ה-OECD: "ישראל צריכה להקים גופים בלתי תלויים שיפקחו על התקשורת והגז"
כלכלני הארגון חולקים שבחים לכלכלת ישראל בדו"ח הדו שנתית שפורסם היום, אך מזהירים מפני שיעורי העוני הגבוהים וממליצים להגדיל את קצבאות הביטוח הלאומי; מחירי הדיור הגבוהים ממשיכים להדאיג את מחברי הדו"ח גם בסקירה הנוכחית; מזכ"ל הארגון: "אחד הפתרונות שאנחנו מציעים להגדלת הפיריון היא טיפול בהכשרת מבוגרים"
יש להקים גופים רגולטורים בלתי תלויים שיפקחו על שוק התקשורת, הדואר והגז - זוהי ההמלצה הבולטת ביותר העולה מהסקירה הדו שנתית של ארגון המדינות לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) שפורסמה היום (א'). המלצה בולטת נוספת של הארגון היא להפוך את חברת החשמל לחברת אחזקות ולאפשר את הקמתו של ספק חשמל גדול.
- עוד שנה עברה, ובתי החולים בישראל עדיין צפופים מאוד בהשוואה למדינות ה־OECD
- מורים בישראל מרוויחים פחות מעמיתיהם במקסיקו או בטורקיה
- ישראל משקיעה 7,900 דולר בכל תלמיד - 20% פחות מהממוצע ב-OECD
הארגון חלק שבחים ל"ליסודות החזקים" של הכלכלה הישראלית ולמדיניות התקציבית והמוניטרית של הממשלה ובנק ישראל, וכן למוכנות של מערך הפנסיה להזדקנות האוכלוסייה, שהיא מתונה יחסית למדינות חברות אחרות בארגון. בנוסף, ב-OECD מציינים את קצב הצמיחה בישראל, שהוא מהיר יחסית למדינות אחרות.
אנחל גוריה, מזכ"ל ה-OECD צילום: עמית שעל
להגדיל את קצבאות הביטוח הלאומי
עם זאת, כלכלני הארגון מתחו ביקורת על חלוקת ההכנסות והפערים הכלכליים. שיעור העוני היחסי בישראל, או שיעור האנשים שמשתכרים פחות ממחצית השכר החציוני, הוא הגבוה בארגון פרט למקסיקו. מחברי הדו"ח ציינו לרעה את שיעור העוני הגבוה בקרב האוכלוסייה המבוגרת וקראו לממשלה להגדיל את קצבאות הזקנה של ביטוח לאומי, שיהפכו חשובות עוד יותר שכן קצבאות הפנסיה שיקבלו הגמלאים בעתיד צפויות קטנות ביחס לקצבאות שמקבלים הגמלאים כיום. הארגון המליץ גם לחייב חברות ביטוח להציע קרנות פנסיה בעלות ניהול נמוכה כשירות ברירת המחדל שהן מספקות.
עוד בנושא יוקר מחיה, ה-OECD ציין את מחירי המזון הגבוהים בישראל, ואת חוסר היעילות של הרגולציה על שוק מוצרי הצריכה. הארגון המליץ להפחית את נטל הרגולציה הנוכחי ולוודא בד בבד כי הרגולציה שתושת במקומה תהיה יעילה יותר.
ה-OECD ציין גם את ההוצאה הגבוהה על דיור כגורם שמכביד על יוקר המחיה לא רק בשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות אלא גם בשכבות הביניים.
הדו"ח מציג גרף שמתאר את עליית מחירי הדיור בישראל לעומת גוש היורו וארה"ב. בשעה שמחירי הדיור בישראל זינקו בעשור האחרון, מחירי הדיור בארה"ב נשארו פחות או יותר באותה הרמה. עם זאת, הן ארה"ב והן גוש היורו היו חשופים למשבר הפיננסי העולמי, שהביא לפגיעה משמעותית בענף הנדל"ן בהם ואף לקריסתו בחלק ממדינות גוש היורו, מה שעצר ואף הוריד את מחירי הדירות.
השינוי במחירי הדיור בישראל לעומת גוש היורו, ה-OECD וארה"ב בעניין זה המליץ הארגון לפתח את תשתיות התחבורה שאותן הוא מצא כלא מספקות, זאת כדי לקדם את פיזור האוכלוסיה ולהקל את היוממות על תושבי הפריפריה. פיתוח תשתיות התחבורה יסייעו גם, לשיטת ה-OECD, להגדיל את פריון העובדים במשק הישראלי, שהוא נמוך יחסית להכנסה לנפש. צעדים נוספים שנדרשים כדי לשפר את מצב שוק התעסוקה הוא חיוב החרדים בלימודי ליבה.
הערות נוספות בעניין הפיקוח על המגזר העסקי נגעו לענף הבנקאות, שהוגדר על ידי מחברי הדו"ח כאוליגופול (מבנה שוק הנשלט על ידי קבוצה קטנה של שחקנים), וקרא להנמכת הרף לכניסה אליו כדי להגביר את התחרות.
קשישים. הדו"ח ממליץ על הגדלת הקצבאות בביטוח הלאומי צילום: דוד הכהן
אנחל גוריה: "אחד הדברים שאנחנו מציעים לכחלון, לבנט ולרה"מ היא בנושא כישורים של מבוגרים"
בתדרוך לעיתונאים אמר אנחל גוריה, מזכ"ל ה-OECD כי: "הפיריון בישראל שטוח כבר 20 שנה. זה לא קשור רק למשבר, וזה לא קשור לממשלה מסוימת. למרות שהתמ"ג לנפש גדל במשך אותה תקופה העבודה לשעה נשארה במקום". לדבריו, "אחד הדברים שאנחנו מציעים, לשר כחלון ולבנט ולראש הממשלה, זה להתבונן על השאלה של כישורים, בסוף יוני נעביר דו"ח שקשור לכישורים של מבוגרים" (מקביל לדו"ח פיז"ה עבור כישורים של ילדים - ע.מ).
גוריה הוסיף כי " השקעה, מיומנות, כישורים ורגולציה הם עמודי התווך, 4 הרגליים של השולחן. כאשר מדובר במדינה כמו ישראל, עם השכנים שלה, כשהשותפים שלה למסחר נמצאים בהאטה, אתם צריכים לחתור ביתר כוח. אם הרוח נושבת בכיוון ההפוך צריך לעבוד קשה, ולכן פיריון נכנס לעבודה, זה האתגר של כולם. אנחנו צריכים להתבונן בצורה מדוקדקת מדוע התוצר לשעה נמצא במיתון, ברמה שטוחה כבר 20 שנה."
שר האוצר, משה כחלון, התייחס גם הוא לבעיית הפיריון במשק ואמר: "נושא הפיריון זה רמה עולמית. שאנחנו לא לבד בסיפור הזה. מה שאמר המזכ"ל - זה כישורים כישורים כישורים. אדם ללא השכלה מרוויח 5,000 שקל שקל בחודש ואדם עם השכלה מרוויח 9,000 שקל בחודש. זה הפיריון שצריך לצמוח. זה מתקשר לחרדים ולערבים. אנחנו מעוניינים לעשות הכשרות, לשפר תחבורה ציבורית. המטרה של התוכנית הרב שנתית היא לתת זכויות לאזרחים, וגם להצמיח את המשק ולהגדיל את הפיריון. בתחום הבנייה, הפיריון לא עלה משנות ה-70. אנחנו חושבים על הפחתת מכסים, או פחת מואץ של 50% שיביא להבאת ציוד. במקום 100 איש שיחפרו שיהיה טרקטור נוסף, אותו דבר להשקעות, אני שמח שקבלתי אינדיקציות שעלו השקעות בסוף 2015, עבורנו זה לא מספיק, השקעות שווה פיריון.".
גוריה התייחס גם לכך שבדו"ח נכתב כי ההוצאות האזרחיות בישראל נמוכות ואמר כי ,"ההצעה שלנו היא שבגלל שיש לכם מיסוי נמוך וחוב נמוך יש מקום להקצות יותר משאבים בעיקר בשירותים אזרחיים שסבלו קיצוצים. ישראל לא מאויימת בחוסר יציבות כלכלית. ישראל במצב כלכלי יציב, זה נותן מרחב לתמרון".
ה-OECD ממליץ על העלאת מסים
בסקירה הקודמת של ה-OECD המליץ הארגון על העלאת המסים - בעיקר דרך הרחבת בסיס המס, כלומר ביטול חלק מהפטורים הקיימים, כמו למשל זה הניתן על מע"מ של פירות וירקות. בדו"ח מצויין כי למרות ההמלצה מ-2013 לבטל את הפטור ממע"מ על פירות וירקות לא נעשה שום צעד בנושא.
עוד המליץ הארגון להעלות מסים "סביבתיים" ובמקרה הצורך גם מע"מ - ולא מס הכנסה, בכדי להתמודד גם עם "בעיות חלוקה באמצעות מערכת הרווחה" במקום המלצות אלו החליטה הממשלה דווקא להפחית את המע"מ באחוז אחד (מ-18% ל-17%).
אחת ההמלצות שניתנה בעבר על ידי ה-OECD היא כי מימון ממשלתי לבית ספר יינתן רק תחת התנאי כי הם מלמדים לימודי ליבה. למרות זאת, מציינים בדו"ח, הממשלה הנוכחית החליטה לרכך את התנאים הללו. אחת הבעיות במשק הישראלי, כך אומרים בארגון, היא שיעורי העוני הגבוהים בארץ, שמוסברים על ידם בין היתר בגלל שיעורי התעסוקה הנמוכים בקרב גברים חרדים ונשים ערביות.
בסקירה ממליצים לבטל את הפטור ממע"מ על ירקות ופירות צילום: יובל חן נקודה נוספת בעייתית במשק הישראלי,היא הפריון הנמוך של העובד הישראלי, התוצר לשעה, שלמרות שהיה מצופה כי הפער בין הפיריון בישראל לבין זה של המדינות המפותחות ב-OECD הוא דווקא שומר על יציבות ונמוך ב-40% כבר מעל לעשור.
בדו"ח מזכירים גם את ההמלצות שהציעו בעבר בתחום הפנסיה, ביניהן, להרחיב את הכיסוי של הביטוח הלאומי לפורשים יחד עם השוואת גיל הפרישה של נשים לזה של הגברים (67) - שני צעדים שלא נעשו על ידי הממשלה.
רפורמה נוספת שהומלצה כבר בעבר על ידי ה-OECD היא במשק החשמל, שמנוהל היום על ידי המונופול של חברת החשמל, אך בשלב זה הממשלה טרם פעלה לקדם רפורמה זו, אם כי מצויין בדו"ח כי הממשלה החדשה תכננה לדון במודל חדש של תחרות בשוק זה.
