עלייה של 37% בהכנסות ממסי שבח ורכישה סידרו גירעון נמוך יחסית לשנת 2015
תקציב המדינה רשם גירעון של 2.15% בשנה שעברה לעומת צפי של 2.75%. זאת בין היתר הודות לגידול בהכנסות ממסים ובהם מיסוי מקרקעין. ת"א ונתניה סיפקו את מחצית העלייה במיסוי מקרקעין בשנה שעברה עם עלייה של 51% ו-42% בהתאמה
גירעון המדינה לשנת 2015 הסתכם ב-24.5 מיליארד שקל, שהם כ-2.15% מהתמ"ג. מדובר בנתון נמוך משמעותית מהתחזית המקורית של משרד האוצר, שעמדה על 2.75% מהתוצר. כך עולה מהאומדנים הראשונים של משרד האוצר שפורסמו לפני זמן קצר (א'). זאת בין היתר עקב גביית מסים גבוהה יותר מהצפוי והוצאות נמוכות מהמתוכנן, משום שרוב השנה הממשלה עבדה עם תקציב בסיס של 2014 - שכן התקציב המקורי לשנה הנוכחית לא אושר עקב פיזור הכנסת.
העלייה הדרמטית ביותר מהכנסות ממסים היתה במיסוי מקרקעין, בין השאר עקב העלאת מס הרכישה באמצע השנה. ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין בשנת 2015 הסתכמו ב-10.6 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 37% לעומת שנת 2014. אזור תל אביב היווה את המקור העיקרי לגידול בהכנסות המס, שכן בשנה שעברה נרשם בו גידול של 51% ואחריו נרשם גידול באזור נתניה עם 42% ושני האזורים הללו ביחד מהווים את מחצית הגבייה ממקרקעין בשנה הנוכחית. אחת הסיבות לעלייה הדרמטית מאוד בגביית מיסוי מקרקעין נעוצה בכך שב-2014 היה קיפאון יחסי, בין השאר בשל תכנית מע"מ 0 שלבסוף לא יצאה אל הפועל, אך הציפייה לה מנעה עסקאות נדל"ן רבות.
- 2015 צפויה להסתיים בגירעון נמוך מהיעד: 2.3%–2.5%
- האוצר ייתן לביטחון עוד מיליארד שקל במקום להפחית את הגירעון
- אפקט העלאת מס הרכישה: המשקיעים אחראים רק ל-14% מהמשכנתאות בנובמבר
ההכנסות ממסים ישירים כמו מס הכנסה וחברות הסתכמו בשנת 2015 ב-135.4 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 10.3%. ההכנסות ממסים עקיפים הסתכמו ב-126.4 מיליארד שקל, ובניכוי שינויים רגולטוריים כמו הורדת המע"מ באחוז בחודש אוקטובר, מדובר על עלייה של 3.9% לעומת השנה שעברה.
דירות למכירה בת"א. המקור העיקרי לגידול בהכנסות המס צילום: דוד הכהן
הממונה על התקציבים אמיר לוי הסביר כי בצד ההכנסות, עיקר העודף נובע לא ממס הכנסה או מע"מ אלא בהכנסות עודפות מסוג אחר, כמו מסיוע ביטחוני אמריקני ומהביטוח הלאומי. לפי לוי, הסכום שמשרד הממשלה לא הצליחו להוציא השנה הוא נמוך יחסית, כ-300 מיליון שקל בלבד. יתר העודפים בצד ההוצאות הם עוד 500 מיליון שקל שהגופים הביטחוניים לא הוציאו, אם כי האוצר לא פירט במה מדובר.
כאשר מסתכלים על הוצאות הממשלה, רואים שמערכת הביטחון היא היחידה שההוצאות שלה עלו בשיעור גבוה יותר מהמתוכנן. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-5.4% לעומת 2014, אבל התיכנון המקורי היה של גידול בשיעור של כ-8.7%, כלומר עוד מיליארדים רבים שהיו צריכים להגיע לבריאות, חינוך, רווחה, תשתיות וכדומה. לעומת ההוצאות האזרחיות, הוצאות מערכת הבטחון עלו ב-3.6%, שיעור אמנם קטן יותר מהמשרדים האזרחיים, אבל זה כאשר על פי התכנון המקורי הוצאות מערכת הבטחון היו אמורות לרדת בשיעור של 1.4% לעומת 2014, אז המערכת קיבלה תוספות, עקב מבצע צוק איתן.
סגנית הממונה על התקציבים יעל מבורך ציינה כי גירעון של 2.15% הוא עדיין גירעון גבוה, על אף שהוא נמוך מהתקרה שנקבעה בחוק. מבורך לא ציינה זאת, אך לולא העברה תקציבית של 2.5 מיליארד שקל למשרד הביטחון שנעשתה לפני שבועיים, רגע לפני תום שנת התקציב, הגירעון היה אפילו נמוך יותר.
