אחרי אנשי הקבע: גם השופטים דורשים פנסיית גישור גדולה

השלכות הרוחב של פנסיית הגישור לאנשי הקבע בצה״ל הולכות ומתרחבות. אחרי המשטרה, השב״ס, השב״כ והמוסד, שצמודים לשכר ולתנאי אנשי הקבע, ואחרי שגם המורים זכו לפנסיית גישור, כעת גם השופטים דורשים לקבל מהמדינה פנסיית גישור.דרישה זו של מערכת המשפט באה בעקבות המלצות של ועדה ציבורית בראשות שר המשפטים לשעבר משה נסים, שבחנה את נושא הפנסיה של השופטים. הוועדה הגישה את המלצותיה בדצמבר 2014, שכללו שלושה צעדים עיקריים לשיפור הפנסיה של השופטים: הראשון, הגדלת שיעור החיסכון של השופטים למקסימום האפשרי – 22.8%. השני, מתן מענקים חד פעמיים נדיבים על חשבון המדינה לתוך חסכונות הפנסיה של השופטים, בהיקף של 9‑12 משכורות. משמעות צעד זה היא הגדלת הפנסיה של השופטים כאילו הם חסכו לפנסיה חמש שנים נוספות.

הצעד השלישי והשנוי ביותר במחלוקת שהוועדה המליצה עליו הוא לתת לשופטים פנסיית גישור, ככלי שיאפשר להוציא לפנסיה מוקדמת "שופטים שחוקים". למעשה, זהו שם קוד לשופטים שהמערכת לא חפצה שיכהנו כשופטים, על רקע חוסר התאמה או תפקוד לקוי. משום שהשופטים זכאים לקביעות עד לגיל הפרישה של שופטים, גיל 70, אם למערכת לא יהיה כלי שיאפשר פרישה מוקדמת, השופטים האלה יישארו על כס המשפט עד גיל הפנסיה.

הוועדה המליצה כי מערכת המשפט תוכל להוציא לפנסיה מוקדמת עד 10 שופטים בכל שנה, והפנסיה שהם יקבלו מהמדינה תהיה כגובה הפנסיה שהם היו מקבלים מקרן הפנסיה שלהם לו היו פורשים בגיל 70.על פי אומדנים שונים המשמעות היא פנסיית גישור של כ–20־40 אלף שקל בחודש, תלוי בדיוק באיזה דרג השופט, בוותק שלו וכו׳. הסכום הזה נכון תחת הנחות מחמירות מאוד, כאילו השופטים התמנו לתפקידם בגיל 40 מבלי שחסכו עד לאותו רגע אפילו שקל אחד לפנסיה. אם יש להם כבר סכום צבור בחיסכון לפנסיה, וסביר מאוד להניח שיש להם, הסכום החודשי הזה יהיה הרבה יותר גבוה. לכן, מאחר שמדובר בפנסיית גישור למשך כעשור שלם, היא תהיה שווה 2־5 מיליון שקל לכל שופט, עוד לפני שהוא מתחיל לקבל פנסיה מקרן הפנסיה שלו.

שיאני הפנסיה התקציבית

הסיבה שבגללה בכלל היה צורך בהקמת ועדה לבחינת הפנסיה של השופטים היא בגלל הפסקת עולם הפנסיה התקציבית אי שם בתחילת שנות ה־2000 ומעבר לפנסיה רגילה (שקרויה בעגה המקצועית ״פנסיה צוברת״). כל השופטים שהספיקו להתמנות עד אז זכאים לפנסיה תקציבית. מאחר ששופטים נכנסים לתפקידם בגיל מאוחר יחסית (בממוצע בגיל 42), המדינה אפשרה להם לצבור הרבה פנסיה תקציבית בפרק זמן קצר יחסית, עד 7% משכרם בכל שנה.

השופטים הם שיאני הפנסיה התקציבית בישראל. על פי נתוני החשבת הכללית לשנת 2014,הפנסיה התקציבית הממוצעת של השופטים היא 38 אלף שקל בחודש (ברוטו), ומרבית השופטים בפנסיה תקציבית מקבלים 30‑50 אלף שקל בחודש (ברוטו).

ברגע שהפנסיה התקציבית נסגרה למצטרפים חדשים, מערכת המשפט מצאה את עצמה בבעיה. אם שופטים נכנסים לתפקידם בגיל 40, יש להם מספיק זמן לצבור פנסיה גבוהה מאוד עד לגיל הפרישה לשופטים. מאחר שכיום, על פי חוק, שופט בית משפט השלום שמכהן במשך 15 שנה יכול לפרוש בגיל 55, הוא לא יספיק לצבור פנסיה גבוהה מספיק.

אגב, אם אותו שופט כן חסך לפנסיה לפני כניסתו למערכת המשפט הציבורית (למשל, בתור עורך דין פרטי), והצליח לחסוך ב־ 15 שנה סכום של 200 אלף שקל (הנחה שמרנית מאוד), הפנסיה שלו, במידה ויפרוש בגיל 55, תהיה גבוהה יותר־ 10‑12 אלף שקל בחודש ברוטו. אבל דו"ח הוועדה מתעלם מכך לחלוטין, ולא מציג כל סימולציות של פנסיה.

נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס אמר השבוע בפורום סגור בנושא הזה כי "אחרי 15 שנה כשופט, המצב ביזיוני. כשאני פרשתי פרשה איתי שופטת מסוימת, לאחר כהונה של עשור. היא מקבלת בפנסיה 7,000 שקלים ברוטו בחודש. תחשבו על זה, האם אנחנו רוצים ששופט בישראל יצא לפנסיה בגיל 55 או 60 עם פנסיה כזאת? או אפילו עם עשרת אלפים או 15 אלף שקלים? זו פשוט בושה וחרפה!".

נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס: "האם אנחנו רוצים ששופט בישראל ייצא לפנסיה בגיל 55 ויקבל 15 אלף שקל בחודש? זו בושה וחרפה!" צילום: אלכס קולומויסקי

רוצים כמו לאנשי הקבע

אף שההמלצות של הוועדה הוגשו בסוף 2014, הן נמצאות בדיון רק כיום. משרד המשפטים פנה בנושא למשרד האוצר, שככל הידוע מתנגד לעניין."חרף העובדה שהאוצר הדגיש בפנינו כי אין מקום לקבוע הסדרים מיטיבים לקבוצות נבחרות, הרי שנחתם הסכם מול כוחות הביטחון שבו, כדברי האוצר, אושרה לקבוצה זו פנסיה מוקדמת ותנאי פרישה מיטיבים נוספים בעידן הפנסיה הצוברת, ובהמשך גם לעובדי ההוראה. לא יהיה מופרך לאמר כי גם באשר לשופטים קיימים מאפיינים מיוחדים, למשל כניסה לתפקיד בגיל מאוחר והעדר פוטנציאל תעסוקתי לאחר הפרישה", נכתב בדו"ח הוועדה.

אחד החששות באוצר הוא כי יהיה קושי להתנגד לדרישה של השופטים לאחר שמשרד האוצר השאיר השאיר על כנה את פנסיית הגישור לפורשי אנשי הקבע, וכי כעת לא ניתן יהיה לעצור את שטף הדרישות שיגיעו מקבוצות נוספות במגזר הציבורי לקבל פנסיית גישור. תופעה כזו, אם תתרחש, תבשר את חזרתה של הפנסיה התקציבית שהופסקה בתחילת שנות ה־2000 דרך הדלת האחורית, זאת בזמן שיתר העובדים במשק חוסכים לפנסיה במנגנון שחשוף לסיכונים רבים.

ועדת נסים היא לא הוועדה הראשונה שעוסקת בפנסיה של השופטים. קדמה לה ועדה בראשות יוסי שריד שפעלה ב־2007, אולם לא קיבלה את דרישות השופטים. גם ועדה שפעלה ב־2011 והוקמה על ידי הנהלת בתי המשפט, התמסמסה.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי "בימים אלה מתנהל דיאלוג בין הנהלת בתי המשפט לבין האוצר בנוגע ליישום המלצות הועדה". ממשרד האוצר לא נמסרה תגובה.

פרופ' אשר טישלר: "במודל הקבע צדק הוא לא השאלה היחידה"

פרופ' אשר טישלר, נשיא המסלול האקדמי במכללה למינהל ומי שעמד בראש הוועדה המקורית שהמליצה לבטל את פנסיית הגישור שניתנת לאנשי הקבע, דווקא מרוצה מההסכם בין משרד האוצר למשרד הביטחון, שמשמר את הפנסיות התקציביות לכל מי שיעבור את גיל 35–36. "המילה צדק פה היא נכונה, אך היא לא השאלה היחידה", אמר טישלר. "יש אנשים שמרוויחים יותר ויש אנשים שמרוויחים פחות. לרוב האנשים שמגיעים לגיל 43 במערכת הביטחון אין עבודה בחוץ, וכדי שאנשים מתאימים יישארו הם צריכים לדעת שבגיל 43 הם לא הולכים ללשכת הסעד".

מגיל 44 אדם מבוגר מכדי להיות כשיר לעבוד?

"אנשים בגיל 44 מתקשים למצוא עבודה, גם למהנדסי אלקטרוניקה".

אם לכולם קשה בטווח הגילים הזה, למה אנשי הקבע זוכים לכרית תקציבית מפנקת?

"בסקטור הפרטי יש גמישות, אפשר להתכונן לפרישה או להחליף מקצוע. תמיד נשארו מספיק קצינים לשרת עד גיל 43, אך האם אלו הקצינים שאתה סומך עליהם? צריך לשלם בשגרה כדי להיות מוכנים להתפרצות הגדולה".

עמרי מילמן