מתנערים מהמובטלים: המדינה מפריטה את מרכזי ההכשרה המקצועית האחרונים

משרד הכלכלה מפריט את חמשת המרכזים להכשרה מקצועית שנותרו בבעלות המדינה, כך נודע ל"כלכליסט". לאחרונה פרסם המשרד מכרז שמופנה לחברות פרטיות על תפעול חמשת המרכזים בכרמיאל, טמרה, אשקלון, ירושלים וחולון. עובדי המדינה שמועסקים בהם יעברו בתוך שנה למחלקות אחרות של המשרד, וכך כל ההכשרות המקצועיות בישראל יסופקו על ידי חברות פרטיות.

ההכשרה המקצועית נועדה לספק כישורים מקצועיים למובטלים או למי שרוצה לשפר את כישוריו, והמקצועות הנלמדים הם אלו שיש להם ביקוש גבוה בענפי התעשייה, המסחר והשירותים כמו חשמל, עיבוד שבבים או טבחות. למרות חשיבותה הרבה של ההכשרה לעובדים ולמעסיקים, לאורך השנים הלכו והתמעטו התקציבים להכשרה מקצועית ואיתם גם מספר המשתתפים. תקציב ההכשרות המקצועיות צנח מכ־160 מיליון שקל בשנת 2000 לרמה של כ־60 מיליון שקל אשתקד, אף שהאוכלוסייה גדלה ואיתה הצרכים. במספר המובטלים שעוברים הכשרה מקצועית הצניחה דרמטית הרבה יותר - מכ־34 אלף בשנת 2002 ל־4,000 בשנה שעברה.

במשרד הכלכלה הגדילו את תקציב ההכשרות השנה ל־110 מיליון שקל - 83% יותר מאשתקד - אך לא הצליחו להשיג הבטחה דומה מהאוצר לגבי התקציבים הבאים, והם מקווים שההפרטה תצליח בצורה כזו שהאוצר יעשה זאת ביוזמתו.

ייבוש אטי בשלבים

הסיפור של המרכזים להכשרה מקצועית מלמד משהו על האופן שבו מתבצעת ההפרטה השקטה בישראל. אחרי שנים של ייבוש תקציבי מצד האוצר, ב־2008 הסכימו אנשי משרד הכלכלה ואנשי ועד העובדים שלו להפריט שלושה מרכזים כחלק מתוכנית התייעלות, שבצדה גם הגדלת תקציב ההכשרות ב־20 מיליון שקל בשנה שבה ישופצו מרכזים קיימים, יירכש ציוד חדש ועוד. ארבע שנים לאחר מכן החליטו משרדי האוצר והכלכלה להכניס מורים מן החוץ לתוך המרכזים הממשלתיים, וכך נוצרו בהם שני מעמדות - מורים עובדי מדינה ומורים שאינם עובדי מדינה. לכן כשהחלה ההסתדרות לדרוש בשם העובדים שאינם עובדי מדינה להיקלט כעובדים מן המניין, החליטו במשרד הכלכלה לעשות את המעשה הסופי ולהפריט את המרכזים לחלוטין.

זו לא הסיבה היחידה שהמשרד החליט על הפרטה. הסיבה השנייה היא כדי שלמשרד תהיה יותר גמישות בבחירת הקורסים. לדוגמה, אם צנחה פתאום הדרישה למורים במקצועות החשמל, המדינה לא יכולה לפטר את עובדי המדינה שאינם נחוצים לה עוד. לעומתם, עובדי החברות הפרטיות הם עובדי קבלן של המדינה, שניתן לפטר ולגייס אחרים במקומם בהתאם לצרכים המשתנים של ההכשרה המקצועית.

לעובדי המשרד יש סכסוך עבודה פתוח עם משרד הכלכלה, אך לא ברור אם יינקטו עיצומים כלשהם לאור המהלך.

המדינה תמשיך לשלם ארנונה

ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), שמטפל בפניות של עובדים בנושא, אמר ל"כלכליסט" כי "שוק העבודה המודרני עובר שינויים דרמטיים, ובמקום לתמוך ביכולת של העובדים להסתגל, בעיקר אלה המבוגרים, ממשלת ישראל מרסקת במו ידיה את הכלי המרכזי שאמור לסייע להם ואומרת 'תסתדרו לבד, ומעכשיו תחיו רק על קצבאות וסעד'".

אחד העובדים שמועסקים במרכזים אמר ל"כלכליסט" כי "באופן אבסורדי משרד הכלכלה לא רק מפריט את אחד הפרויקטים הכי יפים של מדינת הרווחה שהיו פה פעם, אלא אפילו עושה את זה בצורה שלומיאלית. המשרד משאיר לחברות הפרטיות את כל הציוד המקצועי והמכונות שיש במרכזים, ששווים מיליוני שקלים, ואפילו ישלם עבורן את חשבונות החשמל, המים והארנונה".

ממשרד הכלכלה נמסר כי "המשרד רואה בהכשרה המקצועית אחד היעדים המרכזיים ל־2016, ובהתאם סיכם על הגדלת תקציב ההכשרה באופן משמעותי בשנה זו ביחס לשחיקת המשאבים שחלה בעשור האחרון. לצד זאת פועל המשרד גם לשיפור וחיזוק מכלול כלי ההכשרה והתאמתם לצורכי המשק. המכרז יאפשר רכישת שירותי הוראה לקורסים בתוך מרכזי ההכשרה הממשלתיים, ויאפשר פעילות איכותית במרכזים שבשנים האחרונות עבדו בתפוקה נמוכה. מכלול צעדים זה יאפשר הגדלה משמעותית של היקפי ההכשרה המקצועית המוצעת לציבור ושל איכותה".