חילונים? תשלמו

ביטוח רכב: הנחה בלי היגיון

סלומינסקי דורש: דתיים וחרדים ישלמו פחות על ביטוח החובה לרכב

משרד האוצר אמנם מקדם רפורמה שתוזיל באופן משמעותי את ביטוחי החובה השנתיים לרכב, אך היא תצטרך לחכות - יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ ניסן סלומינסקי מהבית היהודי, דורש שתינתן הנחה נוספת למי שרכבו מושבת יום אחד בשבוע, והודיע שידחה את ההצבעה עד שהנושא ישולב ברפורמה.

לפי הרפורמה של אגף שוק ההון, חברות הביטוח יוכלו להעניק הנחה בתעריף החובה לפי שלושה פרמטרים: התקנת מערכת שעוקבת אחר הנהיגה, השתתפות בקורס לשיפור מיומנות הנהיגה, והקילומטראז' הצפוי לנהג באותה שנה. ביום שני ערכה ועדת החוקה דיון שני ברפורמה, כשלפתע טען סלומינסקי כי השבתת הרכב ליום אחד בשבוע מפחיתה שביעית מהסיכון השבועי.

נציג האוצר אסף מיכאלי מיהר להשיב ש"אנחנו לא יודעים לומר שהסיכון יורד כי בימים אחרים הנהג נוסע יותר. אני לא מכיר מחקר שבדק את השפעת (ההשבתה) ליום בשבוע על הסיכון". "אם כך", השיב סלומינסקי, "לא נצביע היום על המשתנים, נמתין למחקר שתעשו". סלומינסקי לא הסכים שהוועדה תצביע לפחות על שני הפרמטרים הראשונים.

בפועל ביקש סלומינסקי להעניק הנחה לשומרי השבת. מיקי לוי מיש עתיד היה הראשון שהתייחס לכך: "אני מתנגד להנחה של יום בשבוע כי זה ידפוק את החילונים", צעק. "מספיק לנו חוקי השבת של מיקי זוהר". נציגי הסיעות החרדיות מיהרו לתמוך בסלומינסקי. "השבתה של יום בשבוע מקובלת בביטוח מקיף, אין סיבה שזה לא יהיה גם בביטוח חובה", אמר אורי מקלב מיהדות התורה. "בואו נאפשר לחברות להעניק את ההנחה אם ירצו", אמר. חברו לסיעה משה גפני הוסיף כי "אדם שנוסע פחות, עושה פחות תאונות. לא ייתכן שנהג שנוסע פחות ימים ישלם כמו אדם שנוסע שבעה ימים".

חלק מחברות הביטוח אכן נותנות הנחה סמלית בביטוח המקיף לנהגים דתיים. חברת הביטוח איילון היתה הראשונה להציע הנחה כזאת, שעמדה על 7.5%. המנכ"ל לשעבר נגה רחמני אמר אתמול ל"כלכליסט" כי בתחילה ההנחה ניתנה בלי בסיס מחקרי. "לפני כמה שנים החלטנו לעשות ניתוח סטטיסטי שגילה כי אין בהכרח הצדקה להנחה כזאת, משום שהציבור הדתי משלים את הקילומטראז' בחול המועד. הפחתנו את ההנחה, שהיא היום יותר כלי שיווקי ופחות תולדה של סיכון פחוּת". בדומה לכך הראל מציעה הנחה של 5%. חברות קטנות מציעות גם הנחות של 10% ו־15%.

בחברות הביטוח מעריכים כי כ־20% מהנהגים הם דתיים או חרדים, וכ־10% נוספים הם שומרי מסורת שלא נוסעים בשבת. לפי נציג האוצר, פרמיה ממוצעת היא 1,225 שקל בשנה, כך שהנחה של 5% היא כ־60 שקל למבוטח. חברות הביטוח מכניסות בשנה 4.7 מיליארד שקל מביטוחי חובה, כך שהנחה כזאת תגבה מהן 70 מיליון שקל בשנה.

העיכוב של סלומינסקי שיחק לידיהן של חברות הביטוח המעוניינות בדחיית הרפורמה, שעשויה להביא לאובדן הכנסות של כ־1.5 מיליארד שקל בשנה.

אתמול אמר סלומינסקי ל"כלכליסט": "נניח ששנינו נוסעים מהכנסת לנתניה, אני בשעה ואת בשעתיים. עשינו אותו מספר קילומטרים, אבל הפוטנציאל שלך לעשות תאונה גדול יותר כי את יותר זמן על הכביש. כך אם אני לא נוהג יום בשבוע. לא צריך מחקר בשביל זה, צריך היגיון". לדבריו, הפרמטר לא יסייע רק לדתיים: "יכול להיות שיש הרבה עובדי מדינה שלא נוסעים לעבודה באחד מימי השבוע. אבל נכון שהציבור הדתי פחות על הכביש, פחות גורם לתאונות, אז מגיע לו". לטענתו, הרפורמה מתעכבת ממילא כי לא יאשר את פרמטר מערכת הניטור, שאותה מוכרת רק איתוראן.

קצבאות לאברכים: כניעה לדרישת יהדות התורה

המדינה תגדיל את הקצבאות לאברכים ב־36 מיליון שקל בשנה למימון ביטוחי חיים

המדינה תגדיל את קצבאות האברכים כדי שיוכלו להפריש מקצבתם עלות חודשית לכיסוי ביטוח חיים - כך נודע ל"כלכליסט". לאחרונה הוכפלו קצבאות האברכים לרמתן לפני הקיצוץ שהנהיג שר האוצר הקודם יאיר לפיד, וכעת יתווסף להן סכום נוסף של כ־36 מיליון שקל בשנה עבור כיסוי ביטוחי של כ־120 אלף אברכים. הדבר נעשה בהתאם לדרישת יהדות התורה, כי המדינה תהיה זאת שתממן הביטוח. בימים אלה מתקיימים דיונים בין ש"ס, יהדות התורה והבית היהודי במטרה לבחון מאילו תקציבי משרדים בראשותם יועבר המימון. בעניין זה נפגשו לאחרונה שר החינוך נפתלי בנט וסגן שר האוצר יצחק כהן מש"ס, שעמד מאחורי המהלך המקורי למימון הביטוח מקצבת האברכים הנוכחית.

על פי ההבנות שעומדות בפני סיכום, קצבת האברכים תגדל מכ־860 שקל בחודש לכ־885 שקל בחודש. 25 השקלים שיתווספו מהווים את הסכום הנדרש למימון הכיסוי הביטוחי, והם ייגזרו מכל קצבה כדי לממנו. בתמורה, במקרה פטירה, משפחת אברך תקבל סכום של חצי מיליון שקל שישולם בקצבה חודשית במשך 15 שנה.

מימין: ח"כ משה גפני והשר יעקב ליצמן, יהדות התורה צילום: עטא עוויסאת

על פי התכנית המקורית של סגן השר כהן, שנחשפה אתמול ב"כלכליסט", הביטוח היה אמור להיות ממומן מתוך הקצבה שהאברכים כבר זוכים לה כיום, ובכך היא היתה אמורה להצטמק בכמה עשרות שקלים בחודש. שר הבריאות יעקב ליצמן ויו"ר ועדת הכספים משה גפני, שניהם מיהדות התורה, הביעו התנגדות למימון מתוך הקצבאות והודיעו כי הם דורשים שסגן השר כהן יביא תוספת תקציבית - דרישה שכאמור נענתה לבסוף. במסגרת המהלך של כהן, שנעשה בשיתוף עם בנט, האוצר צפוי לפרסם בקרוב מכרז שיקבע מי החברה שתספק הביטוחים.

בלשכת סגן שר האוצר יצחק כהן לא הכחישו את דבר התוספת המסתמנת, אך מסרו שרק לאחר שתוגדל הקצבה יופחת ממנה סכום כיסוי הביטוח. “המשרד פועל להענקת כיסוי ביטוחי למקרה פטירה לאלמנות ויתומים. הכיסוי יירכש בהליך תחרותי ועלותו תנוכה מהתקציב המוענק לאברכים".

חוק השבת: נתניהו ביקש לעצור

הקופון הפוליטי שמיקי זוהר גוזר ממלחמות השבת

מחבר כנסת חדש ואנונימי הפך ח"כ מיקי זוהר לכוכב עולה במפלגתו. רכז הקואליציה בוועדת הכספים ידע כבר בדיוני התקציב לגרוף את הקופונים הנכונים, כשהשיג הטבות מס ליישובים שהצביעו יותר לליכוד. "הרעיון הוא הכרת הטוב", הסביר. אבל את שיא האזכורים בתקשורת, שאותם הוא מקפיד לבדוק, השיג בשבועות האחרונים עם קידום הצעת חוק השבת.

ההצעה השנויה במחלוקת מבקשת למנוע פתיחת בתי עסק ברחבי הארץ בשבתות, כשבין השאר היא מטילה קנס של שלושה ימי פדיון על מי שכן פותח בשבת. החוק אושר לפני כשלושה שבועות בוועדת השרים לענייני חקיקה, ואתמול אמור היה לעלות בהצבעה טרומית במליאה. אלא שבבוקר הודיע זוהר כי החליט למשוך את החוק בשל בקשה מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו. "מדובר בחוק מורכב הכולל השלכות רוחביות ושיש בו ערך יהודי סוציאלי חשוב", הסביר זוהר, "ולכן אפעל לייצר הסכמות עם חבריי בקואליציה ובאופוזיציה".

מיקי זוהר. "בתל אביב בורחים תמיד מהרעיון היהודי. יש שם מסחר בשבת בניגוד לחוק” צילום: אוהד צויגנברג

החוק לא נהנה מרוב בקואליציה. רחל עזריה, רועי פולקמן ואלי כהן מכולנו הודיעו מפורשות שיתנגדו לו, בעוד כחלון הביע אי־נוחות. גם דוד ביטן ואמיר אוחנה מהליכוד הודיעו שיתנגדו. "זהו חוק אנטי־ליברלי שמעמיק את הכפייה הדתית", אמר אוחנה.

למעשה, ועדת השרים קבעה שהחוק לא יקודם עד שוועדה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, שדנה בפעילות עסקים בשבת, תסיים את פעולתה. הוועדה מונתה לאחר ששר הפנים לשעבר סילבן שלום והשרה לשוויון כלכלי גילה גמליאל סירבו לעסוק בנושא הנפיץ.

אבל זוהר התעקש לקדם את החוק. "לא נורא, העיקר שמיקי עשה את הסיבוב שלו", אמרו בקואליציה. אלא ש"הסיבוב" של זוהר אינו מיועד רק לחברי הליכוד, אלא גם לח"כים החרדיים והדתיים בקואליציה. חוק השבת הוא המקפצה שלו בקרב האמיתי שמתחולל מאחורי הקלעים: הקרב על תפקיד יו"ר הקואליציה.

היו"ר הנוכחי צחי הנגבי ממתין לשמוע איזה משרד יקבל בסבב התיקים שנתניהו מתכנן ועל הקווים מתחממים יורשיו מהליכוד: זוהר, שהוא גם סגן יו"ר הקואליציה; יואב קיש; ודוד ביטן.

יו"ר הקואליציה חייב להיות סמכות שיודעת לעבוד עם כולם. קיש, שהתנגד לביטול חוק הגיוס, פסול לחלוטין בעיני ש"ס ויהדות התורה. ביטן אמנם בלט כיו"ר ועדת הכנסת, אבל זוהר עלה על כולם כשכיוון ללבן של ש"ס, יהדות התורה והבית היהודי התומכות בחוק. כולנו אמנם מתנגדת, אך לזוהר מספיק רוב שרואה בו "אחד שחושב כמונו".

ביטן, שהבין את מהלך הכוחות, מיהר למצב את עצמו מנגד, והצהיר שלשום כי "אם חוק השבת יעבור - אני אקבור אותו בוועדה שלי". בכך אולי קבר במו ידיו את הסיכוי שיהיה היורש של הנגבי, אך שיפר את עמדתו מול ראש הממשלה וכולנו. זוהר בתגובה הפגין "ממלכתיות", והסכים לדחות את חוק השבת לבקשת נתניהו. נותר לראות אם הממלכתיות הזו תשתלם בקרוב גם בשדרוג מעמדו.