטבות, בעוד שמשפחה שמכניסה 3,000 שקל מעבודה ו־3,000 משכירות עבור דירה שבבעלותה ושעליה אינה מדווחת, כן תקבל אותן.

מימין שר האוצר משה כחלון ואריה דרעי צילום: דוברות והסברה משרד האוצר

כשכחלון מציע לדרעי הצעה שאי אפשר לסרב לה

ההתנגדויות של האוצר הובילו את דרעי להגיש ביום חמישי את הצעת החוק לבדו, במסמך שלא כלל אזכור לעלויות הכספיות ולא פירט את המנגנונים. בישיבת הממשלה של אותו יום התווכחו השניים בלהט על שתי הסוגיות, ובסופו של דבר, לפי גורמים בסביבת דרעי, כחלון ביקש 24 שעות כדי להגיע להבנות. וכך, בשעות הצהריים, ישבו כחלון ופקידי האוצר עם דרעי ושטחו בפניו הצעה שלא יוכל לסרב לה — שתי הצעות חוק שיפחיתו את תעריפי המים הבסיסיים ואת תעריפי התחבורה הציבורית בשיעור המע"מ.

במילים פשוטות, הם אמרו לו "קח את הכסף, ותר על המע"מ" — וכך כל הצדדים יצאו מרוצים. דרעי קיבל את ההפחתה, וכחלון את המנגנון. בשלב הבא יעבור המהלך להליך חקיקה רגיל בכנסת שעשוי לארוך כמה חודשים, כך שלא יספיק להכנס לתוקף עד ה־1 בינואר, יום שישי הקרוב. אמנם ההערכות הן שהמהלך לא ייתקל שם בקשיים משמעותיים, שכן האופוזיציה תתקשה להתנגד להצעה כזאת, אך עדיין מדובר בהליך בירוקרטי במדינת ישראל.

למה לחברות כן ולשכבות החלשות לא

כבר בהסכמים הקואליציוניים סיכמו נתניהו ודרעי על הפחתת מע"מ על מוצרי יסוד בפיקוח, שעלותה הוערכה באוצר בכ־1.1 מיליארד שקל.

אלא שעם הקמת הממשלה שכנעו אנשי משרדי האוצר והכלכלה (שבראשו עמד דרעי עד אוקטובר) את דרעי כי המהלך לא יעזור לשכבות החלשות, שכן הרוכשים הגדולים ביותר של מוצרים בפיקוח הם גופים כמו צה"ל ובתי מלון. בעקבות זאת השתכנע יו"ר ש"ס לשנות את תביעתו ל־0% מע"מ על תחבורה ציבורית, מים וחשמל.

באוגוסט התקבלה החלטת ממשלה שהביאה להקמת ועדה בראשות הממונה על התקציבים אמיר לוי ומנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג, שתוכננה להגיע להבנות ולקדם את הנושא בתוך 30 יום. הוועדה לא הצליחה להתקדם, ומלבד המחלוקת על מנגנון ההוזלה — כלומר אם ההפחתה תיעשה דרך הפחתת תעריפים או דרך המע"מ — היתה גם מחלוקת על היקף המימון.

ההערכה הראשונית היתה אמנם שמדובר יהיה בהפסד הכנסות של 1.1 מיליארד שקל בשנה, אך בליל אישור התקציב בממשלה סוכם כי ההסכמים הקואליציוניים יקוצצו ב־40% כדי לעמוד במסגרות התקציב, ובאוצר התעקשו על הפחתה דומה, שהיתה מביאה את היקף ההפסדים לכ־650 מיליון שקל.

קיצוץ כזה היה נתפס כבעייתי מבחינה ציבורית, משום שרק בספטמבר האחרון הפחית כחלון את המע"מ באחוז ואת מס החברות באחוז וחצי — כלומר במקרים מסוימים הוא מוכן לוותר על הכנסות, אז למה לא עכשיו?

החלטת ממשלה נוספת התקבלה בנובמבר, ימים ספורים לפני אישור התקציב, ששוב קבעה שכחלון ודרעי יצטרכו להכריע בסוגיה, הפעם עד ה־1 בינואר. המטרה היתה להרגיע את דרעי ולהבהיר לו שאף שההנחות לא ייכנסו לתקציב 2015–2016, הן עדיין מובטחות.

בשלב זה החל מנכ"ל האוצר שי באב"ד להוביל את השיחות עם דרעי, שהפכו לסוגייה פוליטית נפיצה שאיימה על יציבות הקואליציה כשדרעי הכריז שלא יתמוך בתקציב אם לא יקבל את הפטורים שלו. כעת חוסר היציבות הזה נראה כמו היסטוריה רחוקה, עד הסיבוב הבא.

שאלות ותשובות

השכבות הנמוכות ייהנו יותר

האם לצרכן משנה אם ההפחתה ניתנת במע"מ או בתעריף?

לכאורה לא, אך דרעי התעקש כי חשש שהורדת התעריפים תהיה זמנית בלבד.

בכמה תוזיל הפחתת תעריפי המים את העלויות למשק בית?

לפי האוצר, הוזלת התעריפים יכולה לחסוך למשק בית בין 16 שקל בממוצע ליחיד או לזוג ועד ל־92 שקל בממוצע לחודשיים למשפחה בת 11 נפשות.

מדוע ההנחה היא רק על צריכה של עד 3.5 מ"ק לנפש?

לפי האוצר, צריכת מרבית המשפחות העירוניות היא סביב ה־3.5 מ"ק לנפש, כאשר יש התאמה בין מצבה הסוציו־אקונומי של המשפחה לגובה הצריכה שלה. הצריכה המשמעותית שמעבר לרף זה היא בגינות גדולות, וכמובן בבריכות פרטיות.

האם הפחתת תעריפי התחבורה הציבורית לא תיטיב יותר עם השכבות החזקות?

לא. על פי הלמ"ס, נכון ל־2013 הוצאות העשירון התחתון ביותר על תחבורה ציבורית זהה לזו של העשירון העליון. למעשה, בחמש השכבות התחתונות ההוצאה הממוצעת על תחבורה ציבורית עמדה ב־2013 על 101.2 שקל בחודש, בעוד שהוצאה זו בחמש השכבות העליונות עמדה על 96.6 שקל בלבד.